ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

167

�ָ ﬠַד הִשָּׁמְד � וְהִשִּׂיגוּ � הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וּרְדָפוּ כִּי -

כָּל � וּבָאוּ ﬠָלֶי -

מה :

לִשְׁמֹר מִצְוֹ � הֶי �ֱ לֹא שָׁמַﬠְתָּ בְּקוֹל יְהוָה א �ָ תָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר צִוּ . ובאו עליך כל הקללות והשיגו אותך לא תוכל לברוח מהם עד שישמידו אותך כי לא שמעת בקול כבוד האלהים ולא שמרת את חוקותיו ומצוותיו אשר ציווה אותך. מו : ﬠַד �ֲ לְאוֹת וּלְמוֹפֵת וּבְזַרְﬠ �ְ וְהָיוּ ב - עוֹלָם . והיו בך לאות ולמופת ובזרעך עד עולם. וכל זאת יקרה רק בגלל שלא עבדת את - 'ה' - אלהיך , בשמחה ובלב טוב על כך שנתן לך כבוד האלהים את הכל והיה לך טוב ולא שמרת על חוקותיו והיית כפוי טובה . מח : וְﬠָבַדְתָּ אֶת - בְּרָﬠָב וּבְצָמָא וּבְﬠֵירֹם �ָ אֲשֶׁר יְשַׁלְּחֶנּוּ יְהוָה בּ � אֹיְבֶי וּבְחֹסֶר כֹּל וְנָתַן עֹל בַּרְזֶל ﬠַל - �ָ ﬠַד הִשְׁמִידוֹ אֹת �ֶ צַוָּאר . ועבדת את אויביך אשר ישלח אותם אליך - 'ה' - אלהיך וישלח אותך לשם - לגולה ברעב ובצמא ובעירום ובחוסר כל ונתן ברזל על צווארך עד שהשמיד אותך. מט : יִשָּׂא גּוֹי מֵרָחֹק מִקְצֵה הָאָרֶץ כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר � יְהוָה ﬠָלֶי גּוֹי אֲשֶׁר לֹא - תִשְׁמַע לְשֹׁנוֹ . ויביא עליך כבוד האלהים גוי מרחוק מקצה הארץ ממרחקים שהנשר דואה בו , גוי אשר לא שמעת את שפתו . �ְ יַשְׁאִיר ל �ָ ﬠַד הַאֲבִידוֹ אֹת �ֶ וְﬠַשְׁתְּרֹת צֹאנ � דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר שְׁגַר אֲלָפֶי . ואכל את פירותיך ואת כל פרי בהמתך ואת פרי אדמתך ולא ישאיר לך כלום עד שתחוסל. נב : בְּכָל �ְ וְהֵצַר ל - הַגְּבֹהֹת וְהַבְּצֻרוֹת אֲשֶׁר � ﬠַד רֶדֶת חֹמֹתֶי � שְׁﬠָרֶי אַתָּה בֹּטֵחַ בָּהֵן בְּכָל - בְּכָל �ְ וְהֵצַר ל �ֶ אַרְצ - בְּכָל � שְׁﬠָרֶי - אֲשֶׁר �ְ אַרְצ �ָ ל � הֶי �ֱ נָתַן יְהוָה א . ועשה עליך מצור בכל שעריך עד שיפלו החומות הבצורות שבהם אתה כל כך בוטח ועשה עליך מצור בכל ארצך. מז : תַּחַת אֲשֶׁר לֹא - ﬠָבַדְתָּ אֶת - בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב � הֶי �ֱ יְהוָה א כֹּל . נ : גּוֹי ﬠַז פָּנִים אֲשֶׁר לֹא - יִשָּׂא פָנִים לְזָקֵן וְנַﬠַר לֹא יָחֹן . גוי עז פנים , שלא יהיה לו כבוד לזקן ועל נער לא ירחם. נא : וּפְרִי �ְ וְאָכַל פְּרִי בְהֶמְתּ - �ָ ﬠַד הִשָּׁמְד �ְ אַדְמָת אֲשֶׁר לֹא -

167