ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

30

ד : אוֹ חֲמֹרוֹ תֹּﬠֶה �ְ כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִב הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ. אם תמצא את שור אויב ך או את חמורו שהלכו לאיבוד , תשיבם לו ה : כִּי - רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְחָדַלְתָּ מֵﬠֲזֹב לוֹ ﬠָזֹב תַּﬠֲזֹב �ֲ תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַא ﬠִמּוֹ. ו : בְּרִיבוֹ �ְ לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנ . ז : מִדְּבַר - שֶׁקֶר תִּרְחָק וְנָקִי וְצַדִּיק אַל - תַּהֲרֹג כִּי לֹא - אַצְדִּיק רָשָׁע . מדבר שקר תתרחק ואדם שהוא נקי כפיים וצדיק אל תהרוג , כי – 'ה' - לא יצדיק רשע . ח : וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח כִּי הַשֹּׁחַד יְﬠַוֵּר פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים . ושוחד לא תיקח. שוחד יעוור עיניי פיקחים ויסלף דברי צדיקים . כלומר שוחד מעוות את המחשבה והדיבור ויש להיזהר מחטא זה . ]השורש של השוחד הוא חמדנות[ . ט : וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַﬠְתֶּם אֶת - נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי - גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם . ואת ה גרים הגרים בארץ לא תלחץ ותלחיץ , כי אנחנו יודעים את נפשו של הגר ומה הוא מרגיש , כי גרים היינו אנחנו בעצמנו במצרים ונכון להיום , גרים גם היינו בכל הארצות עד ששבנו לכאן אחרי הגלות. י : וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת - וְאָסַפְתָּ אֶת �ֶ אַרְצ - תְּבוּאָתָהּ . יא : וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת �ֶ וְהַשְּׁבִיﬠִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי ﬠַמּ הַשָּׂדֶה כֵּן - �ֶ לְזֵית �ְ תַּﬠֲשֶׂה לְכַרְמ . שש שנים ת י זרע את ארצך ואספת את תבואתה ובשנה השביעית תניח לה ותנט וש אותה מעבודה, שנת שמיטה היא . וי אכלו האביונים ואת הנותר תאכל חיית השדה , אותו הדבר תעשה גם בכרם ובמטע הזיתים. כמו שעובדים ששת ימים וביום השביעי שובתים , כך גם האדמה שובתת בשנה השביעית. יב : �ְ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיﬠִי תִּשְׁבֹּת לְמַﬠַן יָנוּחַ שׁוֹר � שֵׁשֶׁת יָמִים תַּﬠֲשֶׂה מַﬠֲשֶׂי וְיִנָּפֵשׁ בֶּן �ֶ וַחֲמֹר - וְהַגֵּר �ְ אֲמָת . ששת ימים תעשה את כל מלאכתך ומעשיך וביום השביעי תשבות - שביתה, למען תנוח אתה והגר והעובד והחמור והשור , כל אלו העובדים בכל ימות השבוע.

30