ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

33

כט : בְּשָׁנָה אֶחָת � לֹא אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶי פֶּן - תִּהְיֶה הָאָרֶץ שְׁמָמָה וְרַבָּה חַיַּת הַשָּׂדֶה � ﬠָלֶי . לא אגרש אותם מפניך בשנה אחת , בכדי שהארץ לא תהיה שוממה וירבו בה חיות השדה ויקשו עליך את החיים. ל : ﬠַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת � מְﬠַט מְﬠַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶי - הָאָרֶץ . מעט מעט אגרש אותם מפניך עד אשר תפרה - פוריות ותתנחל בכל הארץ. לא : וְשַׁתִּי אֶת - מִיַּם �ְ גְּבֻל - סוּף וְﬠַד - יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר ﬠַד - הַנָּהָר כִּי � אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְגֵרַשְׁתָּמוֹ מִפָּנֶי . ושמתי את הגבול שלך מים סוף ועד ים פלשתים, מהמדבר ועד הנהר , כי לכם לבני - ישראל נתתי את הארץ ואת יושבי הארץ תגרשו מפניכם. לב : לֹא - הֵיהֶם בְּרִית � תִכְרֹת לָהֶם וְלֵא . לא תכרתו איתם ברית ולא עם אלוהיהם . לג : פֶּן �ְ לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצ - לִי �ְ יַחֲטִיאוּ אֹת כִּי תַﬠֲבֹד אֶת - הֵיהֶם כִּי �ֱ א - לְמוֹקֵשׁ �ְ יִהְיֶה ל . לא ישבו בארץ - ישראל בכדי שלא יחטיאו אותך מלעבוד את כבוד האלהים. לא תעבוד ו לא תאמין באל והים שלהם כי הדבר הזה יהיה עבורך למוקש . יג : וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל - אֶת �ַ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר א - שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַﬠַת כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם . ויאמר – 'ה' ,- למשה , דבר אל בני - ישראל לאמור: אך את ימי השבת תישמרו , כי זו היא האות בין כבוד האלהים ובין עם - ישראל , לשמור את יום השבת ולדעת , ש - 'ה' - אלהינו הוא המקדש אותנו. האות הוא האיתות שאנו מאותתים לכבוד האלהים - ]כמו פנס המאיר בתוך החושך[ - עקב מעשינו על ידי שמירת השבת , אנו מראים ל - 'ה' - אלהינו , שבחרנו בו ובחוקיו. ו זכרו בני - ישראל את השבת, לשמור ול עשות את יום השבת, ברית עולם עם כבוד האלהים. שמות לא - יב : וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל - מֹשֶׁה לֵּאמֹר .

33