ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

155

ד ברים כה - א : כִּי - יִהְיֶה רִיב בֵּין אֲנָשִׁים וְנִגְּשׁוּ אֶל - הַמִּשְׁפָּט וּשְׁפָטוּם וְהִצְדִּיקוּ אֶת - הַצַּדִּיק וְהִרְשִׁיעוּ אֶת - הָרָשָׁע . ב : וְהָיָה אִם - בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁﬠָתוֹ בְּמִסְפָּר . ג : אַרְבָּﬠִים יַכֶּנּוּ לֹא יֹסִיף פֶּן - יֹסִיף לְהַכּ תוֹ ﬠַל - אֵלֶּה מַכָּה רַבָּה וְנִקְלָה � לְﬠֵינֶי � אָחִי . אם יהיה ריב בין שנ י אנשים ושפטו אותם והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע ונתן השופט מכות לרשע 40 , מכות יכה אותו ולא יוסיף וכל זאת בכדי שלא יהיה אחיך נקלה ל בוז ב עיניך. ה : כִּי - יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין - לוֹ לֹא - תִהְיֶה אֵשֶׁת - הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבֹא ﬠָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ . ו : וְהָיָה הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד יָקוּם ﬠַל - שֵׁם אָחִיו הַמֵּת וְלֹא - יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל . ז : וְאִם - לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ לָקַחַת אֶת - יְבִמְתּוֹ וְﬠָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁﬠְרָה אֶל - הַזְּקֵנִים וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי . ח : וְקָרְאוּ - לוֹ זִקְנֵי - ﬠִירוֹ וְדִבְּרוּ אֵלָיו וְﬠָמַד וְאָמַר לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ . ט : וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְﬠֵינֵי הַזְּקֵנִים וְחָלְצָה נַﬠֲלוֹ מֵﬠַל רַגְלוֹ וְיָרְקָה בְּפָנָיו וְﬠָנְתָה וְאָמְרָה כָּכָה יֵﬠָשׂ ה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא - יִבְנֶה אֶת - בֵּית אָחִיו . י : וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל בֵּית חֲלוּץ הַנָּﬠַל. אם ישבו שני אחים יחד , כלומר גרו ביחד במקום אחד ומת אחד האחים ובן אין לאח המת, אלמנתו של המת לא תהיה לאדם אחר , אחיו של המת ייקח אותה לאשה בכדי ' ליבמה' והבן הבכור אשר תלד האלמנה יהיה על שם האח המת. אם לא ירצה האח החי לקחת לו את האשה וליבמה והלכה האשה לזקני העיר והתלוננה בפניהם ואמר ה, אח - בעלי אינו חפץ לקחת אותי וניגשה האשה אל האח וחלצה את נעלו וירקה לו בפנים ואמרה , ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ו יקראו את שמו בישראל , בית חלוץ הנעל. ד : לֹא - תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ. לא תחסום שור בדיש ו.

155