ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

67

טו : בְּמִסְפַּר שְׁנֵי �ֶ בְּמִסְפַּר שָׁנִים אַחַר הַיּוֹבֵל תִּקְנֶה מֵאֵת ﬠֲמִית - תְבוּאֹת יִמְכָּר - �ָ ל . כמספר השנים לאחר שנת היובל תקנה מיד עמיתך , כי מס' תבואות הוא מוכר לך . טז : לְפִי רֹב הַשָּׁנִים תַּרְבֶּה מִקְנָתוֹ וּלְפִי מְעֹט הַשָּׁנִים תַּמְﬠִיט מִקְנָתוֹ כִּי �ָ מִסְפַּר תְּבוּאֹת הוּא מֹכֵר ל . לפי מספר השנים משנת היובל ועד שנת היובל הבאה תקנה מעמיתך , כי מספר תבואות הוא מוכר לך . יז : וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת - � הֶי �ֱ ﬠֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵא הֵיכֶם �ֱ כִּי אֲנִי יְהוָה א . ולא תרמו איש את עמיתו ויראת מ - 'ה' - אלהיך, כי – 'ה' - הוא אלהינו . יח : וַﬠֲשִׂיתֶם אֶת - חֻקֹּתַי וְאֶת - מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַﬠֲשִׂיתֶם אֹתָם וִישַׁבְתֶּם ﬠַל - הָאָרֶץ לָבֶטַח . ועשיתם את חוקי – 'ה' ,- ואת משפטי תי ו שמרו וישבתם בב טחון על הארץ . יט : וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח ﬠָלֶיה . ונתנה הארץ את פריה ויבולה ואכלתם לשובע וישבתם עליה בבטחה . כ : וְכִי תֹאמְרוּ מַה - נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיﬠִת הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת - תְּבוּאָתֵנוּ . וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית אם לא זרענו ולא קצרנו? כא : וְצִוִּיתִי אֶת - בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְﬠָשָׂת אֶת - שׁ �ְ הַתְּבוּאָה לִשׁ הַשָּׁנִים . וציוויתי לכם את הברכה בשנה השישית ו נתנה לנו השנה הזו תבואה לשלוש שנים. כב : וּזְרַﬠְתֶּם אֵת הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִת וַאֲכַלְתֶּם מִן - הַתְּבוּאָה יָשָׁן ﬠַד הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיﬠִת ﬠַד - בּוֹא תְּבוּאָתָהּ תֹּאכְלוּ יָשָׁן . וכשתזרעו בשנה השמינית ואכלתם את התבואה הישנה של השנה השישית עד תבואתה של השנה התשיעית .

67