ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

ספר החוקים והמצוות ספר דברים פרק ז - וְשָׁמַרְתּ אֶת - הַמִּצְוָה וְאֶת - הַחֻקִּים וְאֶת - הַמִּשְׁפָּטִים הַיּוֹם �ְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוּ -- לַﬠֲשׂוֹתָם. בספר החוקים והמצוות הנ''ל, מר וכזים כל החוקים שנתנו לעם - ישראל , מלב ד תורת הכהנים , העולה והזבחים. בספר הזה כתובים רק החוקים והמצוות אשר נועדו לעם - ישראל. כל אחד מאיתנו שרוצה ובוחר לשמוע בקול כבוד האלהים, יכול לראות את החוקים והמצוות בספר ולקיימם בקלות. ספר החוקים המשפטים והמצוות על - פי תורת האלהים, שנתן ביד משה עבדו, היא התורה הכתובה. ספר יהושע פרק א - ז: רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַﬠֲשׂוֹת כְּכָל - הַתּוֹרָה מֹשֶׁה ﬠַבְדִּי אַל �ְ אֲשֶׁר צִוּ - תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַﬠַן תַּשְׂכִּיל בְּכֹל .�ֵ אֲשֶׁר תֵּל ח: לֹא - וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָל ַי � יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּי לָה לְמַﬠַן תִּשְׁמֹר לַﬠֲשׂוֹת כְּכָל - הַכָּתוּב בּוֹ כִּי - אָז תַּצְלִיחַ אֶת - וְאָז תַּשְׂכִּיל. �ֶ דְּרָכ כבוד האלהים אומר ליהושע תהיה חזק ואמיץ מאוד לשמור את כל התורה שציווה אותך משה עבד - 'ה' - איש האלהים ואל תזוז מהחוקים האלו ימין או שמאל ולא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו ותחשוב עליו ביום ובלילה , בכדי שתצליח לשמור לעשות את כל מה שכתוב בו, כי אז תצליח את דרכך בחיים ואז תשכיל. משה איש האלהים, התחיל לכתוב את כל ספר התורה הכוללים את דברי - הברית, החוקים המשפטים והמצוות מיד לאחר שיצאו בני - ישראל ממצרי ם וסיים את התורה לאחר 40 שנים, ממש לפני כניסת בני - ישראל, לארץ - ישראל. יהושע עבד – 'ה' - , בעת כניסתו לארץ - ישראל נכנס עם ספר התורה, תורת האלהים, שניתנה ביד משה עבדו עבור כל עם - ישראל.

3

'הספר', הוא ספר ' הוראות היצרן ' והתפעול שק יבל משה איש האלהים עבור בני - ישראל , בכדי שנלך בדרך שהאלהים בכבודו ובעצמו מורה אותנו לשמור את עצמ נו ואת נפשנו למען ייטב לנו , לעם - ישראל. כל זאת מתאפשר , בגלל שכבוד האל הים הוא טוב ומטיב ותמיד יירצה להטיב ע י מנו ולכן נתן לנו את ספר התורה והיא כל חוכמתנו וכל השכלתנו כאן על פני האדמה ו בארץ - ישראל. כבוד האלהים אומר ליהוש ע לדבוק בספר התורה ולא לזוז מחוקותיו ולחשוב על הכתוב בו יו מם ולילה , למען יי דע אותו ו ילך בדרכו ו יוכל לשמור את כל חוקותיו ו מצוותיו ו זאת למען ייטב לנו ל עם בו בחר כבוד האלהים לשרת אותו ולהיות לו ל ממלכת כהנים ולעם קדוש . א ת העצה שק י בל יהושע מכבוד האל הים וממשה עבדו , לדבוק בספר התורה הכתובה ולהגות בו יו מם וליל , קבלתי גם אני וכך אני חי יה דבקה בספר ומאוד משתדלת לא לסור ממנו ימין או שמאל. לאחר שהכרתי את החוקים והמצוות הבנתי ש הם קלים , אפשריים לעשייה ומאוד פשוטים . למדתי גם שכל החוקים הם מוצדקים וטובים לאדם וה ציווים הכתובים בספר תורה הם לטובתנו בלבד. לאחר שהבנתי שאדו ני אלהינו , הוא טוב ומטיב , צדיק וישר , אוהב, רחום ונאמן , שכל דבר ברא בחוכמה עם סיבה וכל מה שקורה בחיים , קורה לטובה. את האל הים הזה אני אוהבת ואל הים כזה שווה ' לעבוד' . למדתי גם שתכלית החיים היא לשמוע בקול האלהים וללכת בדרכו וזה נקרא: עבודת '- השם ' והתכלית הזו היא הטעם לחיי . ספר החוקים והמצוות נכתב כדי ש אדע א ת החוקים המשפטים והמצוות על - פי סידרם ו גם לכל מי שמעוניין ללמוד ולדעת את חוקי האל הים שני תנו ביד משה עבדו , שהוא ספר התורה - תורת ישראל ו כל אדם יהודי , גם אם הוא '' חילוני'' , יוכל לדעת עד כמה הוא קרוב באמת ל '' שם - יתברך ,'' הרבה יותר מאשר הוא יודע ומבין באמת . הספר נועד לאנשים חילוניים על מנת לקרבם אל תורת האלהים הכתובה ולדתיים שקצה נפשם מעבודת מסורת ו הם רוצים רק את '' עבודת השם '' האמיתית כפי שהיא כתובה בתורה .

3

4

לקחתי ור י כזתי את כל חוקי – 'ה' ,- קבצתי אותם על פי סידרם ו תרגמתי אותם לעברית '' מדוברת'' , בכדי שכל אחד יבין עד כמה פשוטים חוקי האל הים ועד כמה אנחנו קרובים אליו באמת וכל מי שיש לו כמה דברים ' לתקן' בנפשו, אחרי ש יקרא בספר ו יבין את הטעויות שלו , ישמח לתקן אותם ולהתקרב אל ה 'שם' יתברך '' שאומר: שובו אלי ואשוב אליכם . אני מתמקדת רק בתורת האל הים הכתובה , שני תנה ביד משה עבדו איש האלהים. חשוב לי להגיד ולציין ש אני לא נגד התורה שבעל - פה אלא בעד התורה הכתובה. לקחתי את ה חוקים הכתובים ב ספר התורה ומולם לקחתי חוקים מהתורה שבעל - פה, השווא תי ביניהם ומצאתי סטירות ניגודים והבדלים משמעותיים , שלדעתי מטעים את כלל הציבור בישראל והרגשתי צורך עז להגיד היי, יש כאן טעויות שמטעות וחוקים וציווים שיצאו במהלך הגלות מהקשרם והגיעו עד לרמה של עיוות . כאן ב ארץ ישראל יש רק חוק אחד , חוקי התורה הכתובה. הרי לא יתכן , שבתורה הכתובה יגיד כבוד האל הים שבאביב מתחילה השנה ובתו שב''ע י קבעו 'חכמנו' שבסתיו מתחילה השנה ואנחנו נלך על - פי חוקי ' חכמים' - ולא על - פי חוקי האלהים. גם לא יתכן שכבוד האלהים יקרא לאור יום והיום מתחיל בבוקר וחז''ל יקבעו שהיום מתחיל ב ערב ואנחנו לא נשמע בקול האלהים. ' בספר החוקים והמצוות' הנ''ל , ישנם את כל ההוכחות מהתורה ומהת נ''ך שאכן היום מתחיל באור - יום ולא בלילה בדיוק כפי שאמר כבוד האלהים ולא כמו שקבעו חז''ל. אולי יקומו אנשים ויגידו מי את ? חוצפנית , כופרת ועוד... ואני י ענה ואו מר, שאני אשה אחת מארץ - ישראל , שאוהבת את כבוד האלהים בכל לב בה ובכל נפשה ובכל מאודה וקוראת בספר התורה - תורת האלהים , שנתן בידו של משה עבדו לכתוב אותה ו לכל האנשים ול ספקנים אגיד, ש משה עבדו נמצא על - פי דבר כבוד האלהים , נאמן לו בכל ביתו .

4

5

התורה הקדושה נכתבה בשפה העברית ואוסיף ואומר שהתורה כתובה לכולנו על הלב בדיוק כמו שניבא הנביא ירמיהו כתוב: שבאחרית הימים, התורה תהיה כתובה לכולנו על הלב ולא נגיד איש לרעהו דעו את – 'ה' - , כי כולנו יודעים את – 'ה' .- לכן בימינו שאנו קוראים ב תורה היא ברורה פשוטה מובנת ומאירה. ירמיהו בפרק לא - ל : הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם - יְהוָה וְכָרַתִּי אֶת - בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת - בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה. לא : לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת - אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר - הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת - בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּﬠַלְתִּי בָם נְאֻם - יְהוָה. לב : כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת - בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם - יְהוָה נָתַתִּי אֶת - תּוֹרָתִי בּ קִרְבָּם וְﬠַל - לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם הִים וְהֵמָּה יִהְיוּ � לֵא - לִי לְﬠָם. לג : וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת - רֵﬠֵהוּ וְאִישׁ אֶת - אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת - יְהוָה כִּי - כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְﬠַד - גְּדוֹלָם נְאֻם -ִ יְהוָה כּ י אֶסְלַח לַﬠֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר - עוֹד. אנו יכולים ורשאים לקרוא בספר התורה ככל שנחפוץ , כי מי שאוהב את ה אלהים ורוצה להכיר אותו ורוצה לדעת עליו ועל חוקותיו פשוט יכול לפתוח ספר ולקרוא בלי גדרות בלי משניות בלי מחסומים ופרשנויות , ישר פשוט , ישר אל התורה כי אנחנו ישראל , ישר - אל. ישנם חוקים שאותם עדיין אין אני מבינה באופן מוחלט או שאין צורך לפרש אותם , לכן או שאכתוב ליד ם שאותם אני לא מבינה או שעליהם לא אפרט כלל . סידרתי בספר את החוקים והמשפטים המיועדים לעם ישראל בלבד, מלבד תורת הכהנים והעולה , המשכן והמזבח. למרות שלא '' גאון'' אני , מצאתי לנכון לכתוב את מה ש כן אני יודעת ומבינה וזאת על מנת לקרב לתורת משה ולהפשיט את הפסוק עד הכי פשוט שאפשר , במטרה שיבינו את הפסוק בפשטות כמו שהוא, מבלי להיכנס אל סודות התורה שעליהם מדברים חז''ל ורש '' י, כי קטונתי בכלל אפילו מלחשוב על כל הגדולים והחכמים האלו בכל הדורות ועל התמסרותם לעבודתם.

5

6

]חשוב לי לציין שאת ה ספר הזו כתבתי ל י קטתי וערכתי בעצמי , אם יתגלו טעויות כת יב והגהה איתכם הסליחה ובנוסף, בתורה כ ותבים את המילה אלהים בלי האות ו ולכן שאני כותבת בספר את המילה אלוהים עם האות ו אני מתכוונת לאלוהים של העמים האחרים. [ לכל יצירה יש ספר הוראות יצרן כך אני רואה את פני הדברים וכך אני מבינה שספר התורה הוא ספר הוראות היצרן שלנו, שם כתובות כל ההוראות איך בדיוק עלינו לנהוג ומה עלינו לעשות בכדי שנעבוד את ''השם יתברך'', בצורה נכונה ובכך שאנו הולכים בדרך שכתב לנו ושומרים את חוקיו , אנו עובדים את כבוד האלהים ומתקדשים והופכים להיות לו לעם קדוש. ספר החוקים של עם - ישראל מתחיל מספר - שמות , שם מסופר איך הגענו למצרים 430 שנים לפני כן כמשפחה בת 70 - נפשות ומשם יצאנו כעם - ישראל. ﬠַל - פְּנֵי הַמָּיִם בראשית שהיא תחילת כל ההתחלות , ברא כבוד האל הים את השמיי ם ואת הארץ. ו הארץ , הייתה תוהו ובוהו - שממה ושיממון, כלום וריק אחד גדול וחושך היה בכל מקום ורוח האל הים מרחפת על פני המים. כלומר , היו שמיי ם וארץ ומים שכיסו את כל האדמה וחושך היה ב ארץ, חושך מוחלט , כי עדיין לא היה אור. ורוח כבוד האלהים מרחפת על פני המים – רוח האל הים, האוויר שאנחנו בני האדם וכ ל בעלי החיים והצמחים שחיים על האדמה ואלה שחיים מתחת לאדמה ובתוך המים, כל היקום הזה נושם את רוח האלהים. בכל נשימה ונשימה אנו כל החיים על פני האדמה ומתחתיה , נושמים את רוח האלהים , שהוא האוויר שאנו נושמים, החמצן שלנו הרוח שמחייה בכל נשימה ונשימה את כל החי והצומח ביקום הזה, כל היקום כולו מחובר ונושם את רוח ה אלהים . שושלת הדברים מתחילה מספר בראשית. ספר התורה מתחיל בבראשית פרק א - א : הִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. �ֱ בְּרֵאשִׁית בָּרָא א ב : ﬠַל �ֶ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשׁ - הִים מְרַחֶפֶת �ֱ פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ א

6

7

ג : הִים יְהִי אוֹר וַיְהִי �ֱ וַיֹּאמֶר א - אוֹר.

.�ֶ הִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשׁ �ֱ טוֹב וַיַּבְדֵּל א

הִים �ֱ וַיַּרְא א אֶת - הָאוֹר כִּי -

ד :

ה : קָרָא לָיְלָה וַיְהִי �ֶ הִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשׁ �ֱ וַיִּקְרָא א - ﬠֶרֶב וַיְהִי - בֹקֶר יוֹם אֶחָד. ויאמר האלהים , יהי אור ויהי - ונהיה אור. ויראה האל הים שהאור הוא טוב ויבדל האלהים בין האור ובין החושך . ] ואיך הבדיל האל הים בין האור ובין החושך ? על ידי כך שקרא להם בשמות , כל אחד מהם בתפקידו ובכוחו ויהיו מובדלים אחד מהשני .[ ויקרא האלהים לאור - יום - ו לחושך הוא קרא - לילה . הלילה מתחיל בערב , כ שמתחיל להחשיך ונמשך עד האור הראשון. היום מתחיל בבוקר ונמשך מהאור הראשון ועד האור האחרון. ויהי ערב - ונהיה ע רב ויהי בוקר - ונהיה בוקר של יום אחד , בכך התחילו לה י ספר הימים על הארץ ולכן סופרים ואומרים יום אחד ולא יום ר אשון אלא יום אחד וכן הלאה עד היום האחרון על פני האדמה. בתחילת הבריאה היה חושך ששמו לילה על הארץ ורק לאחר מכן אמר כבוד האלהים , יהי אור וקרא לאור יום. הרי לא יכתוב ויהי בוקר ויהי ערב , כי החושך היה לפני האור . הערב הוא תחילתו של הלילה והבוקר הוא תחילתו של היום , לכן כתוב ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. היום והלילה כבוד האלהים אמר , שה אור שמו יום והחושך שמו לילה. סוגיית היום והלילה הוא הדבר הכי מהותי בתורתנו ואני אסביר : כבוד האלהים אמר , שלאור קוראים יום, אז יום , זה יחידת הזמן שיש בה אור ולילה זה יחידת זמן שיש בה חושך. חז''ל קבעו בתורה שבעל פה , שהיום מתחיל בלילה , כלומר ערב של יום שישי זה למעשה כבר יום השבת, לכן ב מסורת היהודית אנו מקדשים את יום השבת כבר מהערב ולכן א נו ''שומרים שבת'' כבר מיום שישי ועוד הוסיפו חז''ל ''ב קידוש' וזאת בכדי להצדיק את עצמ ם

7

8

את המילה : יום - השישי ויכולו השמים והארץ... כשבתורה הכתובה יום השישי מסכם את ששת ימי הבריאה ואז מסופר על היום השביעי בו שבת האלהים מכל מלאכתו אשר ברא לעשות. אם אמר כבוד האלהים , שהאור הוא יום , אנו חייבים למלא רק אחר הוראותיו ולקיים את התורה ככתוב , כלומר שאת יום השבת , אנו שומרים ביום, מאור ראשון עד אור אחרון וכן כל הציוויים שנועדו ליום השבת חייבים להתקיים אך ורק באור - ביום השבת. ובגלל שקרא כבוד האלהים לאור יום , לכן היום לעולם לא יכול להתחיל בלי לה. ואז יקומו כולם בעיקר הדתיים ויגידו ''גיוולד'' ויביאו את כל חוכמת חז''ל ואת כל הכתובים שלהם וניקח מאזניים ונשים את כל דברי - חכמיהם על המאזניים ואז ניקח את דבר 'ה אלהים' , ונשים על המאזניים ונ י ראה מה 'כבד' יותר דבר דבוד האלהים או דבר חז''ל ?? אנחנו נבחר למי לשמוע , האם נשמע לדבר כבוד האלהים הכתוב בתורה או נבחר לשמוע לדבר '' הפרשנים - החכמים'' הכתוב בהלכה. ההבדלה הז את בין היום ו בין ה לילה, היא הדבר הכי חשוב עבור עם - ישראל ואני אסביר: אם יש ציווי לעשות אותו מבוקר ועד ערב ואנחנו מקיי מי ם את הציווי מערב ועד ערב , אנו מוסיפים על הכתוב ובכך אנו גורעים ממנו ומטעמו. כשהחוקים אינם מדייקים , הם מק שים על אלה שרוצים לקיים את דבר האלהים ובכך מרחיקים אותם במקום לקרבם. כא ן למעשה הבעיה של עם - ישראל נמצאת שאין אנו אחד עם התורה כי על - פי חז''ל , יש חוץ מתורת משה עוד תורה אחת שהיא תורת חז''ל - התושב''ע. בגלל שיש אלהים אחד , יש רק דרך אחת לעבוד אותו ודרכו כתובה בספר שנ י תן ביד משה עבדו בלבד. מאז ימי חורבן בית המקדש השני , הופסקה עבודת המקדש שנעשתה על ידי הכהנים שפעלו על - פי תורת משה בלבד ו בהעדר הכהנים התחזקו ''החכמים'' שפעלו על - פי ''התורה שבעל - פה'' ו נוסד המושג חז''ל - חכמנו זיכרונם לברכה ומ אז שיצאנו לגלות של 2000 שנים, אנו מונהגים על ידי חז''ל ו התושב''ע ועקב כך ישנם דברים מהותיים עקרוניים כמו היום והלילה שמחלקים אותנו לשתיים במקום להיות אחד .

8

9

גם התושב''ע היא בסדר , כל עוד אינה סותרת את התורה הכתובה ולכן אמרתי שאיני נגד התורה שבעל - פה אלה בעד התורה שבכתב. ל מדנו שכל העולם הזה חי ו נושם את רוח האלהים ולמדנו שלאור הוא קרא יום ולחושך הוא קרא לילה. למדנו גם , שהימים על כדור הארץ התחילו להספר מהאור ומהיום הראשון ולכן כתוב : ויהי ערב ויהיה בוקר יום אחד. ב יום השני, עשה כבוד האלהים , את הרקיע וקרא לו שמים . ביום השלישי , אמר כבוד האלהים : ויצטמצמו המים למקום אחד וכך נראתה ה יבשה ויקרא כבוד האלהים ליבשה ארץ ול מקווה המים קרא ימים ויאמר כבוד האלהים לארץ , להוציא כל עץ ועשב שיש בו זרע והארץ כמובן עשתה כדבר כבוד האלהים . ביום הרביעי עשה כבוד האלהים , את השמש לממשלת היום ואת הירח והכוכבים למשול בלילה ו להאיר על הארץ , בכדי שיהיו לימים לשנים ולמועדים וכל אדם יודע שביום השמש זורחת ובלילה רואים את הירח והכוכבים. ביום החמישי ברא כבוד האלהים, את כל העוף ואת כל הרומס מתחת למים ואת התנינים הגדולים. ביום השישי ברא כבוד האלהים , את כל הבהמה ו את חיית הארץ ואת האדם. במשך ששת ימי הבריאה עשה כבוד האלהים , את כל היקום הזה. וביום השביעי , שבת מכל מלאכתו אשר ברא כבוד האלהים לעשות.

יום השבת - א : וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל - צְבָאָם.

ב : הִים �ֱ וַיְכַל א בַּיּוֹם הַשְּׁבִיﬠִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר ﬠָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיﬠִי מִכָּל - מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר ﬠָשָׂה. ג : הִים אֶת �ֱ א �ֶ וַיְבָר - יוֹם הַשְּׁבִיﬠִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל - מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר - הִים לַﬠֲשׂוֹת. �ֱ בָּרָא א ויכול ו - התמלאה נגמרה הסתיימה מלאכת בריאת השמים והארץ וכל צבאם. ויכל אל הים את מלאכתו שעשה וישבות מכל מלאכה שעשה .

9

10

ויברך האלהים את היום השביעי . בעצם זה ש כבוד האלהים שבת ולא עשה שום מלאכה ביום הזה, ב כך קידש כבוד האלהים את יום השבת והפך אותו ליום קדוש. כלומר , יום השבת הוא יום קדוש לכבוד ה אלהים ואם קדוש היום הזה לכבוד ה אלהים , אז בוודאי הוא יום קדוש גם לנו ו אם בחר כבוד האלהים וכל צבאו לשבות ביום השבת ואם זה טוב לכבוד ה אלהים לשבות ב יום ה שבת אזי טוב הדבר גם לנו מאוד . חשוב לי לציין , שאת יום השבת , אני שומרת מיום השבת ומקיימת את דבר התורה ולא מ ערב שישי כפי שהנהיגו אותנו חז''ל, אלא רק כמו שאומר כבוד האלהים , לשמור את יום - אור השבת . היום הוא אור ולכן את יום השבת אני שומרת , מאור ראשון ועד אור אחרון. חוקי השבת תקפים ליום - אור השבת ובכל ה זמן שיש אור יום זהו יום ולכן שנאמר זכור את יום השבת לקדשו, כלומר את יום - אור - השבת לקדשו ושמירת יום השבת , כשמה כן היא. בספר החוקים והמצוות ישנם את כל ההוכחות , שהיום מתחיל באור - יום כפי שאמר כבוד האלהים, לעומת אפס הוכחות שהיום מתחיל בלילה , כי שטוענים חז''ל. ישנם שבעה חוקים ש עלינו לשמור בסך הכ ו ל ביום השבת ובכך אנו הופכים אותה מיום רגיל ליום קדוש .

.1 זכור / לשמור לקדש את יום השבת . .2 להכין ביום השישי אוכל ליומיים . .3 שביתה ומנוחה ביום השביעי . .4 לא לעשות בו כל מלאכה.

.5 לקרוא מקרא קודש.

.6 לשבת במקום אחד ]כל איש יישאר במ קום שבתו [. .7 לא לבער אש בכל מושבות נו ביום השבת. ז : זָכוֹר אֶת - יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. ח : שֵׁשֶׁת יָמִים תַּﬠֲבֹד וְﬠָשִׂית כָּל - .�ֶ מְלַאכְתּ � הֶי �ֱ הַשְּׁבִיﬠִי שַׁבָּת לַיהוָה א לֹא - תַﬠֲשֶׂה כָל - מְלָאכָה אַתָּה

ט : ו יוֹם

10

11

.� אֲשֶׁר בִּשְׁﬠָרֶי �ְ וְגֵר �ֶ וּבְהֶמְתּ �ְ וַאֲמָת �ְ ﬠַבְדּ �ֶ וּבִתּ �ְ וּבִנ י : כִּי שֵׁשֶׁת - יָמִים ﬠָשָׂה יְהוָה אֶת - הַשָּׁמַיִם וְאֶת - הָאָרֶץ אֶת - הַיָּם וְאֶת - כָּל - אֲשֶׁר - בָּם וַיָּנַח בּ יּוֹם הַשְּׁבִיﬠִי ﬠַל - יְהוָה אֶת �ַ כֵּן בֵּר - יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ. הכנת אוכל ליומי ים ולהי שאר במקום ביום השביעי: כט : רְאוּ כִּי - יְהוָה נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת ﬠַל - כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל - יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ ב יּוֹם הַשְּׁבִיﬠִי. לא לבער אש ביום השבת : ג : לֹא - תְבַﬠ רוּ אֵשׁ, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם , בְּיוֹם הַשַּׁבָּת . מקרא קודש: ג : שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּﬠָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיﬠִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא - קֹדֶשׁ כָּל - מְלָאכָה לֹא תַﬠֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לַיהוָה בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם. אלו הם שבעת חוקי יום השבת , על - פי תורת ישראל. כשמקיימים את כל שבעת החוקים שומרים את יום השבת לקדשו. בראשית פרק ב - בריאת אדם וחווה . את החוק הראשון של כבוד האלהים קיבל האדם הראשון והוא היה האבטיפוס כל בני האדם בעולם והציווי היה : לשמוע בקול האלהים. בראשית פרק ב - טז -: הִים ﬠַל �ֱ וַיְצַו יְהוָה א - הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל ﬠֵץ - הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. יז : וּמֵﬠֵץ הַדַּﬠַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ מִמֶּנּוּ מוֹת �ְ כִּי בְּיוֹם אֲכָל תָּמוּת. את האדם הראשון ברא כבוד האלהים ולאחר בריאתו שם האלהים את האדם בגן עדן ואמר לו: מכל העץ אשר בגן תאכל , אך מעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו וגם מזהיר כבוד האלהים את האדם שמות ימות אם י בחר לאכו ל מהעץ ולדעת בעצמו מה טוב ומה רע . ז ה יהיה גורלו של האדם ובחירתו , כי כבוד האלהים כבר נתן מראש

11

12

לאדם את הכי טוב וזה את גן עדן והאדם יחיה בגן עדן עלי האדמות רק אם ישמע בקול כבוד האלהים. ומה קרה? בא הנחש לאשה , לא לאדם אלה לאשה וש י כנע אותה בדרך פתלתלה ושקרית לאכ ו ל מפרי העץ , כי אמר לה הנחש שהיא תהיה כמו האלהים יודעת טוב ורע ואכן הלכה האשה לבדוק את ' הנושא' ועמדה מול העץ ו מצא חן בעיניה הפרי ו האשה בחרה לאכו ל ממנו ובאה לאדם ונתנה לו מפרי העץ ויאכל האדם ובכך בחר האדם לשמוע לקולו של אדם אחר, גם אם זה קולה של אשתו ולא לקול האלהים . למרות שהאשה ידעה שאסור לאכול מהעץ היא בחרה לאכול ממנו ו למרות שידע האדם , שהאלהים בכבודו ובעצמו ברא את האדם ושם אותו בגן - עדן ושהאלהים ציווה אותו שלא לאכ ו ל מהעץ ולמרות שידע טוב מאוד את כל זה , בחר גם האדם שלא לשמוע בקולו של האלהים ובחר לשמוע בקולה של אשתו, כלומר לשמוע לבשר ולא בקולו של כבוד ה אלהים. מסיפור בריאת האדם א נו מתחילים להבין מה מהות האדם והתורה. זו הדוגמא הראשונה בתורה ובסיסו ומהותו ובחירתו של כל אדם ואדם, האם ישמע האדם בקול האלהים או לקולם של אנשים. אפילו אם אותם אנשים הם הכי ' חכמים' או הכי יקרים וחשובים לו בעולם ו אפילו אם זה קולה ש ל אשתו אהובתו והם שניהם בשר אחד , ה אדם היה צריך להגיד לאשתו, למרות ואפילו שאת כבר אכלת מהעץ ולמרות שטוב ונחמד הפרי למאכל, כבוד האלהים אמר לי לא לאכו ל ממנו ואני שומע רק בקולו ו ממלא את הוראותיו ומק יים את הציווי ולא אוכל מפרי העץ. אך האדם , לא הפעיל מחשבה רצון או אופי, הוא פשוט הושיט את ידו לקח מהפרי שנתנה לו אשתו ואכל. ואז... כבוד האלהים נותן עונשים, לנחש על רשעותו , לאשה על שאכלה ורק לאדם עצמו הוא אומר: כי שמעת בקול אשתך וכן אכלת מהעץ, למרות שאני ציוויתי אותך לא לאכול ממנו. יז : וּלְאָדָם אָמַר כִּי - וַתֹּאכַל מִן �ֶ שָׁמַﬠְתָּ לְקוֹל אִשְׁתּ - � הָﬠֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִי בְּﬠִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה כֹּל �ֶ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּﬠֲבוּר � יְמֵי חַיֶּי . ונותן האלהים גם לאדם עונש , מלביש ומגרש אותם מגן עדן. כאן מצוין וכתוב מיד ע ל ההתחלה בבראשית, מה תכלית האדם .

12

13

האדם נברא על ידי כבוד האלהים והוא צריך לשמוע בקולו. שהאדם שומ ע בקולו של האלהים הוא חי בברכה וכשהאדם אינו שומע בקול האלהים ושומע לאנשים גם אם זו קולה של אשתו והולך נגד דבר האלהים, הוא חי בקללה ו בתורה יש חוק ומשפט . עד כאן למדנו שגן - עדן זה על הארץ ולא בשמ י ים ושבכדי לחיות '' בגן - עדן'' עלי האדמות, צריך לשמוע בקול האלהים ולמלא את חוקיו. אומרים לו לאדם, זכור מאין אתה בא ולאן את ה הולך , אנחנו בני האדם באנו מגן עדן ואמורים לחזור לגן עדן וה דרך היחידה לחזור לשם היא לשמוע בקול האלהים וללכת בדרכו. אם גורשנו מגן עדן כי לא שמענו בקול האלהים , אז הדרך היחידה לחזור לשם היא , לשמוע בקול האלהים ]רק מה שהאלהים אמר[. מה בעצם עשה כבוד האלהים בכך שברא את עץ הדעת ו נתן לאדם איסור וצי ווה את האדם שלא לאכ ו ל מהעץ ? התשובה לכך היא פשוטה מאוד, בכך ש כבוד האלהים נתן לאדם את האיסור, הוא נתן לאדם את זכות הבחירה . כבוד האלהים יכול היה לברוא אדם ו להשאיר אותו בגן עדן ולא לברוא לו שום איסור והאדם היה חי כמו מלאך בתוך גן עדן והיינו חיים בצורה מסוימת עד עצם היום הזה. אך כבוד האלהים , אוהב את האדם וברא אותו בצלם אלהים, לכן הוא רוצה שהאדם יתפתח לבד ויגדל ויעשה את הבחירות שלו כפי שכבוד האלהים עשה את הבחירות שלו בעצמו, כי בצלם אלהים ברא את האדם ואם בצלמו ברא את האדם אז זה רק למען מטרה טובה יותר. זכות הבחירה היחידה שנ י תנה לאדם בתוך כל החיים מלאי החופש שלנו היא , האם ישמע האדם בקול האלהים או לא. זה כל מהו תו של האדם ותכליתו. תכלית האדם כתובה כבר בבראשית ומבריאת האדם הראשון ולאורך כל התנ''ך כולל אותנו ועד האדם האחרון שיתהלך על - פני האדמה, כל המהות הייתה ותהייה: האם נבחר לשמ ו ע בקול ו של כבוד האלהים , או לא.

13

14

מלידת האדם הראשון ועד לידת נח עברו 1000 שנים. בראשית פרק ו - ט -: אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת - �ֶ הִים הִתְהַלּ �ֱ הָא - נֹחַ. י : שָׁה בָנִים אֶת �ְ וַיּוֹלֶד נֹחַ שׁ - שֵׁם אֶת - חָם וְאֶת - יָפֶת. מאדם וחווה עברתי ישר לנח, אשר היה איש צדיק תמים את האלהים התהלך נח, כלומר פניו של נח היו אל האלהים , בתמימות ובאהבה ובשל - כך נח מצא חן בעיני האלהים ולכן הציל האלהים את נח ומשפחתו מהמבול שנתן על הארץ בשנת 1630 לבריאת האדם הראשון ובחר ב נח להיות אבי האומות, להמשך הזרע בעולם . מ זרעו של נח יצאו בניו, שם חם ויפת ומהם יצאו כל ה עמים שהתפצלו לארצות וללשונות. מלידת נח הצדיק ועד לידת אברהם אבינו חלפו 1000 שנים. מזרעו של שם , בנו של נח, נולד אברהם אבינו , שאליו נגלה האלהים ולאברהם ולזרעו נתן את חוק ברית המילה , כי ידע כבוד האלהים שאברהם יעביר לילדיו את אהבתו ו אמונתו הבלעדית לאל הים ואת חוק ברית המילה . בראשית פרק יז - ט :- הִים �ֱ וַיֹּאמֶר א אֶל - אַבְרָהָם וְאַתָּה אֶת - בְּרִיתִי לְדֹרֹתָם. � אַחֲרֶי �ֲ תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְﬠ י : � אַחֲרֶי �ֲ זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְﬠ הִמּוֹל לָכֶם כָּל - זָכָר. יא : וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר ﬠָרְלַתְכֶם וְהָיָה לְאוֹת בְּר ית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. יב : וּבֶן - שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל - זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת - כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן - הוּא. �ֲ נֵכָר אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְﬠ יג : וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכ �ֶ וּמִקְנַת כַּסְפּ �ְ הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּית ם לִבְרִית עוֹלָם. יצחק , היה בנו הנבחר של אברהם על - פי דבר האלהים ו ממשיך דרכו . ליצחק בנו של אברהם נתן כבוד האלהים את הברכה על כך ששמע בקול האלהים ולא ירד לגור במצרים למרות הרעב : בראשית פרק כו - ב :- וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה וַיֹּאמֶר אַל - תֵּרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן .� בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶי ג : וַאֲבָרְכֶךּ �ְ גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה ﬠִמּ כִּי - אֶתֵּן אֶת �ֲ וּלְזַרְﬠ �ְ ל - כָּל - הָאֲרָצֹת הָאֵל וַהֲקִמֹתִי אֶת - .� הַשְּׁבֻﬠָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּﬠְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִי

14

15

ד : וְהִרְבֵּיתִי אֶת - אֵת כָּל �ֲ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְנָתַתִּי לְזַרְﬠ �ֲ זַרְﬠ - הָאֲרָצֹת כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. �ֲ הָאֵל וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְﬠ ה : ﬠֵקֶב אֲשֶׁר - שָׁמַע אַבְר הָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי. ובפסוק יב - כתוב על הברכה שנתן האלהים , ליצחק. יב : וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁﬠָרִים וַיְבָרְכֵהוּ יְהוָה. יג : וַיִּגְדַּל הָאִישׁ וְגָדֵל ﬠַד כִּי � הָלוֹ �ֶ וַיֵּל - גָדַל מְאֹד. ויעקב , היה בנו של יצחק ו מזרעו של יעקב יצא כל עם - ישראל. בראשית פרק כח :- כ :- וַיִּדַּר יַﬠֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם - הִים �ֱ יִהְיֶה א ﬠִמָּדִי וְנָתַן �ֵ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹל �ֶ וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּר - לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ. כא : וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל - הִים. � בֵּית אָבִי וְהָיָה יְהוָה לִי לֵא כב : וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר - הִים וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן �ֱ שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית א - �ָ לִי ﬠַשֵּׂר אֲﬠַשְּׂרֶנּוּ ל יעקב , ששמו שונה על - פי דבר האלהים לישראל , היה מעשר לאל הים מכל אשר נתן לו ה ''שם - יתברך .'' יעקב אמר , שאם כבוד האל הים יהיה איתו וישמור עליו וייתן לו בגד ללבוש ואוכל לאכ ו ל ויחזיר אותו בחזרה לארץ מולדתו ו לבית אביו אזי האל הים יהיה אל היו והוא יעשר לו מכל אשר ייתן לו האלהים . ואכן , כבוד האל הים היה עם יעקב , שיצא מהארץ עם מקל ו חזר מפדן - ארם בחזרה לארץ כנען עם 2 נשים ו 2- פילגשים ו 12- בנים מלבד אחותם דינה ועבדים וצאן ובקר לרב. יעקב יושב בארץ ובניו חוטאים בכך שהם מוכרים את אחיהם יוסף 'בעל החלומות' מקנאה ומשנאת חינם לישמעאלים , כך מגיע יוסף למצרים. כל בני ישראל ירדו למצרים בזמן שהיה רעב על ה ארץ ו בעקבות יוסף אחיהם שהיה אז מושל השפע במצרים וזאת לאחר שפתר לפרעה את החלומות ואת הבעיות. שבעים נפ שות ירדו יעקב ובניו למצרים ו גרו שם 430 שנים, במשך 4 דורות עד יציאת מצרים כעם , ביד משה ואהרון. כבוד האלהים אמר לאברהם אבינו, שזרעו יי שב בארץ שלא שלו במשך 4 דורות , כך אנו יודעים שדור על - פי התורה הוא מאה שנים – בראשית טו - יג : וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹﬠ תֵּדַע כִּי - גֵר יִהְיֶה �ֲ זַרְﬠ בְּאֶרֶץ לֹא

15

16

לָהֶם וַﬠֲבָדוּם וְﬠִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה . יד : וְגַם אֶת - הַגּוֹי אֲשֶׁר יַﬠֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי - כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל . טו : וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל - � אֲבֹתֶי בְּשָׁלוֹם תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה . טז : וְדוֹר רְבִיﬠִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא - שָׁלֵם ﬠֲוֹן הָאֱמֹרִי ﬠַד - הֵנָּה . חשוב לציין , שחוק ברית המילה היה קיים מאז ש כרת כבוד האלהים את הברית עם אברהם אבינו ולאורך כל ימי חייהם של בני - ישראל . גם בזמנים שגרו במצרים הם שמרו על החוק הזה ורק בזמן שבני - ישראל היו במסעם במדבר הם לא נימולו ולכן מיד בעת כניסתם לארץ - ישראל , מל יהושע את בני - ישראל. יהושע פרק ה - ב : בָּﬠֵת הַהִיא אָמַר יְהוָה אֶל - יְהוֹשֻׁﬠ ﬠֲשֵׂה �ְ ל חַרְבוֹת צֻרִים וְשׁוּב מֹל אֶת - בְּנֵי - יִשְׂרָאֵל שֵׁנִית . ג : וַיַּﬠַשׂ - לוֹ יְהוֹשֻׁﬠ חַרְבוֹת צֻרִים וַיָּמָל אֶת - בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל - גִּבְﬠַת הָﬠֲרָלוֹת . ד : וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר - מָל יְהוֹשֻׁﬠ כָּל - הָﬠָם הַיֹּצֵא מִמִּצְרַיִם הַזְּכָרִים כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה מֵתוּ בַמִּדְבָּר �ֶ בַּדֶּר בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם . ה : כִּי - מֻלִים הָיוּ כָּל - הָﬠָם הַיֹּצְאִים וְכָל - הָﬠָם דִים �ִ הַיּ בַּמִּדְבָּר �ֶ בַּדֶּר בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם לֹא - מָלוּ . ו : כִּי אַרְבָּﬠִים שָׁנָה הָלְכוּ בְנֵי - יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר ﬠַד - תֹּם כָּל - הַגּוֹי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים מִמִּצְרַיִם אֲשֶׁר לֹא - שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְהוָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לָהֶם לְבִלְתִּי הַרְאוֹתָם אֶת - הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבוֹתָם לָתֶת לָנוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ . ז : וְאֶת - בְּנֵיהֶם הֵקִים תַּחְתָּם אֹתָם מָל יְהוֹשֻׁﬠ כִּי - ﬠֲרֵלִים הָיוּ כִּי לֹא - מָלוּ אוֹתָם �ֶ בַּדָּר . ח : וַיְהִי כַּאֲשֶׁר - תַּמּוּ כָל - הַגּוֹי לְהִמּוֹל וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם בַּמַּחֲנֶה ﬠַד חֲיוֹתָם . זוהי שושלת הדברים בקצרה מבראשית ועד יציאתנו ממצרים כעם. יצאנו ממצרים כעם של עבדים לפרעה להיות עם של בני - חורין וזאת בעצם היותנו עובדי האלהים . אנחנו העם היחיד מכל אומות העולם שקיבל ישירות מ כבוד האלהים ספר תורה , ספר של חוקים ומצוות בכדי להיות לבני אדם העושים הטוב והישר, בעיני האלהים והאדם.

16

17

לפני שאתן כאן בספר את חוקי האלהים על - פי סידרם אסביר בקצרה : מהו חוק ומהו משפט . לדוגמא: החוק אומר שאסור לעבור באור אדום. אם עברתי על החוק , יעלו אותי למשפט ושם א קבל )לצורך

הדוגמא(: 8 נקודות ו 1000- שח קנס. זה החוק וזה המשפט שלו.

ישנם חוקים שכתובים בתורה והם חוקי משפט הארץ וניתנו לשופטי הארץ, לא לאדם הרגיל וישנם חוקים שניתנו לכל עם ישראל. חוקי כבוד האלהים שניתנו לעם - ישראל על - פי סדרם המדו יק הכתוב בספר התורה. החוק , האמרה וה ציווי הראשון הוא , לשמוע בקול האלהים וללכת בדרכו . ספר שמות פרק טו - כה : וַיִּצְﬠַק אֶל - אֶל �ֵ יְהוָה, וַיּוֹרֵהוּ יְהוָה ﬠֵץ, וַיַּשְׁל - הַמַּיִם, וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם; שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט, וְשָׁם נִסָּהוּ . כו :- וַיֹּאמֶר אִם - � הֶי �ֱ שָׁמוֹﬠַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָה א וְהַיָּשָׁר בְּﬠֵינָיו תַּﬠֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹ תָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל - חֻקָּיו כָּל - הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר - שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא - �ֶ כִּי אֲנִי יְהוָה רֹפְא � אָשִׂים ﬠָלֶי . מיד בצאת בני - יש ראל ממצרים ול אחר הניסים הגדולים שעשה כבוד האלהים לעיניהם ו העביר אותם בים בתוך היבשה, הגיעו בני - ישראל למדבר ואז האלהים עשה ניסיון לעם האם יאמינו בו ? ולכן הביא אותם למקום שבו היו רק מים מרים ולאחר שהעם התלונן על צמא , אמר האלהים למשה לשים עץ בתוך המים וכך נהפכו המים המרים למתוקים ואז אומר כבוד האלהים ושם , שם לו חוק ומשפט - החוק אומר - אם ישמעו בקול – 'ה' - ושמרו את כל חוקיו ועשו הישר בעיני האל הים ויאזינו לו. המשפט אומר - כל המחלות אשר נתן האלהים ע ל מצרים לא ישים על ישראל , כי – 'ה' ,- הוא רופאנו. זה אומר: שכל המחלות נ גרמות מתוך אי שמירה על חוקי האלהים .

17

18

כל החיים שלנו הם ני סיון ועיקרון, האם נשמע בקול האלהים או לא . אנו נשפטים מול מלך הכבוד על פי מעשנו. - 'ה' - צדיק , כי כל חוקיו מוצדקים ודרכו היא דרך של משפט וצדקה ולכן ועל כך אנו נשפטים . שאנו לא הולכים בחוקיו ולא שומעים בקולו, התשלום שאנו משלמים הוא בבריאותנו ובברכת נו ו הוא נמדד על - פי מעשינו בלבד . גם האדם הראשון לאחר שנברא וקי בל ישר את גן עדן , היה צריך לשמור רק על דבר אחד והוא, לשמוע בקול האלהים , בכך למעשה האדם הראשון קיבל את זכות הבחירה ו יכול היה כמונו , בכל רגע נתון לבחור ה אם לשמוע בקול האלהים או לא ו כמובן, תוצאות הבחירה בהתאם. לכן , תכלית החיים והאדם היא לשמוע בקול האלהים וללכת בדרכו , כלומר למלא את דברו ומצוותיו. בימיינו אחרי שעבר נ ו כולנו גם את הטוב וגם את הרע, אנח נו חייבים להבין ו להגיד לעצמנו ולאחרים : דבר ראשון: רק מה ש האלהים אמר . דבר שני: לפתוח ספר תורה כי רק שם כתוב מה האלהים אמר. דבר שלישי: לרוץ ו לקיים את מצוות י ו, כי אנו כבר יודעים, ש מה שאמר כבוד האלהים הוא הכי טוב וכל מצווה וחוק שנתן לנו הם רק לטובתנו. כדאי שנ מהר לה בין כולנו , ש - 'ה' - הוא האלהים איתנו ובלעדנו ועדיף לנו לבחור לשמוע בקולו , כי הוא טוב ומטיב וצדיק כי כל חוקיו מוצדקים ואם בו לא נאמין אז במי או במה כן נאמין ? לכן החוק הראשון שנתן כבוד האלהים לעם - ישראל הוא: לשמוע בקולו וללכת בדרכו ו - המשפט יהיה רפואה, כי – 'ה' - הוא רופאנו.

18

19

שמות פרק טז -

החוק השני בתורה הוא - לשבות ביום השבת. העם נמצא במדבר וה תלונן שהם רוצים לאכול בשר ו כבוד האלהים אומר למשה , תגיד לעם שהם יאכלו בשר בערב ולחם בבוקר לשובע וכך היה . בערב הם היו אוכלים שלו ו בבוקר ב עלות השחר, מן. בגלל שנתן לנו – 'ה' ,- את יום השבת וציווה אותנו לא לעבוד ביום השבת, סיפק לנו כבוד האלהים את מזונ נו ביום השישי גם עבור יום השבת. ומכאן אנו מצווים להכין את מזוננו ביום השישי ליומיים , גם עבור יום השבת ולה ישאר במקומ נו , במקום בו אנו יושבים ונמצאים בו ביום השבת . כט : רְאוּ כִּי - יְהוָה נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת ﬠַל - כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל - יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיﬠִי . ל : וַיִּשְׁבְּתוּ הָﬠָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִﬠִי . שימו לב , שני החוקים הראשונים הכתובים בתורת ישראל הם : החוק הראשון : לשמוע בקול האלהים וללכת בדרכו . החוק השני : לשמור את יום השבת . שני חוקי היסוד שעלינו בני - ישראל לקיים, כל בן אדם בפני עצמו וביחד כעם - ישראל . ישנו עוד פסוק שאומר ש - 'ה' ,- ימחה את זכר עמלק מתחת השמים . שמות פרק יז - יד : וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל - מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁﬠ כִּי - מָחֹה אֶמְחֶה אֶת - זֵכֶר ﬠֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם . טו : וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יְהוָה נִסִּי . טז : וַיֹּאמֶר כִּי - יָד ﬠַל - כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַיהוָה בַּﬠֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר . ישנם בספר התורה חוקים המדבר ים על עבדים ואיך להתנהג עם העבד, את החוקים האלו כמו את החוקים המדברים על עבודת הכהנים אותם לא ציינתי ולצער י כרגע , אין לנו כהנים ולווים.

19

20

ש מות פרק יט : א : בַּחֹדֶשׁ, הַשְּׁלִישִׁי, לְצֵאת בְּנֵי - יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם -- בַּיּוֹם הַזֶּה, בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי . ב : וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים, וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי, וַיַּחֲנוּ, בַּמִּדְבָּר; וַיִּחַן - שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר . ג : וּמֹשֶׁה ﬠָלָה, אֶל - הִים; וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה, מִן �ֱ הָא - הָהָר לֵאמֹר, כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַﬠֲקֹב, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל . ד : אַתֶּם רְאִיתֶם, אֲשֶׁר ﬠָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם; וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם ﬠַל - כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי . ה : וְﬠַתָּה, אִם - שָׁמוֹﬠַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת - בְּרִיתִי -- וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל - הָﬠַמִּים, כִּי - לִי כָּל - הָאָרֶץ . ו : וְאַתֶּם תִּהְיוּ - לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ: אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תְּדַבֵּר, אֶל - בְּנֵי יִשְׂרָאֵל . ז : וַיָּבֹא מֹשֶׁה, וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָﬠָם; וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם, אֵת כָּל - הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר צִוָּהוּ, יְהוָה . ח : וַיַּﬠֲנוּ כָל - הָﬠָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר - דִּבֶּר יְהוָה נַﬠֲשֶׂה; וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת - דִּבְרֵי הָﬠָם, אֶל - יְהוָה . ט : וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל - בְּﬠַב הֶﬠָנָן, בַּﬠֲבוּר � מֹשֶׁה, הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶי , וְגַם �ָ יִשְׁמַע הָﬠָם בְּדַבְּרִי ﬠִמּ - יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם; וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת �ְ בּ - דִּבְרֵי הָﬠָם, אֶל - יְהוָה . בחודש השלישי, לפני מתן עשרת הדברות , קורא כבוד ה אלהים למשה ואומר לו - ראיתם מה עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים והבאתי ואתכם אלי ועתה, אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי לעם סגולה מכל העמים , כי ל - 'ה' ,- כל הארץ. האלהים בא בענן , בכדי ש כל העם ישמע את כבוד האלהים מדבר עם משה וגם בכדי שיאמינו במשה לעולם. כל הרעיון בתורה וכל מה שרוצה ומצפה מאיתנו כבוד האלהים הוא , שנאמין בו ונשמע בקולו ונ שמור את בריתו. כמו אבא טוב וחכם המדריך את י לדיו איך לחיות נכון בחוקי הארץ להצליח בחיים מתוך אהבה ומתוך רצון לקיום נכון ו טוב לעצמ נו ולסביבה . הורה טוב , מראה ומחנך את ילדיו ו מסביר ומורה להם את ה דרך בחיים , כך בדיוק עושה עבורנו אבינו שבשמים.

20

21

ספר שמות פרק כ - מעמד הר סיני ועשרת הדברות

כבוד האלהים , יורד על הר סיני לאחר שאמר לפני כן למשה , להגיד לעם להתקדש ולא ל גשת לא שה במשך שלושה ימים ולאחר מכן יורד כבוד האלהים על הר סיני ואומר את עשרת הדברות בקול רם , באזני כל העם. עשרת הדברות הם דברי הברית , שכרת איתנו כבוד האלהים בהר סיני והם למעשה עשרת המידות הקיימות בכל אדם . כל אחד מישראל חייב לקיימם בכדי להיות ראוי ושייך לעם 'השם' ובכדי להיות בן - א דם מדהים טוב נקי מחטאים וטהור . א : הִים אֵת כָּל �ֱ וַיְדַבֵּר א - הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר. ב : � הֶי �ֱ אָנֹכִי יְהוָה א מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית ﬠֲבָדִים � אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי לֹא - הִים אֲחֵרִים ﬠַל �ֱ א �ְ יִהְיֶה ל - פָּנָי . לפני הכל , כבוד האלהים מודיע לעם - ישראל בקול רם שהוא האלהים ואומר, אני – 'ה' - אלהיך , אשר הוצאתי אותך מבית עבדים, לא יהיה לך אלהים אחרים על - פני. ]ועל זה נאמר: אין עוד מלבדו.[ ג : לֹא - פֶסֶל וְכָל �ְ תַﬠֲשֶׂה ל - תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּﬠַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ . ד : לֹא - תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָﬠָבְדֵם אֵל קַנָּא � הֶי �ֱ כִּי אָנֹכִי יְהוָה א פֹּקֵד ﬠֲוֹ ן אָבֹת ﬠַל - בָּנִים ﬠַל - שִׁלֵּשִׁים וְﬠַל - רִבֵּﬠִים לְשֹׂנְאָי . ה : וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹ תָי. לא תעשה שום פסל, תמונה, תבליט , צלם או צורה לאלהים כדי לעבוד דרכו את ' השם יתברך ' , כי כבוד האלהים , הוא אל - ק נאי לעם שלו , לאלהות שלו ולחוקים שלו . אם עם - ישראל יעבוד אל ו הים אחרים אז כבוד האלהים יפקוד עוון אבות על הבנים הנכדים והנינים של אותו ה אדם אשר שונא את האלהים ועושה אלפי חסדים לאוהבי האלהים ולשומרי מצוותיו. ו : לֹא תִשָּׂא אֶת - שֵׁם - לַשָּׁוְא � הֶי �ֱ יְהוָה א כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה אֵת אֲשֶׁר - יִשָּׂא אֶת - שְׁמוֹ לַשָּׁוְא . לא תישא את שם אלהיך לש ווא ולא תדבר ו לא תזכיר את שמו לשווא ולא תדבר בשמו לשווא , תישמור לא ל דבר עליו כ אילו הוא אחד '' מהחברה '' , כי לא ינקה האל הים את מי אשר יישא את שמו לשווא .

21

22

ז : זָכוֹר אֶת - יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ .

�ֶ מְלַאכְתּ .

ח : שֵׁשֶׁת יָמִים תַּﬠֲבֹד וְﬠָשִׂיתָ כָּל -

ט : � הֶי �ֱ וְיוֹם הַשְּׁבִיﬠִי שַׁבָּת לַיהוָה א לֹא - תַﬠֲשֶׂה כָל - מְלָאכָה אַתָּה � אֲשֶׁר בִּשְׁﬠָרֶי �ְ וְגֵר �ֶ וּבְהֶמְתּ �ְ וַאֲמָת �ְ ﬠַבְדּ �ֶ וּבִתּ �ְ וּבִנ . י : כִּי שֵׁשֶׁת - יָמִים ﬠָשָׂה יְהוָה אֶת - הַשָּׁמַיִם וְאֶת - הָאָרֶץ אֶת - הַיָּם וְאֶת - כָּל - אֲשֶׁר - בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיﬠִי ﬠַל - יְהוָה אֶת �ַ כֵּן בֵּר - יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ. יום השבת, שבת לאלהיך , זכור לקדש את יום השבת . אל תעשה ביום השביעי כל מלאכה , לא אתה לא בני משפחתך וגם לא העובדים , הבהמה , החמור ו סוס, אף אחד לא עובד ביום הזה . כולם שובתים ביום השבת. ב ששת ימי המעשה - תעשה את כל מלאכתך , וביום השביעי , שבת - שביתה מכל מעשיך, שבת - קודש וינפש. ﬠַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר � לְמַﬠַן יַאֲרִכוּן יָמֶי �ֶ אִמּ - .�ָ נֹתֵן ל � הֶי �ֱ יְהוָה א כבד את אביך וא מך , למען יאריכו הימים אשר אתה חי על האדמה . יב : לֹא תִרְצָח = לא תרצח. רצח , קורה כ שאדם מחליט ל הרוג אדם אחר ואז הוא קם ורוצח אותו . כמו שקין כעס וקינא בהבל אחיו והביא אותו לשדה ושם קם קין ורצח את אחיו הבל . כבוד האלהים , הזהיר את קין מהחטא , כמו שהוא מזהיר אותנו מחטא זה בעשרת הדברות. יא : כַּבֵּד אֶת - וְאֶת � אָבִי - לֹא תִנְאָף = לא תנאף , כלומר לא תבגוד באשתך ואשתך לא תבגוד בך. תהיו נאמנים לברית שעשיתם עם 'השם', כשעמדתם מתחת לחופה וקידושין וביום שהתחייבתם להיות נאמנים ו לכבד ולהוקיר אחד את השנייה . לֹא תִגְנֹב = לא תגנוב. כמה ברור ופשוט וברור החוק , כלומר אל ת יקח את מה שלא שלך , לא '' בטעות'' ולא בכוונה.

22

23

לֹא - ﬠֵד שָׁקֶר. �ֲ תַﬠֲנֶה בְרֵﬠ לא תהיה שקרן. לא תענה ברעך עד שקר , לא תשקר לרעך, לא תהיה עד שקר ולא ת יתן עדות שקר ולא תעיד על שקר.

וְﬠַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ �ֶ תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵﬠ

�ֶ לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵﬠ - לֹא -

יג :

�ֶ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵﬠ . לא תחמוד אשת רעך וכל אשר לו , לא תחמוד את אשתו ולא את רכושו ולא שום דבר אשר אחר השי יך לחברך/ רעך/ידידך וכל אחד. פשוט אל תרצה את מה שיש לחברך ותחמוד בקנאתך ובחמדנותך את האשה או את הרכוש שלו . עשרת הדברות הם דברי - הברית ועל פי הדברים האלו כרת אדוני אלהינו איתנו ברית. ברית, היא בדיוק כמו ברית מילה, כמו שכל הורה של ילד שנולד לישראל יעשה ברית מילה ביום השמיני לבנו ולא יעלה על הד עת שהילד לא יעבור ברית מילה , למרות שזה קטע רגיש מאוד כי אף הורה לא רוצה לראות איך חותכים לבנו את ערלת בשרו ולמרות זאת אנו מקיימים את המצווה וכל ילד בישראל עובר ברית מילה וני כנס בברית עם אדוני אלהינו. על אותו עיקרון אנחנו בני - ישראל מחויבים לקיים את ברי ת עשרת הדברות ולקיים את דבר הברית ובכך בעצם להיות בני אדם עם מידות טובות הראוי ים להיות שיי כים לעם הקוד ש. משפטים. שמות כא – א : וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם . יב : מַכֵּה אִישׁ וָמֵת מוֹת יוּמָת . המכה איש ומת המוכה, דינו של האיש המכה וההורג את האדם על - פי תורת האלהים הוא מוות.

23

24

יד : וְכִי - יָזִד אִישׁ ﬠַל - רֵﬠֵהוּ לְהָרְגוֹ בְﬠָרְמָה מֵﬠִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת. וכי יזיד איש על רעהו בכדי להרוג אותו במרמה ויברח האיש הרוצח אל מזבח האלהים להתחבא ולקבל שם הגנה , אפילו אם יאחז בקרנות המזבח תיקח אותו למותו . טו : וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת. אדם המכה את הוריו , דינו מוות. טז : וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ מוֹת יוּמָת. אדם הגונב אדם אחר, כלומר חוטף אותו ומוכר אותו ו - או נמצא האדם - החטוף בידו , דינו מוות . יז : וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת. אדם המקלל את הוריו , דינו מוות. יח : וְכִי - יְרִיבֻן אֲנָשִׁים וְהִכָּה - אִישׁ אֶת - רֵﬠֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף וְלֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב . יט : אִם - בַּחוּץ ﬠַל �ֵ יָקוּם וְהִתְהַלּ - מִשְׁﬠַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא. אם יריבו אנשים והכה אחד את השני באבן או באגרוף ולא מת המוכה רק נפצע, אם יקו ם על רגליו והתהלך בחוץ על משענת , המכה ישלם על ימי הפציעה עד שנ י רפא המוכה . כב : וְכִי - יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן ﬠָנוֹשׁ יֵﬠָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית ﬠָלָיו בַּﬠַל הָאִשָּׁה וְנָתַן בִּפְלִלִים . כג : וְאִם - אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ . כד : ﬠַיִן תַּחַת ﬠַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן יָד תַּחַת יָד רֶגֶל תַּחַת רָגֶל . כה : כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה פֶּצַע תַּחַת פָּצַע חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה . אם ינצו - יתקפו אנשים אשה בהריון , אם תלד האשה ולא קרה אסון לתינוק או לאשה, יי ענש התו קף כפי אשר יחליט בעל האשה ונתן בפלילים ואם כן יקרה אסון לאשה או לתינוק ונתת נפש תחת נפש , עין תחת עין , כפי שפגע ככה יפגע. כח : וְכִי - יִגַּח שׁוֹר אֶת - אִישׁ אוֹ אֶת - אִשָּׁה וָמֵת סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר וְלֹא יֵאָכֵל אֶת - בְּשָׂרוֹ וּבַﬠַל הַשּׁוֹר נָקִי . אם ינגח שור באיש או באשה ומת האיש/ה , השור יסקל באבנים ובשרו לא יאכל בעל השור יהיה נקי מהעברה. כט : וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְהוּﬠַד בִּבְﬠָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם - בְּﬠָלָיו יוּמָת .

24

25

אם נגח שור בעבר בבן - אדם ובעליו ידע על כך שהשור הוא תוקפני ולא שמר עליו ושוב נגח השור והמית איש או אשה, יסקל השור באבנים ובעליו יומת וזאת כי לא שמר על השור שלו ובגלל זה מת איש/ה ולכן בעל השור אשם ויש על בעל השור , משפט - דמים. ל : אִם - כֹּפֶר יוּשַׁת ﬠָלָיו וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר - יוּשַׁת ﬠָלָיו . ]בהמשך לפסוק הקודם[ אפשר יהיה לתת כופר נפש , במקרה כזה ישלם בעל השור דמי הכופר ככול אשר נקבע לו. הכופר נועד בעבור שלא יומת בעל השור . דמי הכופר יכפר ו על מעשיו של בעל השור והשור יסקל . שִׁים שְׁקָלִים יִתֵּן לַאדֹנָיו �ְ ﬠֶבֶד יִגַּח הַשּׁוֹר אוֹ אָמָה כֶּסֶף שׁ וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל. אם עבד או אמה ינגח השור, ישלם בעל השור 30 שקלים עבור הנזק שנגרם לבעל העבד והשור יסקל . לג : וְכִי - יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי - יִכְרֶה אִישׁ בֹּר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ וְנָפַל - שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר . לד : בַּﬠַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְﬠָלָיו וְהַמֵּת יִהְיֶה - לּוֹ. אם יפתח איש בור ולא יכסה את הבור ונפל לשם שור או חמור, בעל הבור ישלם כסף לבעלים עבור השור או החמור וגופת השור המת תהיה לבעל הבור . לה : וְכִי - יִגֹּף שׁוֹר - אִישׁ אֶת - שׁוֹר רֵﬠֵהוּ וָמֵת וּמָכְרוּ אֶת - הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת - כַּסְפּוֹ וְגַם אֶת - הַמֵּת יֶחֱצוּן . אם ינגח שור בשור אחר ומת, ימכרו את השור החי ויתחלקו בכספו ואת השור המת יחצו לחצי ויתחלקו ביניהם . לו : אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּﬠָלָיו שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר וְהַמֵּת יִהְיֶה - לּוֹ. אם ידוע היה שהשור הנוגח , כב ר נגח בעברו והוא תוקפני ולא שמר עליו בעליו, ישלם בעל השור הנוגח שור חי במקום השור המומת והשור המת יהיה לו. החוקים הכתובים למעלה , מדברים על מצבים בהם אם יפגע שור באדם או בשור אחר ו מה יהיה משפטו . לא : אוֹ - בֵן יִגָּח אוֹ - בַת יִגָּח כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵﬠָשֶׂה לּוֹ . אם בן או בת ינגח השור, כמשפט הזה יעשה לו . לב : אִם -

25

26

אם ידע בעל השור הפוגע , שהשור שלו כבר פגע באדם או בחיה בעבר , דינו יהיה אחר . כלומר אם קרה הדבר בטוהר או בחוסר טוהר , כי חוסר טוהר מצד יק דין אחר מדברים שקורים בלי כוונה רעה . לז : כִּי יִגְנֹב - אִישׁ שׁוֹר אוֹ - שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע - צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה אם יגנוב אדם , שור או שה ואכל או מכר אותו , ישל ם תמורת השור 5 בקר ותמורת השה הגנוב , ישלם 4 מהצאן. כלומר הגנב י חזיר פי ארבע או חמש על הגנבה , על - פי הנזק שנגרם. ]שור לדוגמ א, הוא כלי עבודה כמו טרקטור שחורש את האדמה ולכן אם ני גנב שור זה כאילו נגנב טרקטור , כי חסרונו יכול ל פגוע ולשבש את שאר העבודה ובכך גם נגרם נזק כלכלי. [ ספר שמות פרק כב - ממשיכים המשפטים , חוקי המשפט. א : אִם - בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְהֻכָּה וָמֵת אֵין לוֹ דָּמִים . אם במחתרת ימצא הגנב והיכו אותו ומת אין עליו דמים , כלומר לא יכופר דמו בדם המכים אותו . ב : אִם - זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ ﬠָלָיו דָּמִים לוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם אִם - אֵין לוֹ וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ . אם זרחה השמש עליו , יש לו משפט דמים ו ישלם הגנב את גנבתו . אם אין לגנב אפשרות לשלם ונמכר בגנבתו , כלומר י ימכר לעבודה וישלם מתוך עבודתו . ג : אִם - הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה מִשּׁוֹר ﬠַד - חֲמוֹר ﬠַד - שֶׂה חַיִּים שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם . ואם נמצאה הגנבה בידו בחיים , ישלם הגנב שניים בעבור גנבתו . ד : כִּי יַבְﬠֶר - אִישׁ שָׂדֶה אוֹ - כֶרֶם וְשִׁלַּח אֶת - בְּﬠִירֹה וּבִﬠֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם. ה : כִּי - תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ אוֹ הַקָּמָה אוֹ הַשָּׂדֶה שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְﬠִר אֶת - הַבְּﬠֵר ה. אם יבעיר איש שדה או כרם ושדה של איש אחר עלה בלהבות , את מיטב שדהו ואת מיטב כרמו ישלם המבעיר לבעל השדה השרוף.

26

27

ו : כִּי - יִתֵּן אִישׁ אֶל - רֵﬠֵהוּ כֶּסֶף אוֹ - כֵלִים לִשְׁמֹר וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ אִם - יִמָּצֵא הַגַּנָּב יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם . אם ייתן איש לחברו כסף או דברי ערך לשמור עליהם ובא גנב אל בית החבר וגנב את הדברים ונמצא - נתפש הגנב, ישלם הגנב פעמים על גניבתו. ז : אִם - לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְנִקְרַב בַּﬠַל - הַבַּיִת אֶל - הִים �ֱ הָא אִם - לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵﬠֵהוּ . ח : ﬠַל - כָּל - דְּבַר - פֶּשַׁע ﬠַל - שׁוֹר ﬠַל - חֲמוֹר ﬠַל - שֶׂה ﬠַל - שַׂלְמָה ﬠַל - כָּל - אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי - הִים יָבֹא דְּבַר �ֱ הוּא זֶה ﬠַד הָא - שְׁנֵיהֶם אֲשֶׁר הִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵﬠֵהוּ. �ֱ יַרְשִׁיﬠֻן א ואם לא ימצא הגנב והתקרב ו בעל האבידה ורעהו אל בית האלהים ושם על כל דבר פשע ישפטו ביניהם ואם יורשע בעל האבידה, ישלם פעמיים לרעהו . ט : כִּי - יִתֵּן אִישׁ אֶל - רֵﬠֵהוּ חֲמוֹר אוֹ - שׁוֹר אוֹ - שֶׂה וְכָל - בְּהֵמָה לִשְׁמֹר וּמֵת אוֹ - נִשְׁבַּר אוֹ - נִשְׁבָּה אֵין רֹאֶה . י : שְׁבֻﬠַת יְהוָה תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם אִם - לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵﬠֵהוּ וְלָקַח בְּﬠָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם . אם ילווה אדם לחברו , שור , שה , חמור , או כל בהמה ומת או נשבר או נלקח בשבי ואין מי שראה איך קרה הדבר ולא שלח המלווה את ידו במלאכת רעהו, שבועת האלהים תהיה ביניהם ולא ישלם המלווה עבור הנזק . יא : וְאִם - גָּנֹב יִגָּנֵב מֵﬠִמּוֹ יְשַׁלֵּם לִבְﬠָלָיו . ואם ייגנב ממנו , ישלם ל בעליו על הגנבה , שנגנבה לו. יב : אִם - טָרֹף יִטָּרֵף יְבִאֵהוּ ﬠֵד הַטְּרֵפָה לֹא יְשַׁלֵּם . אם ייטרף , יביא אותו ה מלווה עד החיה הטרופה ולא ישלם עבור החיה שנטרפה. ) כל המשפטים בספר התורה , מדברים על משפטים בין אדם לחברו, המחייבים בעצם את האדם להיות בן אדם ישר והגון .( יג : וְכִי - יִשְׁאַל אִישׁ מֵﬠִם רֵﬠֵהוּ וְנִשְׁבַּר אוֹ - מֵת בְּﬠָלָיו אֵין - ﬠִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם . אם ישאיל א יש - אדם מחברו , איש - עובד ונ שבר ה לו עצם או מת העובד והבעלים לא נמצאים עמו, ישלם המשאיל עבור הנזק שנגרם לשואל .

27

28

יד : אִם - בְּﬠָלָיו ﬠִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם אִם - שָׂכִיר הוּא בָּא בִּשְׂכָרוֹ. אם בעליו כן נמצא איתו , לא ישלם המשאיל , אם שכיר הוא בא בשכרו. טו : וְכִי - יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא - אֹרָשָׂה וְשָׁכַב ﬠִמָּהּ מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה . אם יפתה איש נערה בתולה והנערה לא התארסה עם אחר ושכב האיש עם הנערה, ישלם האיש מוהר ויי קח האיש את הנערה לא שה. טז : אִם - ת. � מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּ ואם אביה של הנערה יתנגד לנשואים האלו , אז ישלם האיש תשלום מוהר , כגובה המחיר המקובל למוהר בתולות. יז : מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה . מכשפה לא תחייה . מי שזובח זבח לאלילים יוחרם , מותר לזבוח רק ל - 'ה' - לבדו . כ : וְגֵר לֹא - תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי - גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם . לא תלחיצו ולא תרמו את הגרים שגרים בארץ , כי גם אנחנו היינו גרים במצרים . כא : כָּל - אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְﬠַנּוּן . כב : אִם - ﬠַנֵּה תְﬠַנֶּה אֹתוֹ כִּי אִם - צָעֹק יִצְﬠַק אֵלַי שָׁמֹﬠַ אֶשְׁמַע צַﬠֲקָתוֹ . כג : וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים . אלמנה ויתום לא תענו ובהם לא תתעללו ו לא תהיו ' חזקים ו גיבורים ' על האלמנה והיתום שאין להם ' גבר' או מי שיגן עליהם, אומר 'האלהים ' : כי אם יצעק ו אלי היתום והאלמנה, כבוד האלהים בעצמו י תרגז מאוד ו י הרוג א תכם בחרב והנשים והילדים שלכם יהיו בעצמם יתומים ואלמנות. כד : אִם - כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת - ﬠַמִּי אֶת - לֹא �ָ הֶﬠָנִי ﬠִמּ - תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה לֹא - �ֶ תְשִׂימוּן ﬠָלָיו נֶשׁ . אם כסף תלווה לעני , אל תהיה לו נושה על הכסף ואל תיקח לו ריבית על הכסף. יח : כָּל - שֹׁכֵב ﬠִם - בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת. כל מי שישכב עם בהמה מות יומת. יט : הִים יָחֳרָם בִּלְתִּי לַיהוָה לְבַדּוֹ �ֱ זֹבֵחַ לָא .

28

29

כה : אִם - ﬠַד �ֶ חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵﬠ - בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ . כו : כִּי הִוא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ הִוא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ בַּמֶּה יִשְׁכָּב וְהָיָה כִּי - יִצְﬠַק אֵלַי וְשָׁמַﬠְתִּי כִּי - חַנּוּן אָנִי. אם ייחבל יקרע או י י נזק בגד של חברך, עד הבוקר תחזיר לו את הבגד שלם , כי אם זה הבגד היחיד שלו במה יתלבש או יתכסה ? הרי עני הוא ו היה אם יקרא אלי אני אשמע אותו , כי אל - חנון אני. כז : לֹא תָאֹר �ְ הִים לֹא תְקַלֵּל וְנָשִׂיא בְﬠַמּ �ֱ א . את כבוד האלהים לא תקלל ונשיא או את המנהיג/ ראש ממשלה לא תאור - מהמילה ארור . כח : תִּתֶּן � לֹא תְאַחֵר בְּכוֹר בָּנֶי �ֲ וְדִמְﬠ �ְ מְלֵאָת - לִי . מלאתך ודמעך לא תאחר להביא אלי ובכור בניך ת י תן לי – פדיון בן. כט : כֵּן - �ֶ לְצֹאנ �ְ תַּﬠֲשֶׂה לְשֹׁר שִׁבְﬠַת יָמִים יִהְיֶה ﬠִם - אִמּוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּתְּנוֹ - לִי . ככה תעשה ל בכור שורך - צאנך , שבעת ימים יהיה עם אמו ואחר כך תי תן אותו ל - 'ה' .- ל : וְאַנְשֵׁי - קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ . אנשים קדושים תהיו לי ו לכן כל בשר טרפה שתצוד - תמצא בשדה לא תאכלו , בשר טרפה לכלב תשלי כו .

ספר שמות כג - ממשיכים המשפטים

א : לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא אַל - ﬠִם �ְ תָּשֶׁת יָד - רָשָׁע לִהְיֹת ﬠֵד חָמָס . אל תפיץ שמועות שווא ואל תתחבר עם רשע ותהיה לו לעד חמס . ב : לֹא - תִהְיֶה אַחֲרֵי - רַבִּים לְרָעֹת וְלֹא - תַﬠֲנֶה ﬠַל - רִב לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת . לא תלך אחרי רבים להרע ולא תענה ולא תטה ריב רק בגלל הרבים - ההמון, שהטו את הריב .

ג : וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ. ודל ועני לא תהדר בריבו.

29

30

ד : אוֹ חֲמֹרוֹ תֹּﬠֶה �ְ כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִב הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ. אם תמצא את שור אויב ך או את חמורו שהלכו לאיבוד , תשיבם לו ה : כִּי - רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְחָדַלְתָּ מֵﬠֲזֹב לוֹ ﬠָזֹב תַּﬠֲזֹב �ֲ תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַא ﬠִמּוֹ. ו : בְּרִיבוֹ �ְ לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנ . ז : מִדְּבַר - שֶׁקֶר תִּרְחָק וְנָקִי וְצַדִּיק אַל - תַּהֲרֹג כִּי לֹא - אַצְדִּיק רָשָׁע . מדבר שקר תתרחק ואדם שהוא נקי כפיים וצדיק אל תהרוג , כי – 'ה' - לא יצדיק רשע . ח : וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח כִּי הַשֹּׁחַד יְﬠַוֵּר פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים . ושוחד לא תיקח. שוחד יעוור עיניי פיקחים ויסלף דברי צדיקים . כלומר שוחד מעוות את המחשבה והדיבור ויש להיזהר מחטא זה . ]השורש של השוחד הוא חמדנות[ . ט : וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַﬠְתֶּם אֶת - נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי - גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם . ואת ה גרים הגרים בארץ לא תלחץ ותלחיץ , כי אנחנו יודעים את נפשו של הגר ומה הוא מרגיש , כי גרים היינו אנחנו בעצמנו במצרים ונכון להיום , גרים גם היינו בכל הארצות עד ששבנו לכאן אחרי הגלות. י : וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת - וְאָסַפְתָּ אֶת �ֶ אַרְצ - תְּבוּאָתָהּ . יא : וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת �ֶ וְהַשְּׁבִיﬠִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי ﬠַמּ הַשָּׂדֶה כֵּן - �ֶ לְזֵית �ְ תַּﬠֲשֶׂה לְכַרְמ . שש שנים ת י זרע את ארצך ואספת את תבואתה ובשנה השביעית תניח לה ותנט וש אותה מעבודה, שנת שמיטה היא . וי אכלו האביונים ואת הנותר תאכל חיית השדה , אותו הדבר תעשה גם בכרם ובמטע הזיתים. כמו שעובדים ששת ימים וביום השביעי שובתים , כך גם האדמה שובתת בשנה השביעית. יב : �ְ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיﬠִי תִּשְׁבֹּת לְמַﬠַן יָנוּחַ שׁוֹר � שֵׁשֶׁת יָמִים תַּﬠֲשֶׂה מַﬠֲשֶׂי וְיִנָּפֵשׁ בֶּן �ֶ וַחֲמֹר - וְהַגֵּר �ְ אֲמָת . ששת ימים תעשה את כל מלאכתך ומעשיך וביום השביעי תשבות - שביתה, למען תנוח אתה והגר והעובד והחמור והשור , כל אלו העובדים בכל ימות השבוע.

30

31

יג : וּבְכֹל אֲשֶׁר - הִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ �ֱ אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם תִּשָּׁמֵרוּ וְשֵׁם א לֹא יִשָּׁמַע ﬠַל - � פִּי . את כל אשר אמרתי לכם תשמרו ושם אל הים אחרים לא תזכירו ולא י שמע על שפתיך. יד : שׁ רְגָלִים תָּחֹג �ָ שׁ לִי בַּשָּׁנָה . שלושה רגלים - חגים , תחגוג לי בשנה . טו : אֶת - �ִ חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְﬠַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּית לְמוֹﬠֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי - בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא - יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם . את חג המצות תשמור בחודש האביב , שבעת ימים תאכל מצות כפי אשר ציווה אותנו האלהים, כי בחודש הזה יצאת ממצרים ואם לא תחגוג חג ל - 'ה' ,- פני האדון יהיו ריקים עבורך, כלומר לא יישא – 'ה' - פניו אליך. טז : אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת � וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַﬠֲשֶׂי אֶת �ְ הַשָּׁנָה בְּאָסְפּ - מִן � מַﬠֲשֶׂי - הַשָּׂדֶה . חג הקציר הוא חג השבועות , ביכורי מעשי ידיך אשר תזרע בשדה וחג האסיף , שהוא חג - סוכות , בו תאסוף את כל התבואה מן השדה. יז : שׁ פְּﬠָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל �ָ שׁ - אֶל �ְ זְכוּר - פְּנֵי הָאָדֹן יְהוָה . שלוש פעמים בשנה , ירא ה כל זכר ]כל הזכרים בעמך [ את פני האדון – , 'ה' .- יח : לֹא - תִזְבַּח ﬠַל - חָמֵץ דַּם - זִבְחִי וְלֹא - יָלִין חֵלֶב - חַגִּי ﬠַד - בֹּקֶר . לא תזבח על חמץ את דם הזבחים ולא ילין - יעמוד חלב - החג עד הבוקר. יט : לֹא � הֶי �ֱ תָּבִיא בֵּית יְהוָה א �ְ רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָת - תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ . ראשית הב יכורים בי כורי אדמתך תביא אל בית - אלהיך ולא תבשל גדי , בחלב אמו . כ : אֶל �ֲ וְלַהֲבִיא �ֶ בַּדָּר �ְ לִשְׁמָר � לְפָנֶי �ָ הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְא - הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי . כא : הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ אַל - תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁﬠֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ . הנה אני שולח מלאך לפניך לשמור עליך בדרך ולהביא אותך למקום אשר הכנתי לך, כלומר אל ארץ - ישראל, תישמר מפניו ותשמע בקולו ועל תתעסק איתו ואל תמיר את דברו כי לא יגן

31

32

עליכם אם תפשעו בו , כי שם כבוד האלהים בקרבו ואת שם האלהים הוא מייצג . כב : כִּי אִם - שָׁמוֹﬠַ תִּשְׁמַע בְּקֹלוֹ וְﬠָשִׂיתָ כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר וְאָיַבְתִּי אֶת - וְצַרְתִּי אֶת � אֹיְבֶי - � צֹרְרֶי . כי אם כן תשמע בקול המלאך ועשית את כל אשר דיבר, את כל האויבים והצוררים שלך אתקיף ואצרור. כג : כִּי - אֶל �ֲ וֶהֱבִיא � מַלְאָכִי לְפָנֶי �ֵ יֵל - הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפּ רִזִּי וְהַכְּנַﬠֲנִי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי וְהִכְחַדְתִּיו . כי ילך המלאך לפניך להביא אותך אל העמים ה גדולים האלה השוכנים בארץ ו הכחדתי אותם . כד : לֹא - הֵיהֶם � תִשְׁתַּחֲוֶה לֵא וְלֹא תָﬠָבְדֵם וְלֹא תַﬠֲשֶׂה כְּמַﬠֲשֵׂיהֶם כִּי הָרֵס תְּהָרְסֵם וְשַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבֹתֵיהֶם . לא תשתחווה לאל והיה ם ולא תעבוד אותם ולא תעשה כמעשים שלהם . כי הרוס תהרוס את כל המקומות שהם עובדים שם את אלוהיהם . כה : אֶת �ַ הֵיכֶם וּבֵר �ֱ וַﬠֲבַדְתֶּם אֵת יְהוָה א - וְאֶת �ְ לַחְמ - � מֵימֶי .�ֶ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבּ ועבדתם את – 'ה' - אלהיכם וברך את הלחם והשתי יה שלך והסיר מחלה ממך . כו : אֶת �ֶ לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַﬠֲקָרָה בְּאַרְצ - � מִסְפַּר יָמֶי אֲמַלֵּא . ולא תהיה משכלה ] הורים שכולים[ ולא תהיה לך עקרה בארצך . את מספר ימיך על - פני האדמה אמלא , כלומר תחיה את כל ימי חייך במלואם . כז : אֶת - וְהַמֹּתִי אֶת � אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶי - כָּל - הָﬠָם אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם וְנָתַתִּי אֶת - כָּל - עֹרֶף � אֵלֶי � אֹיְבֶי . את אימתי - אימה אשלח מלפניך והמתתי את כל העם אשר יושב על הארץ שעם - י שראל בא לרשת ונתתי את אויביך מפנים לך עורף ו בורחים ממך . כח : וְשָׁלַחְתִּי אֶת - וְגֵרְשָׁה אֶת � הַצִּרְﬠָה לְפָנֶי - הַחִוִּי אֶת - הַכְּנַﬠֲנִי וְאֶת - � הַחִתִּי מִלְּפָנֶי . ושלחתי את הצרעה/צרעות וגרשה את החוי הכנעני והחתי מלפניך.

32

33

כט : בְּשָׁנָה אֶחָת � לֹא אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶי פֶּן - תִּהְיֶה הָאָרֶץ שְׁמָמָה וְרַבָּה חַיַּת הַשָּׂדֶה � ﬠָלֶי . לא אגרש אותם מפניך בשנה אחת , בכדי שהארץ לא תהיה שוממה וירבו בה חיות השדה ויקשו עליך את החיים. ל : ﬠַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת � מְﬠַט מְﬠַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶי - הָאָרֶץ . מעט מעט אגרש אותם מפניך עד אשר תפרה - פוריות ותתנחל בכל הארץ. לא : וְשַׁתִּי אֶת - מִיַּם �ְ גְּבֻל - סוּף וְﬠַד - יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר ﬠַד - הַנָּהָר כִּי � אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְגֵרַשְׁתָּמוֹ מִפָּנֶי . ושמתי את הגבול שלך מים סוף ועד ים פלשתים, מהמדבר ועד הנהר , כי לכם לבני - ישראל נתתי את הארץ ואת יושבי הארץ תגרשו מפניכם. לב : לֹא - הֵיהֶם בְּרִית � תִכְרֹת לָהֶם וְלֵא . לא תכרתו איתם ברית ולא עם אלוהיהם . לג : פֶּן �ְ לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצ - לִי �ְ יַחֲטִיאוּ אֹת כִּי תַﬠֲבֹד אֶת - הֵיהֶם כִּי �ֱ א - לְמוֹקֵשׁ �ְ יִהְיֶה ל . לא ישבו בארץ - ישראל בכדי שלא יחטיאו אותך מלעבוד את כבוד האלהים. לא תעבוד ו לא תאמין באל והים שלהם כי הדבר הזה יהיה עבורך למוקש . יג : וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל - אֶת �ַ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר א - שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַﬠַת כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם . ויאמר – 'ה' ,- למשה , דבר אל בני - ישראל לאמור: אך את ימי השבת תישמרו , כי זו היא האות בין כבוד האלהים ובין עם - ישראל , לשמור את יום השבת ולדעת , ש - 'ה' - אלהינו הוא המקדש אותנו. האות הוא האיתות שאנו מאותתים לכבוד האלהים - ]כמו פנס המאיר בתוך החושך[ - עקב מעשינו על ידי שמירת השבת , אנו מראים ל - 'ה' - אלהינו , שבחרנו בו ובחוקיו. ו זכרו בני - ישראל את השבת, לשמור ול עשות את יום השבת, ברית עולם עם כבוד האלהים. שמות לא - יב : וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל - מֹשֶׁה לֵּאמֹר .

33