ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

28

יד : אִם - בְּﬠָלָיו ﬠִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם אִם - שָׂכִיר הוּא בָּא בִּשְׂכָרוֹ. אם בעליו כן נמצא איתו , לא ישלם המשאיל , אם שכיר הוא בא בשכרו. טו : וְכִי - יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא - אֹרָשָׂה וְשָׁכַב ﬠִמָּהּ מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה . אם יפתה איש נערה בתולה והנערה לא התארסה עם אחר ושכב האיש עם הנערה, ישלם האיש מוהר ויי קח האיש את הנערה לא שה. טז : אִם - ת. � מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּ ואם אביה של הנערה יתנגד לנשואים האלו , אז ישלם האיש תשלום מוהר , כגובה המחיר המקובל למוהר בתולות. יז : מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה . מכשפה לא תחייה . מי שזובח זבח לאלילים יוחרם , מותר לזבוח רק ל - 'ה' - לבדו . כ : וְגֵר לֹא - תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי - גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם . לא תלחיצו ולא תרמו את הגרים שגרים בארץ , כי גם אנחנו היינו גרים במצרים . כא : כָּל - אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְﬠַנּוּן . כב : אִם - ﬠַנֵּה תְﬠַנֶּה אֹתוֹ כִּי אִם - צָעֹק יִצְﬠַק אֵלַי שָׁמֹﬠַ אֶשְׁמַע צַﬠֲקָתוֹ . כג : וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים . אלמנה ויתום לא תענו ובהם לא תתעללו ו לא תהיו ' חזקים ו גיבורים ' על האלמנה והיתום שאין להם ' גבר' או מי שיגן עליהם, אומר 'האלהים ' : כי אם יצעק ו אלי היתום והאלמנה, כבוד האלהים בעצמו י תרגז מאוד ו י הרוג א תכם בחרב והנשים והילדים שלכם יהיו בעצמם יתומים ואלמנות. כד : אִם - כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת - ﬠַמִּי אֶת - לֹא �ָ הֶﬠָנִי ﬠִמּ - תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה לֹא - �ֶ תְשִׂימוּן ﬠָלָיו נֶשׁ . אם כסף תלווה לעני , אל תהיה לו נושה על הכסף ואל תיקח לו ריבית על הכסף. יח : כָּל - שֹׁכֵב ﬠִם - בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת. כל מי שישכב עם בהמה מות יומת. יט : הִים יָחֳרָם בִּלְתִּי לַיהוָה לְבַדּוֹ �ֱ זֹבֵחַ לָא .

28