ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

145

וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ �ֶ בְּיָד � הֶי �ֱ וּנְתָנוֹ יְהוָה א � אֹיְבֶי . לְאִשָּׁה �ְ תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ ל . וְגִלְּחָה אֶת �ֶ בֵּית � תּוֹ - רֹאשָׁהּ וְﬠ שְׂתָה אֶת - צִפָּרְנֶיה . וּבָכְתָה אֶת �ֶ שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ מֵﬠָלֶיהָ וְיָשְׁבָה בְּבֵית - אָבִיה

י : כִּי - תֵצֵא לַמִּלְחָמָה ﬠַל -

יא : וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת -

יב : וַהֲבֵאתָהּ אֶל - יג : וְהֵסִירָה אֶת -

וְאֶת - לְאִשָּׁה �ְ אִמָּהּ יֶרַח יָמִים וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ וּבְﬠַלְתָּהּ וְהָיְתָה ל . יד : וְהָיָה אִם - לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ וּמָכ ר לֹא - תִמְכְּרֶנָּה בַּכָּסֶף לֹא - תִתְﬠַמֵּר בָּהּ תַּחַת אֲשֶׁר ﬠִנִּיתָהּ . כי תצא למלחמה ושבית שבי וראית בשבי א שה יפת תואר וחשקת בה ולקחת אותה לך לא שה והבאת אותה אליך הביתה וג ילחה האשה את שיער ראשה ועשתה את צפורניה והחליפה שמלה וישבה בביתך חוד ש ימים ובכתה על הוריה חודש ימים ורק אחר כך תבוא ותבעל אותה והיא תהיה לך לא שה. ו היה ו אם לא חפצת בה יותר ושלחת אותה לחופשי תחת זה ששכבת איתה , לא תמכור אותה בכסף . טו : כִּי - תִהְיֶין לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה וְיָלְדוּ - לוֹ בָנִים הָאֲהוּבָה וְהַשְּׂנוּאָה וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכֹר לַשְּׂנִיאָה . טז : וְהָיָה בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת - בָּנָיו אֵת אֲשֶׁר - יִהְיֶה לוֹ לֹא יוּכַל לְבַכֵּר אֶת - בֶּן - הָאֲהוּבָה ﬠַל - פְּנֵי בֶן - הַשְּׂנוּאָה הַבְּכֹר . יז : כִּי אֶת - הַבְּכֹר בֶּן - הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם בְּכֹל אֲשֶׁר - יִמָּצֵא לוֹ כִּי - הוּא רֵאשִׁית אֹנוֹ לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה . כי תהיה לאיש שתי נשים , אח ת אהובה ואחת שנואה וילדו לו בנים גם האהובה ו גם הש נואה והיה בנו בכורו של האיש מהא שה השנואה והיה ביום בו הנחיל את ירושתו לילדיו , לא יוכל לעשות את בן האהובה כאילו הוא הבכור לפני בן השנואה , כי לבכור השנואה ייתן פי שני ים מכל אשר יהיה לו , כי הוא ראשית אונו והבכור מכל ילדיו ולו משפט הבכורה. יח : כִּי - יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵﬠַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם . יט : וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל - זִקְנֵי ﬠִירוֹ וְאֶל - שַׁﬠַר מְקֹמוֹ . כ : וְאָמְרוּ אֶל - זִקְנֵי ﬠִירוֹ בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵﬠַ בְּקֹלֵנוּ זוֹלֵל וְסֹבֵא . כא : וּרְגָמֻהוּ כָּל - וְכָל �ֶ אַנְשֵׁי ﬠִירוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת וּבִﬠַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבּ - יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ . וכי יהיה לאיש בן סורר ומורה - כנראה מדובר ב ילד רע מאוד שעושה רע לכולם ואינו שומע בקול הוריו ויענישו אותו הוריו ולא ישמע

145