ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

104

כל החוקים האלה , חוץ מארבעת הראשונים , אפשר לסכם אותם ב - ו אהבת לרעך כמוך וזאת כי כל הורה רוצה ש ילדיו יכבדו אותו , אף אדם לא רוצה שירצחו אותו , שיבגדו בו, שיגנבו לו , שישקרו אותו או ש יעלילו עליו עדות שקר ושווא . אף אחד לא רוצה שיחמדו את אשתו , עובדיו ורכושו ו את כל אשר נתן לו כבוד האלהים. איך שאתה רוצה שיתנהגו איתך , ככה תתנהג עם האחרים. אוסיף עוד פסוק מספר משלי פרק ג: וּמְצָא - חֵן וְשֵׂכֶל - טוֹב -- בְּﬠֵינֵי הִים וְאָדָם �ֱ א . יח : אֶת - הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר יְהוָה אֶל - כָּל - � קְהַלְכֶם בָּהָר מִתּוֹ הָאֵשׁ הֶﬠָנָן וְהָﬠֲרָפֶל קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף וַיִּכְתְּבֵם ﬠַל - שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים וַיִּתְּנֵם אֵלָי . את עשרת הדברים האל ה - את עשרת הדברות אמר כבוד האלהים בקול רם באוזני כל עם - ישראל ולא ה וסיף עוד לדבר בקול רם . ויכתוב את הדברים האלו על לוחות אבנים וייתן אותם ביד משה עבדו, לעדות עולם. יט : וַיְהִי כְּשָׁמְﬠֲכֶם אֶת - וְהָהָר בֹּﬠֵר בָּאֵשׁ וַתִּקְרְבוּן �ֶ הַחֹשׁ � הַקּוֹל מִתּוֹ אֵלַי כָּל - רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם וְזִקְנֵיכֶם . כ : הֵינוּ אֶת �ֱ וַתֹּאמְרוּ הֵן הֶרְאָנוּ יְהוָה א - כְּבֹדוֹ וְאֶת - גָּדְלוֹ וְאֶת - קֹלוֹ הָאֵשׁ הַיּוֹם הַזֶּה רָאִינוּ כִּי � שָׁמַﬠְנוּ מִתּוֹ - הִים אֶת �ֱ יְדַבֵּר א - הָאָדָם וָחָי . כא : וְﬠַתָּה לָמָּה נָמוּת כִּי תֹאכְלֵנוּ הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת אִם - יֹס פִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹﬠַ אֶת - הֵינוּ עוֹד וָמָתְנוּ �ֱ קוֹל יְהוָה א . כב : כִּי מִי כָל - � הִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹ �ֱ בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל א - הָאֵשׁ כָּמֹנוּ וַיֶּחִי . כג : קְרַב אַתָּה וּשְׁמָע אֵת כָּל - הֵינוּ וְאַתְּ תְּדַבֵּר �ֱ אֲשֶׁר יֹאמַר יְהוָה א אֵלֵינוּ אֵת כָּל - וְשָׁמַﬠְנוּ וְﬠָשִׂינוּ � הֵינוּ אֵלֶי �ֱ אֲשֶׁר יְדַבֵּר יְהוָה א . כד : וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֶת - קוֹל דִּבְרֵיכֶם בְּדַבֶּרְכֶם אֵלָי וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי שָׁמַﬠְתִּי אֶת - הֵיטִיבוּ כָּל � קוֹל דִּבְרֵי הָﬠָם הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלֶי - אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ . כה : מִי - יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי וְלִשְׁמֹר אֶת - כָּל - מִצְוֹתַי כָּל - הַיָּמִים לְמַﬠַן יִיטַב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם לְעֹלָם . כו : אֱמֹר לָהֶם �ֵ ל שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם . כז : אֵת כָּל � וְאַתָּה פֹּה ﬠֲמֹד ﬠִמָּדִי וַאֲדַבְּרָה אֵלֶי - הַמִּצְוָה וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תְּלַמְּדֵם וְﬠָשׂוּ בָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לְרִשְׁתָּהּ .

104