ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

142

ד : ﬠִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם ﬠִם �ֵ הֵיכֶם הַהֹל �ֱ כִּי יְהוָה א - אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיﬠ אֶתְכֶם . והיה כשתתקרב המלחמה וניגש הכ הן הגדול ודיבר אל העם ואמר לעם, שמע ישראל אתם מתקרבים היום למלחמה , אל יהיה רך לבבכם , אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מהם , כי – 'ה' - אלהיכם הוא שהולך איתכם לה י לחם ב עבורכם עם אויביכם ו הוא זה ש יושיע אותכם. ה : וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל - הָﬠָם לֵאמֹר מִי - הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת - חָדָשׁ וְלֹא וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ �ֵ חֲנָכוֹ יֵל פֶּן - יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ . ודברו השוטרים עם העם לאמור: מי שבנה בית חדש ועדין לא עש ה לו חנוכת בית, ילך וישוב לביתו , פן ימות במלחמה ואיש אחר יחנוך את הבית. ו : וּמִי - הָאִישׁ אֲשֶׁר - וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ �ֵ נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ יֵל פֶּן - יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יְחַלְּלֶנּוּ . והאיש, שנטע כרם ולא חילל אותו כלומר עדין לא נהנה מפרותיו, ישוב לביתו , פן ימות במלחמה ומ י שהו אחר ייהנה ממנו. ז : וּמִי - הָאִישׁ אֲשֶׁר - אר וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ �ֵ שׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ יֵל פֶּן - יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יִקָּחֶנָּה . ואיש אשר התארס עם אשה ו עדיין לא לקח - התחתן עם האשה, ילך וישוב לביתו , פן ימות במלחמה ומישהו אחר יקח את האשה. ח : וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל - הָﬠָם וְאָמְרוּ מִי - הַלֵּבָב �ַ הָאִישׁ הַיָּרֵא וְר וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת �ֵ יֵל - לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ . ויוסיפו השוטרים לדבר ולהגיד, מי אשר הלב שלו נמס מפחד וליבו רך והוא מפחד מהמלחמה, ילך וישוב אל ביתו בכדי שלא ימיס ויפחיד את אחיו כלבבו - ויפחדו כמוהו . ט : ת הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל �ַ וְהָיָה כְּכ - הָﬠָם וּפָקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָﬠָם . ו היה כשסימו השוטרים לדבר אל העם, הת פקדו המפקדים על הצבא בראש העם. י : כִּי - תִקְרַב אֶל - ﬠִיר לְהִלָּחֵם ﬠָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם . יא : וְהָיָה אִם - �ָ וּפָתְחָה ל �ְ שָׁלוֹם תַּﬠַנ וְהָיָה כָּל - הָﬠָם הַנִּמְצָא - בָהּ יִהְיוּ � לָמַס וַﬠֲבָדוּ �ְ ל . כי תתקרב אל עיר להלחם בה וקראת לה לעשות איתך שלום אם

142