ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

89

כא : וְהָיְתָה לָהֶם, לְחֻקַּת עוֹלָם; וּמַזֵּה מֵי - הַנִּדָּה, יְכַבֵּס בְּגָדָיו, וְהַנֹּגֵﬠ בְּמֵי הַנִּדָּה, יִטְמָא ﬠַד - הָﬠָרֶב . והיתה להם לחוקת עולם וה אדם שנגע והיזה את מי הנידה יכבס בגדיו ויטמא עד הערב. כב : וְכֹל אֲשֶׁר - יִגַּע - בּוֹ הַטָּמֵא, יִטְמָא; וְהַנֶּפֶשׁ הַנֹּגַﬠַת, תִּטְמָא ﬠַד - הָﬠָרֶב . וכל אשר יגע בו הטמא , יטמא והנפש הנוגעת תטמא עד הערב. חייבת לציין, שאין אנ ו יכולים למלא את ציווי תורת המת במלואו, שוב מאותה הסיבה שאין לנו כהנים , לווים ובית מקדש , לכן אין לנו מי - נידה ואין ביכולתינו כרגע לקיים את מלו א הציווי אלא רק את חלקו וחשוב שנקיים את מה שכן אנו יכולים לקיים. במדבר פרק ל - תורת הנדרים ב : וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל - רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: זֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה . וידבר משה אל ראשי המטות של בני - ישראל לאמור , זה הדבר אותו ציווה – 'ה' .- ג : אִישׁ כִּי - יִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה, אוֹ - הִשָּׁבַע שְׁבֻﬠָה לֶאְסֹר אִסָּר ﬠַל - נַפְשׁוֹ -- לֹא יַחֵל, דְּבָרוֹ: כְּכָל - הַיֹּצֵא מִפִּיו, יַﬠֲשֶׂה . איש אשר ידור נדר ל - 'ה' ,- או נשבע שבועה או נתן איסור על נפשו מי שנשבע או נדר נדר ככול היוצא מפיו יעשה. ד : וְאִשָּׁה, כִּי - תִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה, וְאָסְרָה אִסָּר בְּבֵית אָבִיהָ, בִּנְﬠֻרֶיה . ה : וְשָׁמַע אָבִיהָ אֶת - נִדְרָהּ, וֶאֱסָרָהּ אֲשֶׁר אָסְרָה ﬠַל - נַפְשָׁהּ, וְהֶחֱרִישׁ לָהּ, אָבִיה -- וְקָמוּ, כָּל - נְדָרֶיהָ, וְכָל - אִסָּר אֲשֶׁר - אָסְרָה ﬠַל - נַפְשָׁהּ, יָקוּם . ו : וְאִם - הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ, בְּיוֹם שָׁמְעוֹ -- כָּל - נְדָרֶיהָ וֶאֱסָרֶיהָ אֲשֶׁר - אָסְרָה ﬠַל - נַפְשָׁהּ, לֹא יָקוּם; וַיהוָה, יִסְלַח - לָהּ, כִּי - הֵנִיא אָבִיהָ, אֹתָהּ . וא שה שגרה בבית אביה ונדרה נדר תעשה את אשר נדרה ואם אביה לא י יתן לה למלא אחר הנדר – , 'ה' - יסלח לה.

89