ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

81

במדבר סיני , בדיוק כפי שציווה – 'ה' ,- את משה , ככה עשו בני - ישראל. ו : וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא - יָכְלוּ לַﬠֲשֹׂת - הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא . היו אנשים שהיו טמאים בנפש ולא יכלו להשתתף בחג . האנשים האלו באו למשה ואהרון בטענה שגם הם רוצים לעשות חג ל – 'ה' .- ז : וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת - קָרְבַּן יְהוָה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל � בְּמֹﬠֲדוֹ בְּתוֹ . ויאמרו האנשים ההם אליו , אנחנו טמאים בנפשנו ולמה אנו לא יכולים לחגוג ל - 'ה' ,- ו למה תגרע מאיתנו הזכות להקריב את קורבן – 'ה' ,- במועד שנתן בתוך בני - ישראל ? ח : וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֹשֶׁה ﬠִמְדוּ וְאֶשְׁמְﬠָה מַה - יְצַוֶּה יְהוָה לָכֶם. ויאמר אליהם משה , עמדו פה ואשמע מה יצווה – 'ה' ,- לכם. ט : וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל - מֹשֶׁה לֵּאמֹר . י : דַּבֵּר אֶל - בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי - יִהְיֶה - �ֶ טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶר רְחֹקָה לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם וְﬠָשָׂה פֶסַח לַיהוָה וידבר – 'ה' ,- אל משה לאמור: דבר אל בני - ישראל לאמור: כל איש אשר יהיה טמא בנפשו או היה בדרך רחוקה א ו לדורותיכם ועש ה פסח , ל - 'ה' .- יא : בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּﬠָה ﬠָשָׂר יוֹם בֵּין הָﬠַרְבַּיִם יַﬠֲשׂוּ אֹתוֹ ﬠַל - מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ . בחודש השני , בארבע עשר יום לחודש, בדיוק חודש אחרי מועד חג הפסח , בין הערבים , יעשו אותו על מצות ו מרורים יאכלו אותו . יב : לֹא - יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ ﬠַד - בֹּקֶר וְﬠֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ - בוֹ כְּכָל - חֻקַּת הַפֶּסַח יַﬠֲשׂוּ אֹתוֹ . לא ישאירו ממנו עד הבוקר ועצם לא ישברו בו , ככול חוקת הפסח , יעשו אותו . יג : וְהָאִישׁ אֲשֶׁר - לֹא �ֶ הוּא טָהוֹר וּבְדֶר - הָיָה וְחָדַל לַﬠֲשׂוֹת הַפֶּסַח וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵﬠַמֶּיה כִּי קָרְבַּן יְהוָה לֹא הִקְרִיב בְּמֹﬠֲדוֹ חֶטְאוֹ יִשָּׂא הָאִישׁ הַהוּא . ואיש שהוא טהור , ולא היה בדרכים ולא עשה פסח , או חדל מלעשות את חג הפסח ונכרתה הנפש ההיא מישראל , כי את קורבן – 'ה' ,- לא הקריב במועדו, את חטאו ישא האיש ההוא .

81