ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

63

מ : וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי ﬠֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַﬠֲנַף ﬠֵץ - ﬠָבֹת וְﬠַרְבֵי - הֵיכֶם שִׁבְﬠַת יָמִים �ֱ נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה א . ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפות תמרים , ענף עץ עבות , וערבי נחל ושמ חתם לפני – 'ה' - אלהיכם, שבעת ימים. מא : וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוָה שִׁבְﬠַת יָמִים בַּשָּׁנָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיﬠִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ . וחגגתם אותו חג ל - 'ה' ,- שבעה ימים בשנה , חוק עולם לכל הדורות, בחודש השביעי נחוג אותו. מב : בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְﬠַת יָמִים כָּל - הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת . בסוכות נשב שבעת ימים , כל האזרחים בישראל ישבו בסוכות. מג : לְמַﬠַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת - בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הֵיכֶם �ֱ אֲנִי יְהוָה א . למען ידעו כל הדורות כי בסוכות הושבתי את בני - ישראל , כשהוציא אותנו – 'ה' - אלהינו , מארץ מצרים. מד : וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת - מֹﬠֲדֵי יְהוָה אֶל - בְּנֵי יִשְׂרָאֵל . וידבר משה ויג י ד לעם את כל מועדי – 'ה' .- ג : אֹתוֹ אַהֲרֹן מֵﬠֶרֶב ﬠַד �ֹ מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָﬠֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹﬠֵד יַﬠֲר - בֹּקֶר לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם . ד : אֶת �ֹ ﬠַל הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה יַﬠֲר - ה נֵּרוֹת לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד . ישנו ציווי על בני - ישראל ויקחו שמן זית זך כתית למאור , עבור נר התמיד , מאת בני - ישראל . אותו יערוך הכהן להעלות נר תמיד במנורה הקדושה והטהורה שעומדת מחוץ לפרוכת העדות באוהל מועד ו כמובן גם בבית - המקדש ואותו יערוך הכ הן , מערב עד בוקר לפני – 'ה' ,- חוק עולם . על המנורה הטהורה יערוך את הנרות . ] כנראה מהפסוק הזה נהיה המנהג להדלקת נרות בערב שבת .[ ה : וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים ﬠֶשְׂרֵה חַלּוֹת שְׁנֵי ﬠֶשְׂרֹנִים יִהְיֶה הַחַלָּה הָאֶחָת . ולקחת סולת ואפית 12 חלות , שני עשרונים תהיה החלה האחת. ויקרא כד - א : וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל - מֹשֶׁה לֵּאמֹר . ב : צַו אֶת - בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ כָּתִית לַמָּאוֹר �ָ שֶׁמֶן זַיִת ז � אֵלֶי ת �ֲ לְהַﬠ נֵר תָּמִיד .

63