ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

130

יט : כָּל - הַזָּכָר תַּקְדִּישׁ לַיהוָה �ְ וּבְצֹאנ �ְ הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָר � הֶי �ֱ א �ֶ וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאנ �ֶ לֹא תַﬠֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹר . כ : תֹאכְלֶנּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר � הֶי �ֱ לִפְנֵי יְהוָה א - יִבְחַר יְהוָה אַתָּה וּב �ֶ ית . כל בכור בבקר ובצאן תקדיש ל - 'ה' - אלהיך והשור הבכור לא יעבוד וצמר הצאן הבכור לא ייגזז , כי לפני – 'ה' - אלהיך תאכל אותו אתה וביתך בכל שנה במ קום בו יבחר כבוד האלהים לשכן שמו שם. ]בבית המקדש[ כא : וְכִי - יִהְיֶה בוֹ מוּם פִּסֵּחַ אוֹ ﬠִוֵּר כֹּל מוּם רָע לֹא תִזְבָּחֶנּוּ לַיהוָה � הֶי �ֱ א . ואם יה יה בו מום או יהיה פיסח, עיוור או יהיה בו כל מום רע , לא תזבח אותו ל - 'ה' - אלהיך, כלומר הוא פסול מלהעלותו כקורבן. כב : תֹּאכְלֶנּוּ � בִּשְׁﬠָרֶי הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יַחְדָּו כַּצְּבִי וְכָאַיָּל . כג : רַק אֶת - דָּמוֹ לֹא תֹאכֵל ﬠַל - הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם . בשערך תאכל אותו , את הטמא והטהור יחדיו , כצבי וכאייל. רק את דמו א ל תאכל , על הארץ תשפוך את הדם. � הֶי �ֱ חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְﬠָשִׂיתָ פֶּסַח לַיהוָה א כִּי בְּחֹדֶשׁ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה � הֶי �ֱ יְהוָה א �ֲ הָאָבִיב הוֹצִיא . שמור את חודש האביב ועשית פסח ל - 'ה' - , כי בחודש האביב בלילה הוציא אותך כבוד האלהים , ממצרים. ב : צֹאן וּבָקָר בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר � הֶי �ֱ וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַיהוָה א - יִבְחַר יְהוָה לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם . וזבחת פסח ל - 'ה' - אלהיך צאן או בקר רק במקום בו יבחר כבוד האלהים לשכן שמו שם. ג : לֹא - תֹאכַל ﬠָלָיו חָמֵץ שִׁבְﬠַת יָמִים תֹּאכַל - ﬠָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְמַﬠַן תִּזְכֹּר אֶת - מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם �ְ יוֹם צֵאת � כֹּל יְמֵי חַיֶּי . לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני כי בחיפזון יצאת ממצרים למען ותזכור את היום בו יצאת כל ימי חייך. דברים טז - מועדים וחגי ' – ה' .- א : שָׁמוֹר אֶת -

130