ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

146

אליהם ויזלזל בהם ותפשו אותו אביו וא מו והוציאו אותו אל זקני העיר ואמרו אל הזקנים, הבן הזה שלנו סורר ומורה ואינו ש ומע בקולנו ורוצה הכל בשביל עצמו ומתנהג ברוע ורגמו אותו אנשי עירו ומת ובי ערת את הרע מתוכך וכל ישראל ישמעו ויראו. כב : וְכִי - יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט - מָוֶת וְהוּמָת וְתָלִיתָ אֹתוֹ ﬠַל - ﬠֵץ . כג : לֹא - תָלִין נִבְלָתוֹ ﬠַל - הָﬠֵץ כִּי - קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי - קִלְלַת הִים תָּלוּי וְלֹא תְטַמֵּא אֶת �ֱ א - נַחֲלָה �ְ נֹתֵן ל � הֶי �ֱ אֲשֶׁר יְהוָה א �ְ אַדְמָת . כי יהיה באיש חטא ומשפט מוות ותלית אותו על העץ, לא תלין - תשאיר את גופתו על העץ , עוד באותו היום תקבור אותו כי קללת האלהים אדם תלוי ולא קבור ולא תטמא את האדמה שנותן לך - 'ה' - אלהיך לנחלה.

דברים כב -

אוֹ אֶת � שׁוֹר אָחִי - שֵׂיוֹ נ דָּחִים וְהִתְﬠַלַּמְתָּ מֵהֶם הָשֵׁב � תְּשִׁיבֵם לְאָחִי .

א : לֹא - תִרְאֶה אֶת -

וְהָיָה �ֶ בֵּית � תּוֹ

וְלֹא יְדַﬠְתּוֹ וַאֲסַפְתּוֹ אֶל � אֵלֶי � לֹא קָרוֹב אָחִי -

ב : וְאִם -

אֹתוֹ וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ � ﬠַד דְּרֹשׁ אָחִי �ְ ﬠִמּ . ג : וְכֵן תַּﬠֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ וְכֵן תַּﬠֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ וְכֵן תַּﬠֲשֶׂה לְכָל - אֲבֵדַת אֲשֶׁר � אָחִי - תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ לֹא תוּכַל לְהִתְﬠַלֵּם. ד : לֹא - תִרְאֶה אֶת - וְהִתְﬠַלַּמְתָּ מֵהֶם �ֶ אוֹ שׁוֹרוֹ נֹפְלִים בַּדֶּר � חֲמוֹר אָחִי הָקֵם תָּקִים ﬠִמּוֹ . לא תראה את שור או צאן אחיך במקום נידח והתעלמת מהם, השב תשיב אותם לאחיך ואם לא קרוב אחיך ולא ידעת איפה הוא ואספת אותו אל ביתך והיה איתך עד שידרוש אחיך אותו ותשיב לו אותו. ככה תעשה לחמורו, לשמלתו ולכל אבדת אחיך שמצאת לא תוכל להתעלם. לא תראה את שור או חמור אחיך נופלים בדרך והתעלמת מהם , כי הקם תקים אותם. ה : לֹא - יִהְיֶה כְלִי - גֶבֶר ﬠַל - אִשָּׁה וְלֹא - יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה כִּי כָּל � הֶי �ֱ תוֹﬠֲבַת יְהוָה א - עֹשֵׂה אֵלֶּה . לא יהיה כלי גבר על אשה ולא י לבש גבר שמלת א שה כי תועבת האלהים כל העושה את אלה .

146