ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

65

יט : וְאִישׁ כִּי - יִתֵּן מוּם בַּﬠֲמִיתוֹ כַּאֲשֶׁר ﬠָשָׂה כֵּן יֵﬠָשֶׂה לּוֹ . ואיש אשר יתן מום , כלומר יפגע בעמיתו ויגרם לו מום, ישלם כמעשיו , כפי אשר עשה ככה יעשו לו . כ : שֶׁבֶר תַּחַת שֶׁבֶר ﬠַיִן תַּחַת ﬠַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ . שבר תחת שבר , עין תחת עין , כפי אשר פגע בעמיתו ונתן בו מום ככה יעשה לו. כב : מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה הֵיכֶם �ֱ כִּי אֲנִי יְהוָה א . משפט אחד יהיה לכם לגר ולאזרח , כי אני – 'ה' - אלהיכם. הגרים , הגרים בארץ צריכים לנהוג על - פי החוקים בדיוק כמו אזרחי הארץ, כך גם המשפט יהיה לגר ולאזרח. בצדק וביושר ישפט. ויקרא כה א : וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל - מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר . ב : דַּבֵּר אֶל - בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל - הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה . ג : וְאָסַפְתָּ אֶת �ֶ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמ �ֶ שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂד - תְּבוּאָתָהּ . ד : וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיﬠִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה לֹא �ְ שָׂד לֹא תִזְמֹר �ְ תִזְרָע וְכַרְמ . ה : לֹא תִקְצוֹר וְאֶת �ְ אֵת סְפִיחַ קְצִיר - לֹא תִבְצֹר �ֶ ﬠִנְּבֵי נְזִיר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ . ו : וְהָיְתָה שַׁבּ �ְ וְלִשְׂכִיר �ֶ וְלַאֲמָת �ְ וּלְﬠַבְדּ �ְ ת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה ל �ָ הַגָּרִים ﬠִמּ �ְ וּלְתוֹשָׁב . ז : �ֶ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצ �ְ וְלִבְהֶמְתּ תִּהְיֶה כָל - תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל . דבר אל בני - ישראל ואמרת אלי הם, שש שנים תזרע הארץ ושש שנים תאסוף את תבואתה ובשנה השביעית שנת שבתון תהיה לארץ . שנה שלמה שבה לא תיזרע ולא תקצור . שנת שבתון לארץ והייתה תבואת שבתון הארץ לכם ואכלתם אתם ועבדיך - פועליך והשכ ירים והתושבים ול בהמה ולחיה לאכילה . כל התבואה שנותנת האדמה בשנת השמיטה , נועדה לכל החי כא : וּמַכֵּה בְהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה וּמַכֵּה אָדָם יוּמָת . המכה בהמה , ישלם עליה והמכה אדם , יומת.

65