ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

47

יד : כִּי - נֶפֶשׁ כָּל - בָּשָׂר דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹ הוּא וָאֹמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דַּם כָּל - בָּשָׂר לֹא תֹאכֵלוּ כִּי נֶפֶשׁ כָּל - בָּשָׂר דָּמוֹ הִוא כָּל - אֹכְלָיו יִכָּרֵת . כי נפש כל בעל חיים נמצאת בדמו ולכן אומר לבני - ישראל , לא תאכלו דם , כי נפש אתם אוכלים וכל מי שיאכל דם יכרת . טו : וְכָל - נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל נְבֵלָה וּטְרֵפָה בָּאֶזְרָח וּבַגֵּר וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָמֵא ﬠַד - הָﬠֶרֶב וְטָהֵר . וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה גם מהאזרח ו גם מהגר הגר בארץ וכבסו את בגדיהם ו ה תרחצו ויהיו טמאים עד הערב ויטהרו . טז : וְאִם לֹא יְכַבֵּס וּבְשָׂרוֹ לֹא יִרְחָץ וְנָשָׂא ﬠֲוֹ נוֹ . ואם לא יתרחצו ויכבסו את בגדיהם ונשאו את העוו נם . ב : דַּבֵּר אֶל - בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם הֵיכֶם �ֱ אֲנִי יְהוָה א . וידבר – 'ה' - אל משה לאמור, דבר אל בני - ישראל ואמרת אליהם: אני – 'ה' - אלהיכם. ג : כְּמַﬠֲשֵׂה אֶרֶץ - מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם - בָּהּ לֹא תַﬠֲשׂוּ וּכְמַﬠֲשֵׂה אֶרֶץ - כְּנַﬠַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַﬠֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ . כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר לשם מביא אותנו לא נעשה ובחוקותיהם לא נלך. ד : אֶת - מִשְׁפָּטַי תַּﬠֲשׂוּ וְאֶת - חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם אֲנִי יְהוָה הֵיכֶם �ֱ א . את המשפט שלי תעשו ] - 'ה' ,- שופט עליון [ ואת חוקותי תשמרו ללכת בהם , אני – 'ה' - אלהיכם ולכן רק בקולו נשמע ולפי החוקים שלו נלך ולא בחוקת העמים האחרים. ה : וּשְׁמַרְתֶּם אֶת - חֻקֹּתַי וְאֶת - מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַﬠֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי יְהוָה . ושמרתם את חוקות י ואת משפטי א שר יעשה אותם האדם וחי בהם. ו יקרא יח - א : וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל - מֹשֶׁה לֵּאמֹר .

47