ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

51

ויקרא יט - פרשת קדושים א : וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל - מֹשֶׁה לֵּאמֹר . ב : דַּבֵּר אֶל - כָּל - ﬠֲדַת בְּנֵי - יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ הֵיכֶם �ֱ אֲנִי יְהוָה א . ויאמר – 'ה' - אל משה , דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם , קדושים תהיו לי, כי קדוש אני . ג : אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת - שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ הֵיכֶם �ֱ אֲנִי יְהוָה א . תכבדו ותיראו את הוריכם ואת יום השבת תשמרו , אני – 'ה' - אלהיכם. ד : אַל - תִּפְנוּ אֶל - הֵי מַסֵּכָה לֹא תַﬠֲשׂוּ לָכֶם � הָאֱלִילִם וֵא אֲנִי יְהוָה הֵיכֶם �ֱ א . אל תפנו אל האלילים ואל תעשו אלהי מסכה , כי – 'ה' - הוא אלהינו. ה : וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח שְׁלָמִים לַיהוָה לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ . ו : בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת וְהַנּוֹתָר ﬠַד - יוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף . ז : וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי פִּגּוּל הוּא לֹא יֵרָצֶה . וכי תזבחו זבחי - שלמים ל - 'ה' ,- על פי רצוננו נזבח אותם, ביום שבו יזבח יאכל הזבח ולמחרת ומה שיישאר ממנו ביום השלישי יישרף באש ולא ירצה כי פיגול הוא. ח : וְאֹכְלָיו ﬠֲוֹ נוֹ יִשָּׂא כִּי - אֶת - קֹדֶשׁ יְהוָה חִלֵּל וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵﬠַמֶּיה . וכל מי שיאכל ממנו ישא את עוונו , כי חילל את הקודש ונכרתה הנפש ההיא מעמה. ט : וּבְקֻצְרְכֶם אֶת - לִקְצֹר וְלֶקֶט �ְ קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂד לֹא תְלַקֵּט �ְ קְצִיר . ובקצרכם את הקציר בארצכם לא תקצור את כל השדה , תשאיר מפאות - מקצוות השדה אל תלקט את כל היבול , תשאיר לעני ולגר. י : לֹא תְלַקֵּט �ְ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמ �ְ וְכַרְמ לֶﬠָנִי וְלַגֵּר תַּﬠֲזֹב אֹתָם הֵיכֶם �ֱ אֲנִי יְהוָה א . ובכרמך לא תלקט את הכל, תשאיר גם לעני ולגר. ] – 'ה' - הוא שנותן את הברכה ליבולך לצמוח -[ ]כשיש את המילה אני – 'ה' ,- בסוף משפט זה אומר , שים לב טוב למעשיך ויראת מ - 'ה' - אלהיך[.

51