ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

131

שִׁבְﬠַת יָמִים �ְ גְּבֻל וְלֹא - יָלִין מִן - הַבָּשָׂר

שְׂאֹר בְּכָל �ְ יֵרָאֶה ל -

ד : וְלֹא -

אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּﬠֶרֶב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַבֹּקֶר . ולא יהיה לך שאור - שמרים ומחמצת בכל גבולך שבעת ימים ולא ילין מהבשר שת י זבח בערב ביום הראשון עד הבוקר. ]שאור זה בצק שמשאירים בצד שיחמיץ[ – ה : לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת - אֲשֶׁר � הַפָּסַח בְּאַחַד שְׁﬠָרֶי - נֹתֵן � הֶי �ֱ יְהוָה א �ָ ל . ו : כִּי אִם - אֶל - הַמָּקוֹם אֲשֶׁר - לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם תִּזְבַּח � הֶי �ֱ יִבְחַר יְהוָה א אֶת - הַפֶּסַח בָּﬠָרֶב מִמִּצְרָיִם �ְ כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ מוֹﬠֵד צֵאת . ל א תוכל לזבוח את זבח הפסח באחד משעריך אשר נותן לך כבוד האלהים , כי רק אל המקום שאותו יבחר כבוד האלהים לשכן את שמו שם , רק שם תזבח את הפסח בערב כשבאה השמש מועד צאתך ממצרים. ז : בּוֹ וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר � הֶי �ֱ וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה א � וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶי . ובשלת ואכלת במקום בו בחר כבוד האלהים ובבוקר פנית והלכת לאוהליך. ח : לֹא � הֶי �ֱ שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיﬠִי ﬠֲצֶרֶת לַיהוָה א תַﬠֲשֶׂה מְלָאכָה . ששת ימים תאכל מצוות וביום השביעי עצרת קודש ל - 'ה' - אלהיך , לא תעשה בו כל מלאכה. ט : שִׁבְﬠָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר - �ָ ל מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְﬠָה שָׁבֻעוֹת . שבעה שבועות תספור לך מהרגע שהנפת את החרמש בקמה - בשדה, תתחיל לספור שבעה שבועות. י : אֲשֶׁר תִּתֵּן �ְ מִסַּת נִדְבַת יָד � הֶי �ֱ וְﬠָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַיהוָה א כַּאֲשֶׁר � הֶי �ֱ יְהוָה א �ְ יְבָרֶכ . ועשית חג שבועות ל - 'ה' - אלהיך, מסת נדבת ידך - בנדיבות אשר תיתן וכפי אשר ברך אותך כבוד האלהים. יא : � הֶי �ֱ וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה א וְהַלֵּוִי �ֶ וַאֲמָת �ְ וְﬠַבְדּ �ֶ וּבִתּ �ְ אַתָּה וּבִנ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר �ֶ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבּ � אֲשֶׁר בִּשְׁﬠָרֶי לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם � הֶי �ֱ יִבְחַר יְהוָה א . ושמחת לפני – 'ה' - אלהיך אתה ובנך ובתך ואמתך ועבדך ו הלוי אשר

131