ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

144

דברים כא -

א : כִּי - לְרִשְׁתָּהּ נֹפֵל �ְ נֹתֵן ל � הֶי �ֱ יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהוָה א בַּשָּׂדֶה לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ . ב : וּמָדְדוּ אֶל � וְשֹׁפְטֶי � וְיָצְאוּ זְקֵנֶי - הֶﬠָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹת הֶחָלָל . ג : וְהָיָה הָﬠִיר הַקְּרֹבָה אֶל - הֶחָלָל וְלָק חוּ זִקְנֵי הָﬠִיר הַהִוא ﬠֶגְלַת בָּקָר אֲשֶׁר לֹא - ﬠֻבַּד בָּהּ אֲשֶׁר לֹא - מָשְׁכָה בְּעֹל . ד : וְהוֹרִדוּ זִקְנֵי הָﬠִיר הַהִוא אֶת - הָﬠֶגְלָה אֶל - נַחַל אֵיתָן אֲשֶׁר לֹא - יֵﬠָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵﬠַ וְﬠָרְפוּ - שָׁם אֶת - הָﬠֶגְלָה בַּנָּחַל . אם ימצא חלל - גופה באדמה אשר נתן לך כבוד האלהים ולא ידעו מי הרג אותו ויצאו הזקנים והשופטים אל המקום ומדדו א ת המרחק מהגופה לעיר והיתה העיר ה קרובה לגופה ולקחו זקני העיר הזו עגלת בקר תמימה שלא עבדה ולא משכה בעול והו רידו אותה אל נחל איתן - נחל פתוח מקום שלא זורעים ועובדי ם בו ושם ערפו את העגלה בנחל. ה : בְּשֵׁם �ֵ לְשָׁרְתוֹ וּלְבָר � הֶי �ֱ וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי כִּי בָם בָּחַר יְהוָה א יְהוָה וְﬠַל - פִּיהֶם יִהְיֶה כָּל - רִיב וְכָל - נָגַע . ו : וְכֹל זִקְנֵי הָﬠִיר הַהִוא הַקְּרֹבִים אֶל - הֶחָלָל יִרְחֲצוּ אֶת - יְדֵיהֶם ﬠַל - הָﬠֶגְלָה הָﬠֲרוּפָה בַנָּחַל. וני גשו הכ הנים בני הלוי , כי בם בחר כבוד האלהים , לשרתו ולברך בשם האלהים את העם ועל - פי הלויים יהיה כל ריב וכל נגע . הלווים הם ה שופטים בישראל כי תורת – 'ה' - בפיהם ו כל זקני העיר ההיא הקרוב ה אל הגופה ירחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל. ז : וְﬠָנוּ וְאָמְרוּ יָדֵינוּ לֹא שפכה )שָׁפְכוּ( אֶת - הַדָּם הַזֶּה וְﬠֵינֵינוּ לֹא רָאוּ . ח : יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר �ְ כַּפֵּר לְﬠַמּ - פָּדִיתָ יְהוָה וְאַל - תִּתֵּן �ְ דָּם נָקִי בְּקֶרֶב ﬠַמּ יִשְׂרָאֵל וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם . ט : �ֶ וְאַתָּה תְּבַﬠֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקִּרְבּ כִּי - תַﬠֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּﬠֵינֵי יְהוָה . וענו ואמרו הזקנים , ידינו לא שפכה את הדם הזה וגם לא ראינו מי שפך את דם הנרצח. כפר לעמך ישראל , אשר פדית – 'ה' ,- ואל תיתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם . אז י קבלו כפרה על הדם המת בדם העגלה ואתה תבער את הדם הנקי מתוכך ותעשה את הישר בעיני – 'ה' - אלהיך.

144