ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

118

יח : וְשַׂמְתֶּם אֶת - דְּבָרַי אֵלֶּה ﬠַל - לְבַבְכֶם וְﬠַל - נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת ﬠַל - יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין ﬠֵינֵיכֶם . יט : וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת - �ְ וּבְלֶכְתּ �ֶ בְּבֵית �ְ בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתּ �ֶ וּבְקוּמ �ְ וּבְשָׁכְבּ �ֶ בַדֶּר . כ : וּכְתַבְתָּם ﬠַל - � וּבִשְׁﬠָרֶי �ֶ מְזוּזוֹת בֵּית . כא : לְמַﬠַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי ב נֵיכֶם ﬠַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם ﬠַל - הָאָרֶץ . ושמתם את הדברים האלו על לבבכם ועל נפשות י כם וקשרתם אותם והיו לאות על ידיך והיו לטופפות בעיניך ו כתבת אותם על ה מזוזות בשעריך. תדבוק חזק במצוות האלו ותדביק ותי קשור אותם אליך בכל צורה , על הלב והנפש על היד והעיני י ם בכדי ש לרגע לא תשכח את המצוות והחוקים שנתן לך – 'ה' - אלהיך. ולי מדת את ילדך את עשרת הדברות והחוקים והמצוות ודברת עליה ם איתם בביתך ו בדרכים , בבוקר שקמתם ובערב כ שהלכתם לישון. וכתבת אותם על מזוזות ביתך ובשערך וכל זאת למען ירבו הימים שלך ושל ילדך על הארץ שנשבע כבוד האלהים לתת לאבותינו כימי השמיי ם על הארץ - לעולם. כב : כִּי אִם - שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת - כָּל - הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לַﬠֲשֹׂתָהּ לְאַהֲבָה אֶת - הֵיכֶם לָלֶכֶת בְּכָל �ֱ יְהוָה א - דְּרָכָיו וּלְדָבְקָה - בוֹ . כי אם כן תישמרו את כל המצווה הזאת אשר אנכי מצווה אתכם לעשות לאהוב את – 'ה' - אלהיכם וללכת בכל דרכיו ולדבוק בו . כג : וְהוֹרִישׁ יְהוָה אֶת - כָּל - הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלִּפְנֵיכֶם וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם גְּדֹלִים וַﬠֲצֻמִים מִכֶּם . ו - 'ה' - אלהינו יוריש - תקבלו בירושה את כל ארצם של הגויים האלה אשר כבוד האלהים הוריש לנו מלפניהם ויר שתם גויים - עמים גדולים ועצומים מכם . כד : כָּל - כַּף �ֹ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְר - רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה מִן - הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן מִן - הַנָּהָר נְהַר - פְּרָת וְﬠַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם . כה : לֹא - יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם הֵיכֶם �ֱ פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן יְהוָה א ﬠַל - פְּנֵי כָל - הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ - בָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם . כל מקום , שתדרוך בו כף רגלנו שלנו יהיה , מהמדבר והלבנון מנהר פרת ועד הים האחרון כל זה יהיה גבול נו.

118