ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

68

כג : וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי - לִי הָאָרֶץ כִּי - גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם ﬠִמָּדִי . והארץ לא תמכר לצמיתות, כי 'לאדוני' הארץ ו אנחנו רק גרים ו תושבים בארצו של האדון האלהים . ]לכן שמדברים על מסירת שטחים וחלוקת הארץ הרי זה מגוחך , כי הארץ היא של האלהים ומי אנחנו שנחלק או ניתן משהו ששייך לכבוד האלהים , במיוחד שהוא בעצמו קבע שארץ יש ראל וגבולותיה הכתובים בתורה ניתנו לעם - ישראל . כד : וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ . ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ , בכדי שהארץ לא תמכר לצמיתות. כה : כִּי - וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ וּבָא גֹאֲלוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו וְגָאַל אֵת � אָחִי � יָמוּ מִמְכַּר אָחִיו . כי ימוך - ]פשט רגל - נפל מהונו [ אחיך ומכר מאחוזתו , יבוא הקרוב אליו , אח/דוד וקנה את ממכר אחיו וגאל אותו . כו : וְאִישׁ כִּי לֹא יִהְיֶה - לּוֹ גֹּאֵל וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ וּמָצָא כְּדֵי גְאֻלָּתוֹ . ואיש אשר לא יהיה לו גואל והשיג את הסכום לגאולתו . כז : וְחִשַּׁב אֶת - שְׁנֵי מִמְכָּרוֹ וְהֵשִׁיב אֶת - הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר - לוֹ וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ . וחישב את שנות הממכר ]השנים בהם האדמה תיתן יבולה [ והשיב לאיש אשר קנה ממנו את העודף עבור השנים הנותרות ושב האיש לאדמתו. כח : וְאִם לֹא - מָצְאָה יָדוֹ דֵּי הָשִׁיב לוֹ וְהָיָה מִמְכָּרוֹ בְּיַד הַקֹּנֶה אֹתוֹ ﬠַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל וְיָצָא בַּיֹּבֵל וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ. ואם לא הצליח להשיב כסף עבור ממכרו והייתה אחוזתו ביד הקונה אותה עד שנת היובל ובשנת היובל ישוב האיש לאחוזתו. כט : וְאִישׁ כִּי - יִמְכֹּר בֵּית - מוֹשַׁב ﬠִיר חוֹמָה וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ ﬠַד - תֹּם שְׁנַת מִמְכָּרוֹ יָמִים תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ . ואיש אשר מכר את ביתו אשר נמצא בתוך עיר עם חומה והייתה לאיש אפשרות במשך שנה להתחרט ולגאול ולקנות את ביתו בחזרה .

68