ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

42

ויקרא פרק יב - תורת היולדת. א : וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל - מֹשֶׁה לֵּאמֹר . ב : דַּבֵּר אֶל - בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיﬠַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה ד : שֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה בְּכָל �ְ שִׁים יוֹם וּשׁ �ְ וּשׁ - קֹדֶשׁ לֹא - תִגָּע וְאֶל - הַמִּקְדּ שׁ לֹא תָבֹא ﬠַד - מְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ . אשה שתלד בן זכר , טמאה היא שבעת ימים , כימי נידתה וביום השמיני ימול בשר ערלתו , כלומר יעשו לו ברית מילה. שלושים ושלושה ימים , תשב בדמי טהרה ובכ ל קודש לא תיגע ואל המקדש/ אל הקודש לא תיגש עד שימלאו לה ימי טהרתה. ה : וְאִם - נְקֵבָה תֵלֵד וְטָמְאָה שְׁבֻﬠַיִם כְּנִדָּתָהּ וְשִׁשִּׁים יוֹם וְשֵׁשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב ﬠַל - דְּמֵי טָהֳרָה . ואם נקבה תלד וטמאה היולדת שבועיים כנידתה ושישים ושש יום תשב על דמי טהרתה. ו : וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן - שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן - יוֹנָה אוֹ - תֹר לְחַטָּאת אֶל - פֶּתַח אֹהֶל - מוֹﬠֵד אֶל - הַכֹּהֵן . ובמל את ימי הטהרה תביא היולדת אל המשכן , כבש בן שנה לעולה ובן יונה או תור לחטאת, לפתח אוהל - מועד לכהן להקריב את העולה ל - 'ה' - וכיפר עליה. ]בימיינו אין אנו עושים את המנהגים האלו כי עדיין אין לנו מקום - בית - אלהים לעבוד בו את האלהים ו כרגע גם אין לנו לווים ו כהנים אשר משרתים את כבוד האלהים , מול האדם .[ ז : וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי יְהוָה וְכִפֶּר ﬠָלֶיהָ וְטָהֲרָה מִמְּקֹר דָּמֶיה זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת לַזָּכָר אוֹ לַנְּקֵבָה . ח : וְאִם - לֹא תִמְצָא יָדָהּ דֵּי שֶׂה וְלָקְחָה שְׁתֵּי - תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת וְכִפֶּר ﬠ לֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה . והקריבו הכהנים לפני – 'ה' ,- וכפר עליה וטהר אותה . זאת תורת היולדת לזכר ולנקבה. אם לא תהיה ל יולדת אפשרות כלכלית להביא שה ולקחה שתי תורים או יונים , אחד לעולה ואחד לחטאת וכפר עליה הכהן וט י הר אותה. שִׁבְﬠַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹ תָהּ תִּטְמָא . ג : וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר ﬠָרְלָתוֹ .

42