ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

12

לאדם את הכי טוב וזה את גן עדן והאדם יחיה בגן עדן עלי האדמות רק אם ישמע בקול כבוד האלהים. ומה קרה? בא הנחש לאשה , לא לאדם אלה לאשה וש י כנע אותה בדרך פתלתלה ושקרית לאכ ו ל מפרי העץ , כי אמר לה הנחש שהיא תהיה כמו האלהים יודעת טוב ורע ואכן הלכה האשה לבדוק את ' הנושא' ועמדה מול העץ ו מצא חן בעיניה הפרי ו האשה בחרה לאכו ל ממנו ובאה לאדם ונתנה לו מפרי העץ ויאכל האדם ובכך בחר האדם לשמוע לקולו של אדם אחר, גם אם זה קולה של אשתו ולא לקול האלהים . למרות שהאשה ידעה שאסור לאכול מהעץ היא בחרה לאכול ממנו ו למרות שידע האדם , שהאלהים בכבודו ובעצמו ברא את האדם ושם אותו בגן - עדן ושהאלהים ציווה אותו שלא לאכ ו ל מהעץ ולמרות שידע טוב מאוד את כל זה , בחר גם האדם שלא לשמוע בקולו של האלהים ובחר לשמוע בקולה של אשתו, כלומר לשמוע לבשר ולא בקולו של כבוד ה אלהים. מסיפור בריאת האדם א נו מתחילים להבין מה מהות האדם והתורה. זו הדוגמא הראשונה בתורה ובסיסו ומהותו ובחירתו של כל אדם ואדם, האם ישמע האדם בקול האלהים או לקולם של אנשים. אפילו אם אותם אנשים הם הכי ' חכמים' או הכי יקרים וחשובים לו בעולם ו אפילו אם זה קולה ש ל אשתו אהובתו והם שניהם בשר אחד , ה אדם היה צריך להגיד לאשתו, למרות ואפילו שאת כבר אכלת מהעץ ולמרות שטוב ונחמד הפרי למאכל, כבוד האלהים אמר לי לא לאכו ל ממנו ואני שומע רק בקולו ו ממלא את הוראותיו ומק יים את הציווי ולא אוכל מפרי העץ. אך האדם , לא הפעיל מחשבה רצון או אופי, הוא פשוט הושיט את ידו לקח מהפרי שנתנה לו אשתו ואכל. ואז... כבוד האלהים נותן עונשים, לנחש על רשעותו , לאשה על שאכלה ורק לאדם עצמו הוא אומר: כי שמעת בקול אשתך וכן אכלת מהעץ, למרות שאני ציוויתי אותך לא לאכול ממנו. יז : וּלְאָדָם אָמַר כִּי - וַתֹּאכַל מִן �ֶ שָׁמַﬠְתָּ לְקוֹל אִשְׁתּ - � הָﬠֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִי בְּﬠִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה כֹּל �ֶ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּﬠֲבוּר � יְמֵי חַיֶּי . ונותן האלהים גם לאדם עונש , מלביש ומגרש אותם מגן עדן. כאן מצוין וכתוב מיד ע ל ההתחלה בבראשית, מה תכלית האדם .

12