ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

194

גם בספר נחמיה בזמן גלות בבל ובניית בית המקדש השני כתוב על כך שקרא ו את ספר תורת משה ומאז ימי יהוש ע לא חגגו את חג הסוכות ככתוב. בספר נחמיה מוזכר שוב ושוב איך לא הלכו אבותינו לפי תורת האלהים שנתנה ביד משה עבדו . ]נחמיה - ח[ יד : וַיִּמְצְאוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה בְּיַד - מֹשֶׁה אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי - יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיﬠִי . טו : וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַﬠֲבִירוּ קוֹל בְּכָל - ﬠָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ ﬠֲלֵי - זַיִת וַﬠֲלֵי - ﬠֵץ שֶׁמֶן וַﬠֲלֵי הֲדַס וַﬠֲלֵי תְמָרִים וַﬠֲלֵי ﬠֵץ ﬠָבֹת לַﬠֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב . טז : וַיֵּצְאוּ הָﬠָם וַיָּבִיאוּ וַיַּﬠֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ ﬠַל - גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם ה �ֱ וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָא ים וּבִרְחוֹב שַׁﬠַר הַמַּיִם וּבִרְחוֹב שַׁﬠַר אֶפְרָיִם . יז : וַיַּﬠֲשׂוּ כָל - הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן - הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא - ﬠָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּﬠַ בִּן -ָ נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ﬠַד הַיּוֹם הַהוּא וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹל ה מְאֹד . יח : הִים �ֱ וַיִּקְרָא בְּסֵפֶר תּוֹרַת הָא יוֹם בְּיוֹם מִן - הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן ﬠַד הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן וַיַּﬠֲשׂוּ - חָג שִׁבְﬠַת יָמִים וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי ﬠֲצֶרֶת כַּמִּשְׁפָּט . בספר מלאכי , שהוא אחרון הנביאים בפרק ג - מסכם ואומר , זכרו תורת משה עבדי אשר ציוותי אותו על כל ישראל חוקים ומשפטים. הנביא מלאכי , אינו אומר זכרו את התורה שבעל - פה אשר נתתי ב אזני זקני ישראל ואותה העבירו חכמי ישראל מדור לדור, הוא מנבא ו אומר זכרו תורת משה עבדי אשר ציוויתי אותו בחורב/סיני על כל ישראל חוקים ומשפטים , שהם תורת ישראל ו היא התורה היחידה אותה נתן כבוד האלהים , ביד משה לכתוב אותה במלואה . ועל משה אומר כבוד האלהים ]ספר במדבר פרק יב : [- לֹא - כֵן, ﬠַבְדִּי מֹשֶׁה: בְּכָל - בֵּיתִי, נֶאֱמָן הוּא . ומשה עבדו הנאמן , כתב את תורת ישראל על - פי דבר – 'ה' ,- בצורה מופלאה ומדויקת. מכאן אנו מחויבים להבין , שעלינו לחיות דרך החוקים ש נתן כבוד האלהים לארץ הזו ורק הם יכולים להתקיים כאן . – 'ה' - אלהינו – הוא - 'ה' - המלך ו דרכו היא דרך של משפט וצדקה ול כן אנו חייבים ללכת לפי חוקיו הכתובים והברורים בכדי לזכות לצדקה ממנו ולהישפט על ידו לכף זכות .

194