ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

129

וְהַﬠֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא �ָ ל

כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר �ְ בֵּרַכ -

� הֶי �ֱ יְהוָה א

ו : כִּי -

לֹא יִמְשֹׁלוּ �ְ תַﬠֲבֹט וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים וּב . כי – 'ה' - אלהיך יברכך , כמו שדי בר לך והעבטת גויים רבים ואתה לא תעבו ט ומשלת בגויים רבים ובך לא ימשלו. ] שמור של א יהיו אביונים מסביבך, כי כל רכושך וכל מה שיש לך בעולם הזה בא אליך מאת כבוד האלהים , כולל ברכתו .[ ז : כִּי - אֲשֶׁר �ְ בְּאַרְצ � בְּאַחַד שְׁﬠָרֶי � אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶי �ְ יִהְיֶה ב - יְהוָה לֹא תְאַמֵּץ אֶת �ָ נֹתֵן ל � הֶי �ֱ א - וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת �ְ לְבָב - � מֵאָחִי �ְ יָד הָאֶבְיוֹן . ח : כִּי - פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת - לוֹ וְהַﬠֲבֵט תַּﬠֲבִיטֶנּוּ דֵּי �ְ יָד מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ . כי יהיה אביון מאחד מאחיך, באחד משעריך, בארצך, לא יהיה צר לבבך ולא תסגור את ידך מאחיך האביון, כי תפתח את ידך ותיתן לו את כל מחסורו שיחסר לו. ט : פֶּן �ְ הִשָּׁמֶר ל - יִהְיֶה דָבָר ﬠִם - בְלִיַּﬠַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת �ְ לְבָב - ה הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא � בְּאָחִי �ְ שֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָﬠָה ﬠֵינ אֶל � ﬠָלֶי - חֵטְא �ְ יְהוָה וְהָיָה ב . הישמר לך פן יהיה סגו ר לבבך ותגיד עוד מעט תהיה שנת שמיטה והוא יוכל ל אכל מהשדה ותהיה לך עין רעה באחיך ולא תיתן לו את מחסורו ותשאיר אותו רעב ובחוסר כל . כי אם כך יהיה, וקרא אחיך עליך ל – 'ה' ,- ואז יהיה עליך חטא. י : נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא - לוֹ �ְ בְּתִתּ �ְ יֵרַע לְבָב �ְ כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכ בְּכָל � הֶי �ֱ יְהוָה א - �ֶ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָד �ֶ מַﬠֲשׂ . נתון תיתן לו בלב טוב ולא ב לב רע , כי בגלל הדבר הזה יברך אותך כבוד האלהים בכל מעשה ידיך . יא : כִּי לֹא - יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ ﬠַל - לֵאמֹר פָּתֹח �ְ כֵּן אָנֹכִי מְצַוּ תִּפְתַּח אֶת - �ֶ בְּאַרְצ �ְ וּלְאֶבְיֹנ �ֶ לַﬠֲנִיּ � לְאָחִי �ְ יָד . כי לא יחדל אביון מהארץ - ]תמיד יהי ו אביונים בארץ וכנראה לברכה הם נועדו[ - לכן אני מצווה אותך לפתוח את ידך לאחיך האביון , לענייך ולאביוני ארצך.

129