ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

59

ט : וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל - מֹשֶׁה לֵּאמֹר . י : דַּבֵּר אֶל - בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי - תָבֹאוּ אֶל - הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת - קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת - עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל - הַכֹּהֵן . ויאמר – 'ה' - אל משה , דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם : כשתבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם וקצרתם את הקציר והבאתם את העומר הראשון אל הכהן . יא : וְהֵנִיף אֶת - הָעֹמֶר לִפְנֵי יְהוָה לִרְצֹנְכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן . והניף את העומר לפני – 'ה' - לרצונכם , ממחרת השבת , כלומר ביום ראשון יניפו הכהן. יב וַﬠֲשִׂיתֶם בְּיוֹם הֲנִיפְכֶם אֶת - הָעֹמֶר כֶּבֶשׂ תָּמִים בֶּן - שְׁנָתוֹ לְעֹלָה לַיהוָה . ועשיתם ביום שהנפתם את העומר כבש תמים בן שנה , עולה ל - 'ה' .- יג וּמִנְחָתוֹ שְׁנֵי ﬠֶשְׂרֹנִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן אִשֶּׁה לַיהוָה רֵיחַ נִיחֹח וְנִסְכֹּה יַיִן רְבִיﬠִת הַהִין . ומנחתו שני עשרונים סולת בלולה בשמן אשה ריח ניחוח ל - 'ה' - ויין רביעית ההין – ]ההין זו מידה[ . יד : וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ ﬠַד - ﬠֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה ﬠַד הֲבִיאֲכֶם אֶת - הֵיכֶם �ֱ קָרְבַּן א חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם . ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד אשר תביאו את קורבן אל היכם , חוקת עולם לדורותיכם , בכל מושבתיכם . טו : וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת - עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה . וספרתם לכם ממחרת השבת מהיום שבו הבאתם את עומר התנופה , שבע שבתות תמימות . טז : ﬠַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיﬠִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוָה . עד למחרת השבת השביעית , תספרו חמישים ימים והקרבתם מנחה חדשה , ל - 'ה' .-

59