ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

154

מטלטליו , השב תשיב לעני את מטלטלי ו ושכב העני בבגדיו וברך אותך ולך יחשב הדבר כצדקה לפני – 'ה' - אלהיך. יד: לֹא - תַﬠֲשֹׁק �ְ אֲשֶׁר בְּאַרְצ �ְ אוֹ מִגֵּר � שָׂכִיר ﬠָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶי � בִּשְׁﬠָרֶי טו: בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא - תָבוֹא ﬠָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי ﬠָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת - נַפְשׁוֹ וְלֹא - אֶל � יִקְרָא ﬠָלֶי - חֵטְא. �ְ יְהוָה וְהָיָה ב לא תעשו ק שכיר ועני ואביון מאחיך או מהגרים שבארצך . בכל סוף יום עבודתו תשלם לו את שכרו שעבד תמורתו , כי הוא עני ואל השכר הזה הוא נושא את נפשו ולשכר הזה הוא מחכה ו אם לא תתן לו - ]הלנת שכר[ ו קרא עליך אל כבוד האלהים והיה בך חטא. טז : לֹא - יוּמְתוּ אָבוֹת ﬠַל - בָּנִים וּבָנִים לֹא - יוּמְתוּ ﬠַל - אָבוֹת אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ. לא ימותו אבות על בנים או בנים על אבות. איש בחטאו יומת. יז: לא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה . יח: וְזָכַרְתָּ כִּי ﬠֶבֶד הָיִיתָ בּ מִשָּׁם ﬠַל � הֶי �ֱ יְהוָה א �ְ מִצְרַיִם וַיִּפְדּ - כֵּן אָנֹכִי לַﬠֲשׂוֹת אֶת �ְ מְצַוּ - הַדָּבָר הַזֶּה . לא תטה משפט של גר או יתום ולא תחבל בבגד של א שה אלמנה. וזכרת שהיית עבד ועברת את כל זה ויפדה ויוציא אותך כבוד האלהים , ממצרים , לכן - 'ה' - אלהינו מצווה אותנו להתנהג כ בני - אדם בכלל ובמיוחד אל ה אוכלוסיה ה חלשה כגון : גרים יתומים ואלמנות . יט: וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ �ֶ בְשָׂד �ְ כִּי תִקְצֹר קְצִיר לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה בְּכֹל מַﬠֲשֵׂה � הֶי �ֱ יְהוָה א �ְ לְמַﬠַן יְבָרֶכ .� יָדֶי כ: � לֹא תְפַאֵר אַחֲרֶי �ְ כִּי תַחְבֹּט זֵית לַגֵּר לַיָּתוֹם ו לָאַלְמָנָה יִהְיֶה . כא : � לֹא תְעוֹלֵל אַחֲרֶי �ְ כִּי תִבְצֹר כַּרְמ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה . כב : וְזָכַרְתָּ כִּי - ﬠֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם ﬠַל - לַﬠֲשׂוֹת אֶת �ְ כֵּן אָנֹכִי מְצַוּ - הַדָּבָר הַזֶּה . כשתק צור את הקציר בשדה שלך ושכח ת עומר בשדה, אל תחזור לקחת אותו , תשאיר אות ו לגר ליתום ולאלמנה ]לאוכלוסיה ה חלשה[ וזכרת שהיית עבד במצרים על כן מצווה אותנו כבוד האלהים לעשות ולהתנהג כבני - אדם .

154