ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

116

רק באבותינו חשק ובחר כבוד האלהים , לא לנו הזכויות ולכן בחר בזרעם אחריהם את בני יעקב - ישראל , מכל העמים. טז : וּמַלְתֶּם אֵת ﬠָרְלַת לְבַבְכֶם וְﬠָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד . ומלתם את ערלת לבבכם , בדיוק כמו שאנחנו עושים ברית מילה ומלים את ערלת עורנו , ככה ]ברוחני[ נמול את ערלת לבב נו . ואת זה אפשר לעשות - למול את ערלת לבבנו רק מתוך אהבה ויראת – 'ה' ,- כך לא נקשה עוד את חיינו. יז : הִים �ֱ הֵי הָא �ֱ הֵיכֶם הוּא א �ֱ כִּי יְהוָה א וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא - יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד . כי – 'ה' - אלהינו, הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים, האל הגדול, הגיבור והנורא, אשר לא יישא פנים ולא ייקח שוחד. יח : עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה . עושה משפט למי שיפגע ביתום ובאלמנה ]אוכלוסיה חלשה [ ואוהב גרים לתת להם שמלה ובגד ללבוש. יט : וַאֲהַבְתֶּם אֶת - הַגֵּר כִּי - גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם . ואהבת את הגרים כל בני עמים אחרים ש באו לגור בארץ , כי אנחנו בעצמ נו היינו גרים בארץ מצרים. כ : אֶת - תִּירָא אֹתוֹ תַﬠֲבֹד וּבוֹ תִדְבָּק וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵﬠ � הֶי �ֱ יְהוָה א . כא : אֲשֶׁר � הֶי �ֱ וְהוּא א �ְ הוּא תְהִלָּת - אֶת �ְ ﬠָשָׂה אִתּ - ת וְאֶת �ֹ הַגְּד - הַנּוֹרָאֹת � הָאֵלֶּה אֲשֶׁר רָאוּ ﬠֵינֶי . כב : � הֶי �ֱ יְהוָה א �ְ מִצְרָיְמָה וְﬠַתָּה שָׂמ � בְּשִׁבְﬠִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶי כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב . את – 'ה' - אלהיך תירא, אותו תעבוד בו תדבק ובשמו תשבע. הוא תהילתך והוא אל היך אשר עשה איתך ניסים ונפלאות ואותם ראית במו עיניך. כ משפחה של 70 אנ שים ירדו אבותינו למצרים ומשם חזרנו כעם גדול , בדיוק כפי שהבטיח כבוד האל הים לאברהם אבינו, שזרעו יהיה רב כ מספר כוכבי השמים.

116