ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

134

וְשָׁמָﬠְתָּ וְדָרַשְׁתָּ הֵיטֵב וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר נֶﬠֶשְׂתָה �ְ ל הַתּוֹﬠֵבָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל .

ד : וְהֻגַּד -

אם יהיה בקרבת ע ירך בשעריך שכבוד האלהים נתן לך , איזה איש או אשה שיעשו את הרע בעיני כבוד האלהים ויעברו על בריתו שכרת איתנו וילך לעבוד לאל הים אחרים או מצבא השמים, ה שמש הירח או הכוכבים אשר – 'ה' - אלהינו , לא ציווה אותנו לעבוד אותם ולהאמין בהם ויגידו לך ושמעת וחקרת ודרשת היטב , כלומ ר לא מספיק להגיד שמעתי , אלה תחקור היטב ומצאת שאכן נכון ואמת הדבר ונעשתה התועבה הזו בישראל. ה : וְהוֹצֵאתָ אֶת - הָאִישׁ הַהוּא אוֹ אֶת - הָאִשָּׁה הַהִוא אֲשֶׁר ﬠָשׂוּ אֶת - הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה אֶל - אֶת � שְׁﬠָרֶי - הָאִישׁ אוֹ אֶת - הָאִשָּׁה וּסְקַלְתָּם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ . והוצאת את האיש או הא שה , אשר עשו את הדבר הרע הזה אל שער העיר וסקלתם אותם באבנים. ו : ﬠַל - פִּי שְׁנַיִם ﬠֵדִים אוֹ שָׁה ﬠֵדִים יוּמַת הַמֵּת �ְ שׁ לֹא יוּמַת ﬠַל - פִּי ﬠֵד אֶחָד . ז : יַד הָﬠֵדִים תִּהְיֶה - בּוֹ בָרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל - הָﬠָם בָּאַחֲרֹנָה וּבִﬠַרְתּ �ֶ הָרָע מִקִּרְבּ . רק על - פי שנים או שלושה עדים יומת המת ולא יומת על - פי עד אחד , בכדי שהדברים יהיו בדוקים ולא ת היה עלילת שוא. במקרה הזה ואכן דין מוות נגזר, ידם של העדים תהיה ראשונה להמיתו ואחר כך כל העם. ח : דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין �ְ כִּי יִפָּלֵא מִמּ - דָּם לְדָם בֵּין - דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע � לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁﬠָרֶי וְקַמְתָּ וְﬠָלִיתָ אֶל - הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה בּוֹ � הֶי �ֱ א . ט : וּבָאתָ אֶל - הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל - הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט �ְ וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ ל . אם לא תהיה לך תשובה במשפט במקום בו אתה גר ובאת אל בית - האלהים אל הכהנים הלווים או אל השופט שיהיה באותם זמנים בארץ ודרשת משפט ואמרו לך את דבר המשפט, כלומר את החלטת השופט. י : וְﬠָשִׂיתָ ﬠַל - מִן �ְ פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ ל - הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר � יְהוָה וְשָׁמַרְתָּ לַﬠֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּ .

134