ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

41

לט : וְכִי יָמוּת מִן - הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר - הִיא לָכֶם לְאָכְלָה הַנֹּגֵﬠַ בְּנִבְלָתָהּ יִטְמָא ﬠַד - הָﬠָרֶב . מ : וְהָאֹכֵל מִנִּבְלָתָהּ יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְטָמֵא ﬠַד - הָﬠָרֶב וְהַנֹּשֵׂא אֶת - נִבְלָתָהּ יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְטָמֵא ﬠַד - הָﬠָרֶב . אם תמות בהמה המותרת לאכילה כל האוכל ממנה ו הנוגע בה או הנושא אותה , יכבס בגדיו ויהיה טמא עד הערב. מא : וְכָל - הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ ﬠַל - הָאָרֶץ שֶׁקֶץ הוּא לֹא יֵאָכֵל . ﬠַל �ֵ גָּחוֹן וְכֹל הוֹל - אַרְבַּע ﬠַד כָּל - מַרְבֵּה רַגְלַיִם לְכָל - הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ ﬠַל - הָאָרֶץ לֹא תֹאכְלוּם כִּי - שֶׁקֶץ הֵם . מג : אַל - תְּשַׁקְּצוּ אֶת - נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל - הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם . כל שרץ השורץ על הארץ, שקץ הוא ולא יאכל , כל הולך על גחונו וכל ההולך על ארבע , כל מרבה רגלים לכל השרץ השורץ על הארץ ממנו לא נאכל ומהם לא נטמא. מד : הֵיכֶם וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי �ֱ כִּי אֲנִי יְהוָה א וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת - נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל - הַשֶּׁרֶץ הָרֹמֵשׂ ﬠַל - הָאָרֶץ . מה : הִים � כִּי אֲנִי יְהוָה הַמַּﬠֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיֹת לָכֶם לֵא וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי . מו : זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף וְכֹל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת בַּמָּיִם וּלְכָל - נֶפֶשׁ הַשֹּׁרֶצֶת ﬠַל - הָאָרֶץ . מז : לְהַבְדּ יל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר וּבֵין הַחַיָּה הַנֶּאֱכֶלֶת וּבֵין הַחַיָּה אֲשֶׁר לֹא תֵאָכֵל . כי אני – 'ה' - אלהיכם והתקדשתם והייתם לי קדושים, כי – 'ה' - הוא האלהים וקדוש הוא . ואנחנו עם קדוש לאלהינו לכן לא נוכל לאכול את כל הט ומאה הזו . מב : ﬠַל �ֵ כֹּל הוֹל -

קדושים אנחנו ומבדילים בין הטהור - לטמא ובין חיה ש נאכלת ובין חיה שלא תאכל.

41