ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

125

טו : וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר נֶﬠֶשְׂתָה �ֶ הַתּוֹﬠֵבָה הַזֹּאת בְּקִרְבּ . טז : הַכֵּה תַכֶּה אֶת - יֹשְׁבֵי הָﬠִיר הַהִוא לְפִי - חָרֶב הַחֲרֵם אֹתָהּ וְאֶת - כָּל - אֲשֶׁר - בָּהּ וְאֶת - בְּהֶמְתָּהּ לְפִי - חָרֶב . יז : וְאֶת - כָּל - שְׁלָלָהּ תִּקְבֹּץ אֶל - רְחֹבָהּ וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת � תּוֹ - הָﬠִיר וְאֶת - כָּל - שְׁלָלָהּ כָּלִיל לַיהוָה וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם לֹא תִבָּנֶה עוֹד � הֶי �ֱ א . יח : וְלֹא - מְאוּמָה מִן �ְ יִדְבַּק בְּיָד - הַחֵרֶם לְמַﬠַן יָשׁוּב יְהוָה מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְנָתַן - � כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶי �ֶ וְהִרְבּ �ְ רַחֲמִים וְרִחַמ �ְ ל . יט : כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה א לִשְׁמֹר אֶת � הֶי � - כָּל - מִצְוֹ תָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי � הֶי �ֱ הַיּוֹם לַﬠֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּﬠֵינֵי יְהוָה א �ְ מְצַוּ . כי תשמ ע שבאחת מ ערי ישראל יצאו אנשים לה דיח את תושבי עירם לעבוד אל ו הים אחרים ודרשת וחקרת היטב והיה ואמת הדבר ואכן עיר י שראלית עברה לעבוד אל ו הים אחרים, הכה תכה את העיר בחרב ותחרים את כל העיר ואת הרכוש ואת השלל אל תוך הרחובות ושרפת את העיר באש ואת כל השלל שלה , בעבור – 'ה' - אלהיך וה י יתה העיר לתל עולם ולא תבנה עוד. לא תי קח כלום מאומה מהחרם הזה בכדי שישוב חרון אפו וכעסו של – 'ה' - אלהיך ונתן לך רחמים והרבה אותך בדיוק כמו שנשבע לאבותיך. כי תשמע בקול – 'ה' - אלהיך לשמור את כל מצוותיו אשר מצווה אותנו לעשות רק את הטוב ו הישר בעיני כבוד האלהים. א : הֵיכֶם �ֱ בָּנִים אַתֶּם לַיהוָה א לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא - תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין ﬠֵינֵיכֶם לָמֵת . ב : בָּחַר יְהוָה לִהְיוֹת לוֹ לְﬠַם �ְ וּב � הֶי �ֱ כִּי ﬠַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהוָה א סְגֻלָּה מִכֹּל הָﬠַמִּים אֲשֶׁר ﬠַל - פְּנֵי הָאֲדָמָה . בנים אתם ל - 'ה' - אלהיכם , לא תתגודדו ולא תשימו תעשו קרחת בין עיני המת. כי עם קדוש אתה ל - ה - אלהיך ובך בחר – 'ה' ,- להיות לו עם סגולה מכל העמים אשר על - פני האדמה . ג : לֹא תֹאכַל כָּל - תּוֹﬠֵבָה . לא תאכל כל תועבה. דברים יד -

125