ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

152

חֵטְא �ְ יִהְיֶה ב .

כג : וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר לֹא -

נְדָבָה � הֶי �ֱ כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַיהוָה א

תִּשְׁמֹר וְﬠָשִׂית � מוֹצָא שְׂפָתֶי

כד :

אֲשֶׁר דּ .� בַּרְתָּ בְּפִי אם תדור נדר ל - 'ה' ,- לא תאחר לשלם ולמלא את הנדר , כי ידרוש כבוד האלהים ממך והיה בך חטא. וכי תפסיק לנדור , לא יהיה בך חטא. כל מוצא שפתיך תשמור ותעשה בדיוק כפי שנדרת ל - 'ה' - אלהיך , נדבה כפי שדיברת. כה : כִּי תָבֹא וְאֶל �ֶ שָׂבְﬠ �ְ וְאָכַלְתָּ ﬠֲנָבִים כְּנַפְשׁ �ֶ בְּכֶרֶם רֵﬠ - לֹא �ְ כֶּלְי תִתֵּן. כו : וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף ﬠַל �ֶ ת בְּיָד � וְקָטַפְתָּ מְלִי �ֶ כִּי תָבֹא בְּקָמַת רֵﬠ �ֶ קָמַת רֵﬠ . כי תבוא לכר ם רעך ואכלת ענבים לשובע, אל תשים בכליך ואל תיקח מהכרם ענבים. את מה שאכלת , לבריאות שיהיה לך רק שלא תיקח מהענבים בכלי כי הם לא שלך. ואם תבוא לשדה רעך וקטפת מהתבואה שלו בידך , לא תניף עליו חרמש ולא תקטוף עם כלי אלא רק בידך לאכילה בלבד . כי השדה הוא של רעיך ו לא תיקח ממנו. דברים כד - א : כִּי - יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְﬠָלָהּ וְהָיָה אִם - לֹא תִמְצָא - חֵן בְּﬠֵינָיו כִּי - מָצָא בָהּ ﬠֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ . ב : וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ - אַחֵר . ג : וּשְׂנֵאָהּ הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ אוֹ כִי יָמוּת הָאִישׁ הָאַחֲרוֹ ן אֲשֶׁר - לְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה . ד : לֹא - יוּכַל בַּﬠְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר - ְשִׁלְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ לִהְיוֹת לוֹ ל אִשָּׁה אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה כִּי - תוֹﬠֵבָה הִוא לִפְנֵי יְהוָה וְלֹא תַחֲטִיא אֶת - נַחֲלָה �ְ נֹתֵן ל � הֶי �ֱ הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה א . אם יתחתן איש עם אשה ו אשתו לא תמצא חן בעיניו ומצא בה ערוות דבר וכתב לה ספר כריתות - מסמך גרושים ונתן לה ושלח אותה מביתו ויצאה הא שה והיי תה לאיש אחר ו גם האיש האחרון התגרש ממנה או שהאשה התאלמנה ממנו, לא יו כל האיש הראשון להתחתן שוב עם הא שה שהיה נשוי לה בעבר כי לאחר גרושיה היא הייתה נשואה עם איש אחר.

152