ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

95

ל : כָּל - מַכֵּה - נֶפֶשׁ -- לְפִי ﬠֵדִים, יִרְצַח אֶת - הָרֹצֵחַ; וְﬠֵד אֶחָד, לֹא - יַﬠֲנֶה בְנֶפֶשׁ לָמוּת . כל מכה נפש , דינו למות ורק על - פי עדים ירצח הרוצח ועל - פי עד אחד לא י ספיק להרשיע ול המית רוצח . לא : וְלֹא - תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ, אֲשֶׁר - הוּא רָשָׁע לָמוּת: כִּי - מוֹת, יוּמָת . ולא תיקחו כופר לנפש הרוצח במקום מותו , כי מות יומת הרוצח. לב : וְלֹא - תִקְחוּ כֹפֶר, לָנוּס אֶל - ﬠִיר מִקְלָטוֹ, לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ, ﬠַד - מוֹת הַכֹּהֵן . ולא תיקחו כופר ותתנו לרוצח שרצח בכוונה תחילה לברוח לעיר המקלט ולשבת שם עד מות הכהן. לג : וְלֹא - תַחֲנִיפוּ אֶת - הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ, כִּי הַדָּם, הוּא יַחֲנִיף אֶת - הָאָרֶץ; וְלָאָרֶץ לֹא - �ַ יְכֻפַּר, לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפּ - בָּהּ, כִּי - אִם, בְּדַם שֹׁפְכוֹ . ולא תחניפו את הארץ בדם , כי הדם מחניף את האדמה ולארץ לא יכופר , אלה רק אם יישפך דם הרוצח כפי שנישפך דם הנרצח. רק הדם של הרוצח יכפר בעד דם הנרצח. לד : וְלֹא תְטַמֵּא אֶת - הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ -- אֲשֶׁר אֲנִי, שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ: כִּי, אֲנִי יְהוָה -- שֹׁכֵן, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל � בְּתוֹ . ולא תטמא ו את הארץ , שאתם יושבים בה כי – 'ה' ,– שוכן בתוך הארץ ובתוך בני - ישראל.

יג : אֵלֶּה הַמִּצְוֹ ת וְהַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה בְּיַד - מֹשֶׁה -- אֶל - בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: בְּﬠַרְבֹת מוֹאָב, ﬠַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ .

95