ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

158

י : וְﬠַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת - רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר - נָתַתָּה לִּי יְהוָה � הֶי �ֱ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי יְהוָה א � הֶי �ֱ וְהִנַּחְתּוֹ לִפְנֵי יְהוָה א . יא : וְשָׂמַחְתָּ בְכָל - הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן - �ֶ וּלְבֵית � הֶי �ֱ יְהוָה א �ְ ל אַתָּה וְהַלֵּוִי �ֶ וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבּ . ועכשיו הנה באתי והבאתי את הראשון מפירות האדמה אשר נתת לי אדוני - אלהי, והנחת אותו לפני – 'ה' - אלהיך והשתחוות לפני - 'ה' - אלהיך. ושמחת בכל הטוב שנתן לך כבוד האלהים , לך ולביתך ואיתך הלוי והגר ש גר בקרבך . יב : כִּי תְכַלֶּה לַﬠְשֵׂר אֶת - כָּל - בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת �ְ מַﬠְשַׂר תְּבוּאָת הַמַּﬠֲשֵׂר וְנָתַתָּה וְשָׂבֵעוּ � לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁﬠָרֶי . כי תסיים לעשר את כל המעשר של תבואתך בשנה השלישית, שנת המעשר ונתת ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו ושבעו בשעריך. יג : � הֶי �ֱ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְהוָה א בִּﬠַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן - הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל - אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי �ְ מִצְוָת לֹא - ﬠָבַרְתִּי מִמִּצְוֹ � תֶי וְלֹא שָׁכָחְתִּי . ואמרת לפני – 'ה' - אלהיך, ביערתי הקודש מן הבית וגם נתתי לוי לגר ליתום ול אלמנה, כל מה שציווית אותי עשיתי , לא עברתי על מצוותך ולא שכחתי אותם. יד : לֹא - אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא - בִﬠַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא - נָתַתִּי מִמֶּנּוּ הָי ﬠָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי �ֱ לְמֵת שָׁמַﬠְתִּי בְּקוֹל יְהוָה א . לא אכלתי ממנו באוני ולא ביערתי ממנו ולא נתתי ממנו בטמא ולא נתתי ממנו למת. שמעתי בקול – 'ה' - אלהי ועשיתי א ת כל אשר ציוות עלי. טו : מִן �ְ הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשׁ - אֶת �ֵ הַשָּׁמַיִם וּבָר - אֶת �ְ ﬠַמּ - יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשׁ ר נִשְׁבַּﬠְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ . תשקיף בבקשה ממעון שבתך , מביתך מן השמים וברך את עמך - ישראל ואת האדמה שנתת לנו , בדיוק כ פי שנשבעת לאבותינו לתת להם ולזרעם - ארץ זבת חלב ודבש.

158