ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

66

וכולם רשאים לאכול ממנה כי לא עובדה האדמה , אלה נתנה את יבולה בלי עבודה . בשנת שמיטה אין עובדים את האדמה לכן כל תבואתה נתנה לכל חי במתנה. ח : יְמֵי �ְ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּﬠָמִים וְהָיוּ ל �ְ וְסָפַרְתָּ ל שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע וְאַרְבָּﬠִים שָׁנָה . וספרת לך שבע שבתות שנים, שבע שנים, שבע פעמים והיו שבע שבתות השנים , כלומר לאחר שבע הפעמים בהם הייתה שנת שמיטה , כלומר לאחר 49 שנים . ט : וְהַﬠֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּﬠָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִﬠִי בֶּﬠָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּﬠֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל - אַרְצְכֶם . והעברתם שופר תרועה, בחודש השביעי ב 10- לחודש , ביום הכיפורים, תעבירו שופר כלומר תתקעו בשופר בכל הארץ . י : וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל - יֹשְׁבֶיה יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל - אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל - מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ . וקי דשתם את שנת החמישים וקראתם חופש ו דרור בארץ לכל יושביה , יובל הוא וזו שמה של השנה , שבה שב איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו. יא : יוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם לֹא תִזְרָעוּ וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת - סְפִיחֶיהָ וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת - נְזִרֶיה . יובל הוא שנת החמישים ובשנה הזו לא נזרע ולא נקצור . יב : כִּי יוֹבֵל הִוא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם מִן - הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ אֶת - תְּבוּאָתָהּ . כי יובל הוא, שנת קודש היא לנו, מן השדה נאכל את התבואה. יג : בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת תָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל - אֲחֻזָּתוֹ . בשנת היובל ישובו איש אל אחוזתו . יד : וְכִי - אַל �ֶ אוֹ קָנֹה מִיַּד ﬠֲמִית �ֶ תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַﬠֲמִית - תּוֹנוּ אִישׁ אֶת - אָחִיו . שתמכרו או תקנו דבר מיד עמיתך , לא תונו לא תרמו איש את אחיו.

66