יהדות מרוקו | מורשת, הגות ואמנות

אפריל-יוני 2023

ניסן-סיון תשפ"ג

ת

י

מ

ש

ל

ו

ל

ע

י

ה

ה

ד

ה י

ת ו

צ

ר ד פ ה

ו ר מ

ו ק

כתב העת הדיגיטלי הרבע שנתי - יו״ל בינואר, אפריל, יולי ואוקטובר יהדות מרוקו מורשת הגות ואמנות

הרב יוסף מויאל

ד''ר גלעד (גילי) חסקין

סם בן-שטרית

ד"ר ישראל בן דור

שושנה קרבסי

שמחה סיאני

אברהם אביזמר

שאול טנג'י

יעקב (אבויה) אלפסי

דודו פרץ (במיל) עו"ד אל"מ

פנינה בן דוד

הדר לסרי

1 גליון 18

הכותבים: סופרים אנשי רוח ואישים

2023 אפריל-יוני , ניסן-סיון תשפ״ג :18 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

דבר העורכת כתב העת הדיגיטלי יהדות מרוקו: מורשת, הגות ואמנות

לקבלת כתב העת בוואצאפ שילחו הודעה ל- 052-3744801

ימים אלו, בהם יותר מתמיד קיים חשש ב לפילוג בעם, למאבקים בין ימין לשמאל, ברחוב צעקות המחריפות גיזענות ומעודדות

אלימות, באה המימונה ומזכירה כי "אחים אנו" ובואו נסב לשולחן אחד, כמאמר הטורקי "נאכל מתוק ונדבר מתוק", ונמצא את הדרך שלנו לגישור מתוך אהבה, הבנה ואחדות. ובנושא חשוב זה אף פתחנו בגליון זה: קריאתו של נשיא הפדרציה העולמית, מר סם בן-שטרית הי"ו, להקהיית הקיטוב בעם ולאחדות בתוכנו.

18 גליון מס' 2023 ניסן-סיוון תשפ"ג, אפריל-יוני עריכה גרפיקה ועיצוב אליזבט בראל

תפילתנו שאכן נשכיל וננהג כבוגרים אחראיים ונמצא את הדרך לגישור והבנה, כי אין לנו ארץ אחרת!!!

וכדרכנו בקודש, זה המקום לברך את כל חברי הפדרציה העולמית ואוהדיה, המחזקים ידינו להמשיך ולעשות למען מורשתנו הנפלאה. כמו כן, יבואו על הברכה תורמי המאמרים לכתב העת, על הירתמותם, ביעדנו זה, להפיץ חינם לכל דורש - תיעוד 'חי ונושם' אודות מורשתנו המפוארה ולהעלות שוב קרנה של יהדות מרוקו-כקדם. בשם הפדרציה העולמית, בשם כל מנויי וקוראי כתב העת ובשמי, תודה ויישר כח גדול לתורמי המאמרים הוותיקים והחדשים-שהצטרפו אלינו. ברוכים תהיו.

בשם ה' נעשה ונצליח.

אליזבט בראל עורכת

כל הזכויות שמורות למפרסמי המאמרים ולפדרציה העולמית © הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו 94222 ירושלים 42 רח' יפו 02:6251221 : פקס 6257377- 02 טל': maroco 26@ netvision . net . il www.fede-maroc.com פייסבוק וביוטיוב חפשו אותנו גם ב:

באם הנכם עוסקים בנושאים הקשורים ליהדות מרוקו, אנו מזמינים אתכם לתרום כתבות בליווי תמונות, לעורכת fedemaroc 26@ gmail . com אליזבט בראל, לכתובת : בצירוף פרטיכם.

הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו אינה אחראית על וודאות התכנים, נכונותם מוטלת על המחברים.

2

2023 : ניסן-סיון תשפ״ג, אפריל-יוני 18 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

נופים ואתרים 38-42 44-46

הגות

4-5

קומיוניקט שנשלח לעיתונים להקהיית הקיטוב מאת סם בן שטרית (שירת מורשת) שברים מאת שושנה קרבסי (שירת מורשת) עץ דובדבנים במדבר מאת שושנה קרבסי החרוסת של סבתא סולטנה (שירת מורשת) מאת שושנה קרבסי

מרוקו מזווית אישית-חלק א מאת ד"ר גלעד (גילי) חסקין פניני מסע: מנהיגות מתוך המקורות מאת עו"ד אל"מ (במיל) דודו פרץ

19 43 63

חקר 48-57

מחקר: תרומתה של יהדות מרוקו ליחסי ישראל-מרוקו, במרוקו II בתקופת שלטונו של המלך חסן -חלק ב' מאת הדר לסרי תפישת ההשתלבות בקרב עולים מצרפת, תושבי אשדוד מאת פנינה בן דוד

דיוקן 6-11 12-15

הרב שלום בר ר' מימון מ ְּשָא ׁש מאת שאול טנג'י רבי יצחק אבוחצירא סידנא בבא חאקי זצוק"ל ליקוט ממקורות שונים

58-63

שונות 27 46 47

מעגל החיים 16-19 20-21

מפעלי הפדרציה העולמית חדשות המדיה של הפדרציה סרטים אודות יהדות מרוקו

פסח ומימונה ביהדות מרוקו מאת אברהם אביזמר חידושים מתוך הגדה של פסח חמדת שמי"ם בתרגום למרוקאית מאת הרב יוסף מויאל

כיסופים למרקש מאת ד"ר ישראל בן דור* מספרי המעשיות "תאנים על הראש" מאת שמחה סיאני עליית יהודי אזמור -סיפור אישי מאת יעקב (אבויה) אלפסי

22-26 28-29

30-37

3

2023 אפריל-יוני , ניסן-סיון תשפ״ג :18 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

גן סאקר-ירושלים) 1988 המימונה מקרבת בין פלגים שמעון פרס ויצחק שמיר ביניהם סם בן שטרית (תשמ"ח -

קומיוניקט שנשלח לעיתונים להקהיית הקיטוב מאת: סם בן-שטרית

כתב העת הדיגיטלי "יהדות מרוקו: מורשת הגות ואמנות" ככלל אינו נוגע בנושאי פוליטיקה ו/או אקטואליה, אך המצב הקשה בו מסתמן קיטוב ופילוג בעם, דבר העלול ליצור קרעים שקשה יהא לאחותם בעתיד. ומכאן מוצאת לנכון הפדרציה לצאת בקריאה נרגשת לכל עם ישראל, שינהגו בכבוד הדדי גם ברשתות החברתיות וגם ברחוב, כדרך יהדות המזרח שנהגו כבית הלל - ולמצוא את המאחד, המחבר והמגשר ולא את המפלג והמפצל. ולכן מצאנו לנכון לשבץ קריאה זו של נשיא הפדרציה, אשר הופצה לכל אמצעי התקשורת, קריאה בשם ראשי ארגוני ועמותות יוצאי צפו"א, קריאה להרגעת (המערכת) הרוחות ויצירת דרך אשר תתאים לכולם, מתוך אחדות ואחווה.

4

2023 : ניסן-סיון תשפ״ג, אפריל-יוני 18 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו מרימה קולה להקהיית הקיטוב בעם ולאחדות בתוכנו ימים עצובים אלה, ימים של פילוג ופלגנות, אנו קוראים בקול ניחר לכל בני הפלוגתה הפוליטית ב בעם, להעמיד בראש מעייניהם את המדינה, ישראל, שהקמנו בעמל, יזע ודם רב. אנו יוצאי מרוקו, שרבניה וחכמיה פסקו לפי בית הלל, "קירבו רחוקים למצוות אהבת האדם ואהבת הארץ" ולמנוע קרעים בעם. לחברי ולי, הייתה הזכות להנחיל לעם ישראל שורה של מפעלים שתמציתם קירוב הלבבות ואהבת איש את רעהו. להלן אחדים מהם: עוד בהפגנות של הפנתרים השחורים, ניסחנו את "האמנה לאחדות העם", הפותחת במילים: עם . ישראל הוא עם אחד. נעשה לשמירת אחדותו ושלימותו. על האמנה חתמו כל ראשי המדינה ונבחרי עם ובראשם מנחם בגין ז"ל, שכיהן כראש ממשלת ישראל, הרב שלמה גורן-רב ראשי לישראל, מרן עובדיה יוסף-הרב הראשי הספרדי, וכן ראשי המפלגות החרדיות ונציגי תפוצות ישראל. עיצבנו והפקנו "ספר הזהב לאחדות העם". הענקנו תעודות הרשמה-שמיות (בהטבעת זהב) שבהן . מובאת "האמנה לאחדות העם" כשבשוליה שמותיהם וחתימותיהם של שנים עשר החותמים, שבטי ישראל. 12 ראשי המדינה, רבנים ראשיים ומנהיגים חרדיים-כמניין נתנו מימד לאומי ל"ליל המימונה-תרבחו ותסעדו". בלילה זה נפתחים יותר ממאה אלף בתים של . מיליון איש ואישה 2 יוצאי צפון אפריקה, שמארחים כל דיכפין וללא הזמנה מוקדמת. עפ"י הערכתנו כ- מסובים סביב שולחן התקרובת המסורתית, שרים ומזמרים יחד ובעיקר מעמיקים את ההיכרות בעם. בשם מיזמים לאומיים אלה ואחרים, ובשם פועלינו במשך יותר מחמישה עשורים, אנו מפנים קריאה נמרצת, לכל הפלגים בעם, לעצור רגע, לחשב מסלול, להדוף שנאת חינם ויאמר: "כי לכל העם בשגגה" כנאמר בתפילת יום הכיפורים. אנו שחונכנו במרוקו, שבכל פעם שעינינו נתקלות בשם ירושלים, היינו מנשקים את השם באדיקות רבה. נסיים בברכה: יהא שלום בחילך ושלווה בארמנותיך. אמן!

ראשי הפדרציה העולמית וראשי וועד העדה הדרוזית ונכבדים בחתימה על האמנה לאחדות וידידות )2016 במעמד ח״כ אבי דיכטר (

5

2023 אפריל-יוני , ניסן-סיון תשפ״ג :18 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

בקריית עקרון נשיא הפדרציה-סם בן שטרית נושא דברים 2 הרב שלום משאש זצ״ל (יושב שלישי מימין) בטקס קריאת שדרה ע״ש המלך חסן

מאת: שאול טנג'י* הרב שלום בר ר' מימון מ ְּשָא ׁש chaoult1@gmail.com 052-2492202

רבי שלום משאש רבה של יהדות מרוקו, נחשב לאחד מפוסקי ההלכה החשובים שהוציאה מקירבה יהדות מרוקו במאה העשרים. הוא זכה לתארים כ'פוסק הדור', 'גדול הדור', 'מרן' וכו'... וזאת, בפרט בקרב יוצאי מרוקו, להם שימש מקור לגאווה. במרוקו הוא כיהן כרבה הראשי של קָזָּבְלָנְקָה, ואחר מכן כרבה הראשי של שנה כרב הראשי של 25 מרוקו. מאוחר יותר כיהן בארץ במשך ירושלים. רבי שלום חיבר ספרים רבים בהלכה ובאגדה, המשמשים בסיס לפסיקותיהם של רבנים צעירים בני דורנו.

) בעיר 1909 רב מְׁשָאׁש נולד ב-כ"ב בשבט תרס"ט ( ה ) שבמרוקו, אחת ממרכזי התורה שם. MEKNES מֶקְנָס ( אביו הינו הרב מימון מְׁשָאׁש בעל "אוצרות שמים". הוא נקרא על שם סבו הרב שלום מ ְׁשָא ׁש שהיה רב ודיין בעיר מֶקְנָס בעל שו"ת "דברי שלום". מצאצאי הרב רפאל ּבִירְדּוּגֹו, שהיה מגדולי הרבנים בדורות האחרונים. זיקתו של

הרב מְׁשָאׁש אליו התבטאה בהוצאת כתבי היד של ספרו "שרביט הזהב". הרב יוסף מ ְׁשָא ׁש-רבה של העיר חיפה הוא בן דודו של אביו. מילדותו הבחינו שהרב שלום משאש נוצר לגדולות. מלבד כישרונותיו הפלאיים, אף רגע מזמנו לא הלך לאיבוד. בגיל החל בחזנות במקום אביו. סמוך לגיל ארבע-עשרה נכנס 13

*שאול טנג'י' - מדריך טיולים, בלשן ומחבר "אינציקלופדיה זוטא לצדיקי מרוקו וחכמיה" בשבעה כרכים

6

2023 : ניסן-סיון תשפ״ג, אפריל-יוני 18 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

דורות. גם תלמידים שלמדו בתלמודי-תורה וסיימו שנות לימודיהם, רובם ככולם עזבו את ספסל הלימודים ויצאו למלאכה ולמסחר. הישיבות הבודדות היו פרטיות, למדו בהן מספר קטן של תלמידים בתנאים קשים, וגם הם הלכו והתמעטו. לכן גבר החשש שלדור הבא לא ימצאו רבנים ומנהיגים רוחניים מתאימים.

לישיבתו של הגאון רבי יצחק סְּבָאג והחל מטפס ועולה בסולמה של עבודת הבורא.

עד כדי כך היה חד בתורה שמוחו הקדח בדברי תורה לא הניח לו לישון, הרופאים רשמו לו סמי שינה שיסייעו בידיו להירדם, אך גם אלו לא סייעו, עד שמנהל התלמוד-תורה לקח אותו לעבוד עבודה פיזית ואז הצליח להירדם.

רבי שלום כמחנך הרואה את הנולד, ביטא פעמים רבות את חרדתו מהמצב, לכן בשנת תש"ד

איש חינוך , 22 ), בהיותו בן 1931 בשנת תרצ"א ( נבחר רבי שלום לנהל תלמוד-תורה בו עד 4 תלמידים מגיל 2,000- למדו כ .18 גיל

) הגה רעיון להקים ישיבה שנתן 1944 ( לה את השם "כתר-תורה" שילמדו בה תלמידים תורניים גבוהים ולהכשיר בה מנהיגות רוחנית

לדור הבא. ישיבה שהיה לה בסיס כלכלי רחב שתוכל לשלם משכורות נאותות

אהבת התורה בערה בו וכדי לא לפגום בניהול הת"ת למד ר' שלום עם תלמידיו בתחילת הלילה כשעתיים במשך

למורים ולתמוך בתלמידים מעוטי יכולת, כדי שיוכלו ולהמשיך בלימודיהם ללא טרדות. ולשם כך ייסד ליד הישיבה "חברת כתר-תורה" שעל חבריה נימנו עשירי הקהילה וסוחריה, ותפקידם לדאוג למימון צורכי הישיבה. לראש הישיבה בחר את מורו ורבו רבי יצחק אְסְּבָאג זצ"ל. בישיבה זו למדו כמה עשרות תלמידים וחלק מבוגריה המשיכו את לימודיהם בצרפת, באנגליה, באמריקה ובארץ-ישראל. מתוכם ישנם כיום ראשי ישיבות

שנה-בהלכה, ברמב"ם 20 ובשולחן-ערוך. בנוסף, היה ר' שלום קם בשעות הבוקר המוקדמות להכין את שיעוריו ולהעמיק עיונו במקורות ההלכה ובספרות הפסיקה. בתקופה זו סיים את כתיבת חיבוריו "מזרח השמש" )1962 (הודפס בקזבלנקה תשכ"ב שהוא ביאור מקיף על שולחן-ערוך, יורה דעה ונושאי כליו, חידושים על רמב"ם, סדר מועד וחידושים על הש"ס. את החידושים על הרמב"ם והשולחן ערוך כתב והשלים בשיעורי-הערב, בעוד החידושים על הש"ס כתב בהיותו בן שבע-עשרה בלבד. שמו הטוב כתלמיד-חכם ופוסק גדול יצא למרחקים, והתייחסו אליו כמורה הוראה בעניינים קשים. בהגיעו לגיל שלשים פנו אליו אבות בתי-דין לעיין בנידונים קשים בענייני חושן משפט. ישיבת "כתר-תורה" ו"חברת כתר-תורה" רבי שלום היה ער לתהפוכות העוברות על יהדות מרוקו, בעקבות חדירת התרבות הצרפתית ופתיחת שערי הפקידות הממשלתית, הציבורית והפרטית לפני צעירים יהודים, כמו גם עסקים ומקצועות רבים שהיו חסומים לפני היהודים. ברק התרבות המערבית והתועלת הממשית שהיו בעקבותיה, הביאו בערים הגדולות את מרבית ילדי היהודים בעידוד הוריהם להמיר את ה"חדר" (סְלָא בערבית) והתלמוד תורה בבית-הספר ובתרבות הצרפתית. בד בבד החל הזלזול בשמירת המצוות ובמנהגים הקדושים מדורי

ורבנים, בהם גם כאלה ששלחו ידם במחקר והצליחו. הישיבה התקיימה עד לשנות הששים, במשך הזמן הפכה למעין ישיבה תיכונית, לימדו בה לימודי-חול ותלמידיה ניגשו למבחני בגרות. פעילותו בדיינות וברבנות ) עבר רבי שלום ובהצלחה מבחנים 1947 בשנת תש"ז ( ,) RABAT לרבנות ודיינות בבית-דין הרבני הגבוה ברבאט ( ומיד הוצעו לו משרות רבניות ממקומות שונים. הוא עבר ), תחת נשיאותו CASABLANCA לעיר הגדולה קָזָּבְלָנְקָה ( של הרב הגדול רבי חיים בן-סוסאן (בן-שושן) זצ"ל. ) לאחר פטירת הראב"ד (ראש אב 1949 בשנת ה-תש"ט ( בית-הדין) משה חי אלקיים היה מוכרח להיענות לבקשת הדיינים והקהילה בקזבלנקה וליטול על עצמו את עול הדיינות, ועל אף גילו הצעיר נבחר לכהן בדיינות בעיר הגדולה קזבלנקה.

7

2023 אפריל-יוני , ניסן-סיון תשפ״ג :18 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

מימין לשמאל- הרב בקשי דורון. הרב ישראל לאו שליט״א. הרב עובדיה יוסף, הרב מרדכי אליהו, הרב שלום "רבי שלום משאש זצ"ל" משאש. קרדיט תמונה: פייסבוק

) התמנה לאב בית-דין, ובשנת תש"ך 1955 בשנת תשט"ו ( ) נפטר רבי חיים, ורבי שלום נבחר למלא את מקומו 1960 ( כרב ראשי וכראש אבות בתי-הדין בעיר. בשנת תשל"ב ) נפטר הרב הגדול רבי מיכאל יששכר אֶנְקָוָוא זצ"ל 1972 ( הרב הראשי ליהדות מרוקו, ורבי שלום התמנה למלא גם .) -1978 משרה זו בפועל (עד עלייתו ארצה בשנת תשל"ח משרות ציבוריות אלו מילאו את ימיו ולילותיו ולמרות עומס העשייה, רבי שלום לא ויתר לרגע על קביעת עתים לתורה, וקבע שיעור בהלכה מדי ערב יחד עם חבריו לבית-הדין. העניק לו תליון ותעודה לסמל שגם 2 מלך מרוקו חסן ה משפט שישפוט גויים יהיה מקובל במערכת השיפוט של המלוכה והממשלה. אף בעיני הגויים היה אהוב ומקובל, ההערכה הגדולה הגיעה עד שבמשך הימים המלך נהיה לידידו האישי. לפחות פעמיים בשנה היה רבי שלום מוזמן לבא לברך את המלך בטקס מלכותי ומפואר ורבי שלום היה מברך למלך בשפע של ברכות ואיחולים. הערבים במרוקו התייחסו לדמותו המלכותית בהדרת כבוד, וגלי הערצה אפפו אותם כשראו את מלכם מבקש את ברכת הרב היהודי. במשך הזמן המלך הפך לידידו האישי, ולפחות פעמיים בשנה היה הרב מ ְּשָא ׁש מוזמן לבא לברך את המלך בטקס מלכותי ומפואר, כשהמלך מאזין לכל מילה ביראת כבוד, תוך שהוא עומד כפוף כל זמן הברכה. המלך העניק לו תליון ותעודה, המעניק לו מעמד של שופט במערכת המשפט של מרוקו, לא רק ליהודים אלא גם לגויים, והעניק לו סמכויות נרחבות נוספות, בכל הנוגע לביסוס מערכת הכשרות ועוד.

דובב שפתי ישנים ויכוח בהלכה שהיה בין חכמי העיר בדין עשרה שהתחילו להתפלל ביחד ויצאו חלקם באמצע, האם יכולים לומר קדיש תתקבל? רבי שלום שנכח בוויכוח על אף גילו הצעיר, הלך הביתה למד הסוגיה וכתב פסק בנושא. לאחר מספר ימים שוב התעורר הוויכוח כאשר הוא צופה מהצד ומחייך. רבי יהושע ּבִירְדּוּגֹו, הבין מחיוכו שגם לרבי שלום יש מה לומר בסוגיה. לבקשת רבי יהושע אמר מה שהסיק מעיונו והוסיף שכתב תשובה בנושא. רבי יהושע ביקש לעיין במה שכתב ורבי שלום רץ הביתה והביא לו. רבי יהושע קיבל את הדפים ואמר: "לכשאתפנה אעיין בהם". לאחר מספר ימים חזר רבי שלום וביקש מרבי יהושע את הדפים. רבי יהושע אמר לו שהוא שם אותם בתוך אחד הספרים שהיה לפניו. רבי שלום חיפש הרבה בספרים שבספרייתו של רבי יהושע ולא מצא. הצטער צער רב על אובדן ביכורי הגות רוחו. לאחר שנרגע נשא קל וחומר בעצמו, אם פסק קטן שצעיר כמוהו כתב, שבין לילה היה ובין לילה אבד, גרם לו צער כל כך, מי יכול לחוש את גודל כאבם וצערם של רבותינו, על שעמל רוחם בתורה היה לריק, ועשרות רבות של יצירות רבי-היקף ואיכות שכתבו רבותינו חכמי-מרוקו, בהן השקיעו כל הגות רוחם, מתוך עוני וקושי השיעבוד, הולכים ואובדים בצוק העתים ופגעי טבע, טחב ועש. הוא הירבה לתאר בתיאור עז ומליצי, גודל האבדה והמיית צערם של המאבדים.

מודעותו לכתבי יד, וזיקתו ליהדות מרוקו, מכאן צץ במוחו הרעיון להקים אגודת "דובב שפתי ישנים" שתפקידה יהיה

8

2023 : ניסן-סיון תשפ״ג, אפריל-יוני 18 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

להעתיק מחדש את חיבוריהם הבלויים בכתבי-יד שהולכים וכלים, וגם לגייס כספים להדפסתם. התחיל להפיץ הרעיון וחשיבותו בין הרבנים ובציבור הרחב. על אף שבירכו על הרעיון, הם הטילו ספק גדול בישומו בגלל התקציב הגדול . אולם 2 הדרוש, ומה גם בתקופה זו של מלחמת העולם ה רבי שלום לא התייאש, החל באיסוף כספים והעמיד לידו רבנים עוזרים בליקוט החומר, בפיענוח כתבי-היד ובהגהתם. הוא נטל את מלאכת העריכה וכל ספר עיטר אותו בהערותיו. ) הוציא לאור את הספר "תורות אמת" 1939 בשנת תרצ"ט ( ), נימוקים על ארבע חלקי 1939 (הודפס ּבְמֶקְנָס תרצ"ט שולחן-ערוך ונושאי כליו, לרבי רפאל ּבִירְדּוּגֹו זצ"ל, מגדולי ) הופיעו עוד שני ספרים 1941 חכמי מֶקְנָס, בשנת תש"א ( "לב מבין" – שאלות ותשובות, ו"פני מבין" – חידושים על שולחן ערוך חושן משפט, שניהם לרבי מימון ּבִירְדּוּגֹו זצ"ל, רבי שלום החשיב מאד מלאכת-קודש זו הצלת תורתם של רבותינו חכמי מרוקו מתהום הנשיה, ראה בה מצווה שהשעה דוחקת ואם נתמהמה לא ישאר מה שניתן להציל ממנה. כפי שהוא הרחיב בתיאוריו בהקדמתו ל"תורת-אמת", בה ציטט גם מדברי חיים נחמן ביאליק, בתוכחתו לעשירי העם היהודי וראשיו, אשר לא פנו מעולם לבדוק ולדעת בצערם של סופרי ישראל ובצערה של הספרות העברית. בעבודת נמלים הצליח רבי שלום להדפיס כשנים-עשר ספרים רבי היקף ואיכות מחכמי מֶקְנָס. כמעט כולם שייכים למשפחת ּבִירְדּוּגֹו, אשר גם הוא השתייך אליה מצד הסבתא שלו. מצווה זו של הצלת כתבי רבותינו מעולם לא משה מנגד עיניו, הוא עסק בה גם בשנותיו האחרונים. ) הדפיס החיבור "עדות ביעקב" 1996 בשנת תשנ"ו ( למר זקנו הרב הגדול רבי יעקב ּבִירְדּוּגֹו זצ"ל, כמו-כן עזר ועודד אחרים לטפל בספרים נוספים כולל לכותב שורות אלו. רבי שלום האמין באמונה שלמה, שכל מה שהשיג בחייו היה בזכות טיפולו במצווה זו, כולל אריכות ימיו וצלילות דעתו המופלגת עד לרגעיו האחרונים. את זה שמעתי מפיו. (כאן המקום לציין שבמפעל חשוב זה ממשיכים שני מכונים: "מכון אורות בראשותו של כב' הרב פרופ' משה עמאר שליט"א ומכון בני יששכר הספריה הספרדית בראשותו כב' רבי מאיר אביטבול שליט"א– ראו ההקדמה. ש"ט) מידת הענווה מידת הענווה של הרב שלום משאש הייתה מן המפורסמות. כשהיו מעירים על דבריו, לא היה מעורר טינה ושנאה על המעירים, אלא אדרבא, היה עושה עצמו אסיר תודה, והיה מוסיף אהבה על אהבתו

מוזמן לכתוב לו ולנמק את דבריו, ואם ימצא שנפלה אצלו טעות בהלכה, יחזור הוא מהפסק ללא חשש. ולא התעייף מלענות אפילו חמש ושש פעמים, בחילופי מכתבים, על אותו עניין ועם אותו אדם, כמעיין המתגבר, במכתבים ארוכים ומפולפלים, גם כשהשואל היה אברך צעיר לימים, והיה מתייחס להערות בכובד ראש תוך שהוא מעיין בכל שורה ושורה ומנסה להבין את דעת המעיר לעומקה, מדוע הגיע להבין כדבריו, ורק אחר כך היה מחשב עם מי האמת. לא פחד מלחזור בו כשהיה צריך, באמרו כי כך היא דרכה של תורה, ועשרות מכתבים דן ליישב ולחזק את מה שכתב בספריו ובמאמריו שראו את הדפוס, ואף בסוף ימיו שעברו קרוב לשבעים שנה מזמן שכתבם, עדיין היו הדברים ברורים לו והיה מפלפל בהם בין בכתב ובין בעל פה. למעשה כך התחבר הספר "שמש ומגן". עלייתו לארץ-ישראל והתמנותו לרב הראשי הספרדי לירושלים כשעזב ' שלום את מרוקו בדרכו לארץ ישראל מלך מרוקו חסן השני ליווה אותו לשדה התעופה וביקש שיתפלל בעדו. הרב משאש בירכו ואף הבטיח למלך שימשיך במנהגו זה גם כאשר יעלה לירושלים עיר הקודש. בעלייתו ארצה התקבל בכבוד גדול, קבלות-פנים המוניות נערכו לכבודו בערים שונות, וזכה להוקרה מצד כל הרבנים בארץ. לאחר עלייתו לעיר הקודש נבחר פה-אחד ב-ג' כסליו התשל"ח ) לכהן כרבה הראשי 1978 ( וראב"ד ירושלים.

רבי שלום היה סמל מופת ודוגמא של רודף שלום, התרחק מאוד מן המחלוקת, השתדל ואף

למעירים. והיה אומר שבזכות המעירים זוכה הוא להבהיר את פסקיו יותר ויותר. הוא היה רגיל לומר שאדם שאינו מסכים עם הדברים שלו,

9

2023 אפריל-יוני , ניסן-סיון תשפ״ג :18 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

עלה בידו להיות מקובל נערץ ואהוב על כל החוגים והעדות בארץ ומחוצה לה, תוך שהוא מקרין אחדות ואהבה לכולם. לשכתו וביתו היו פתוחים לרווחה בכל שעות היום והלילה לכל דורש, אנשים ונשים, חכמים והמוניים, אברכים וקשי יום. הקדיש להם מזמנו המצומצם, קיבלם במאור פנים, בסבר פנים יפות, בנחת רוח ושמע אותם בסבלנות. כאשר התייגע הרבה ליישב קושיה חמורה ולא היה עולה בידו, היה משהה את הקושיה ליום יומיים, מרבה בתחינה ובוכה לבורא עולם שיאיר את עיניו, ולאחר מכן היה ניגש שוב לעיין בסוגיא. כשנשאל על שלומו, היה עונה: "אני חולה ואני בריא, כשאני עוסק בתורה אני שוכח את כל הייסורים ואז אני בריא, וכשאני צריך להפסיק את הלימוד לצורך אכילה או שינה אז אני נזכר שאני חולה". בתקופה האחרונה לחייו אסרו עליו הרופאים ללמוד, אך הוא אמר לרופאים שאם כך אז למה לו חיים וטוב מותו מחייו, הרופאים התאמצו ומצאו כדורים שיוסיפו לו כוחות שיאפשרו לו ללמוד.

, "רבי שלום משאש זצ"ל" בעמוד הפייסבוק שפתחו לזכרו בו מעלים מפסיקותיו או תמונות וסיפורים אודותיו מצאנו , מקריאת התקנה ניתן ללמוד על 1970 תקנה שרשם ב גדולתו ועומק מחשבתו של ר' שלום משאש זצ"ל: תקנת מועצת הרבנים (במרוקו) תש"ל ) - בעניין זכויות הקניין של האשה 1970 ( בעידן בו נשים עובדות ומפרנסות דברי הרב שלום משאש שליט"א (זצ"ל), ראש אבות בתי הדין קזבלנקא יע"א (יגן עליה אלוקים): להיות שבזה הזמן נשים עובדות ומכניסות כסף רב לבעליהן ויש שמכניסות יותר ויותר מבעליהן, ועל פי הדין כל מעשה ידיה לבעלה [על פי הדין התלמודי "מה שקנתה אשה קנה בעלה" (גיטין עז)], ומזה נמשך הרבה מחלוקות בין איש לאשתו, שאחר שמוסרת הכל ביד הבעל דורשת ממנו דבר קטן או מלבוש כל דהו ואינו רוצה לתת לה, ועיניה

פטירתו רבי שלום, כדרכו, הכין עצמו לנסוע לחוג את חג הפסח עם בני-משפחתו בפריז. ובשבועות ), פעל 2003 האחרונים שלפני פסח תשס"ג ( במשנה מרץ להשיב תשובות לפונים אליו בכתב ולסיים פסקים שהיו לפניו. ביום ששי ח' ניסן דרש ברדיו את דרשת שבת הגדול. בליל-שבת ישב כמלאך ה' צבאות בסעודת השבת, שר זמירות-שבת וזמירות-פסח עד שעה מאוחרת. בבוקר קם כהרגלו בהשכמה וחש מועקה שהלכה והתגברה, ותוך שעות ספורות השיב נשמתו לבוראו בדעה צלולה במיתת-נשיקה ב-י' היה במותו. 95 ). בן 2003 בניסן ה'תשס"ג ( בזה התקבלה תפילתו ובקשתו שנשמעה מפיו פעמים רבות, וכתב אותה בחתימת הקדמתו לחיבורו "שמש ומגן" (חלק ג'): "וישמרני מפגע רע ומכל חולי ומחלה, עד יומי האחרון ימים ושנים, שיקח נשמתי בקלות ולא אטרח לא אטריח, בזכות אבותי הקדושים". רבי שלום היה מחותמי הרבנות והפסיקה המפוארת של יהדות מרוקו, ששורשיה מגיעים לחכמי הגירוש וחודרים עד לתקופת הרמב"ם והרי"ף. וזכותו תעמוד לנו ולכל ישראל אמן כן יהי רצון.

)246 (צילום המכתב מובא בספר ריח ניחוח, מאת הרב חיים אמסלם, עמ'

10

2023 : ניסן-סיון תשפ״ג, אפריל-יוני 18 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

רואות כל כספה מונח בבנק ע"ש בעלה ואינה נהנית ממנו כלל, וצריך עמל וטורח וטירחא דבי דינא, ומזה נמשך פירוד במשפחה ולפעמים באים לידי גירושין. ובאמת זהו עלבון גדול לאשה, וכפי הדין יכולה לטעון איני ניזונית ואיני עושה לך אלא לעצמי, או תתן חלקה במזונות, רק שאינה יודעת לטעון כן. והכל צועקים האם זה משפט צדק? והתורה דרכיה דרכי נועם. ולכן לפי קוצר דעתי ראוי לעשות פשרה נכונה בזה ולתקן תקנה קבועה שכל מה שתכניס האשה בעבודתה תחלוק אותו עם הבעל - מחצית יהיה לבעל עזר לפרנסה מזונות ודירה וכו', ומחצית לאשה להתלבש בו ולעשות כל צרכיה, והיו לה לבדה בלי שתתן שום חשבון, ואין מי יאמר לה מה תעשה. זולת אם אינו מספיק לה המחצית למלבושיה וצרכיה שחייב לה כפי הדין, אזי ידה על העליונה לבוא עמו בחשבון, וחובתו להשלים לה כסותה וכל הצריך לה על פי הדין. זהו הנראה לדעתי אם יראה בעיני רבותי להסכים על זה, החותם פה קזבלנקא יע"א ביום י"א אדר , וקיים. 19/3/70 ב' תש"ל לפ"ק (לפירוט קטן), חתום הרב שלום משאש שליט"א (זצ"ל)

מצאנו סיפור מקסים באתר כחימא-סיפורים מחכמי המזרח בו הרב שלום משאש מסביר את הביטוי "עין הרע" באופן מפתיע: מעין רעה לעין טובה אל הרב שלום משאש נכנס אדם שהיה נסער מאוד. הוא פנה אל הרב ואמר: "פלוני הטיל עלי עין הרע, אני חושש שאני עומד למות, אני מבקש שתעזור לי." הרב שלום משאש הושיבו, נתן לו כוס מים, ולאחר שהאיש נרגע מעט אמר לו הרב: "עין רעה מסכנת את מי שיש לו עין רעה על אחרים. אותו פלוני – הוא זה שנמצא בסכנה." בדרשתו בשבת הקדיש הרב שלום משאש את שיעורו לביטוי "עין הרע" וביקש להציע פירוש חדש: "חכמים הסבירו שרוב בני האדם מתים בגלל עין הרע 'תשעים ותשעה מתים בעין הרע, ואחד מיתת אדם'" (בבא מציעא, קז ע"א). אין זה כפשוטו – שמתים מחמת שהטילו בהם עין הרע, אלא נהפוך הוא, שמתו בגלל שהם הטילו עין הרע באחרים. והצער שהיה להם תמיד לראות בטובת חבריהם נכנס עמוק עמוק בלבם יום אחר יום, ונעשו חולים מזה עד שמתו בדאגות אלו, שאינם יכולים לראות בטובת חבריהם. וזה בא להם מחוסר קיום המצווה 'וְאָהַבְּת לְרֵעֲָך ּכָמֹוָך' (ויקרא יט, יח)."

בקריית עקרון הרב שלום משאש זצ"ל עם נשיא הפדרציה העולמית סם בן-שטרית (יבדל"א) 2 בטקס קריאת שדרה ע"ש המלך חסן

11

2023 אפריל-יוני , ניסן-סיון תשפ״ג :18 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

יום ההילולה: כה אדר ב'

למעלה בתמונה מרן ה'אביר יעקב'-רבי יעקב אבוחצירא זיע"א (הסבא הגדול של בבא סאלי ובבא חאקי), לצידו סידנא בבא הנא רבי אברהם אבוחצירא זיעא (בנו הבכור של בבא חאקי ורב הערים יבנה ורמלה-לוד). למטה מימין: סידנא בבא חאקי-הרב יצחק אבוחצירא זיע"א (רב הערים רמלה-לוד), סידנא בבא סאלי-רבי ישראל אבוחצירא זיע"א, סידנא בבא מאיר-רבי מאיר אבוחצירא זיע"א " באבא חאקי-הרב יצחק אבוחצירא " (בנו הבכור של בבא סאלי). זכר צדיקים לברכה. קרדיט תמונות במאמר: דף פייסבוק רבי יצחק אבוחצירא סידנא בבא חאקי זצוק"ל

יצחק אבוחצירא המכונה ה"באבא חאקי" נולד בכ"ג ר' ) לאמו ולאביו ר' מסעוד אביחצירא, 1895 באלול תרנ"ה ( בריסאני שבמחוז תאפילאלת שבמרוקו. אחיו הם ה"באבא סאלי" ר' ישראל אבוחצירא ור' דוד אבוחצירא. סבו הוא ה"אביר יעקב" (ר' יעקב אבוחצירא הינו מאבות משפחת אבוחצירא ומגדולי רבני מרוקו. נחשב לבעל מופת ולמי שזכה לגילוי אליהו הנביא). ) כחלק מהתקוממות כנגד הפרוטקטורט 1920 בשנת תר"פ ( הצרפתי, נחשדה משפחת אבוחצירא כמשתפת פעולה עם הצרפתים. כעונש הוצא להורג אחיו הגדול ר' דוד אבוחצירא בידי מנהיג מקומי.

בעקבות כך ברחו ה"באבא חאקי" ואחיו ה"באבא סאלי" לעיר בודניב. שם הקימו מחדש את ישיבתם. ) התגורר ה"באבא חאקי" עם משפחתו 1936 בשנת תרצ"ו ( בארפוד (שהייתה תחת שלטון צרפתי), ועמד בראש ), עזב את מרוקו 1945 הקהילה היהודית. בשנת תש"ה ( ועבר לגור באוראן שבאלג'יריה, שם התגוררו יהודים רבים שעקרו ממחוז תאפילאלת עקב הגזרות. ), עם הקמת המדינה, עלה ה"באבא חאקי" 1948 בשנת תש"ח ( לארץ עם בני ביתו. הם התיישבו במעברה בגבעת אולגה. כשנודע לראשון לציון-הרב בן ציון חי עוזיאל על בואו לישראל, מיהר לקבל פניו, והעניק לו את מצנפת הרב הראשי שעל

12

2023 : ניסן-סיון תשפ״ג, אפריל-יוני 18 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

הממלכתית, החבר היחיד בוועדה מבין עולי צפון אפריקה. שנה, נהרג ה"באבא 75 ) בהיותו בן 1970 בכ"ה אדר ב' תש"ל ( חאקי" בתאונת דרכים בצומת גבעתי, בדרכו חזרה מנתיבות לאחר שהשכין שלום בית בין איש לאשתו ולאחר שביקר את אחיו הבבא סאלי. 20,000- ה"בבא חאקי" נטמן ברמלה. בהלווייתו השתתפו כ איש בהם נשיא המדינה זלמן שזר, הרבנים הראשיים הרב יצחק ניסים והרב איסר יהודה אונטרמן. הוא הותיר אחריו שישה בנים ושש בנות משתי נשים, שכיהנו כרבני עיר, ראשי ישיבות, ואנשי ציבור.

ראשו בכך שיזם את מינויו לרב הראשי של רמלה ולוד במשך שנה. בהמשך מונה גם ליו"ר "ארגון הרבנים הספרדים 20 ועדות המזרח בארץ ישראל', שייסד הראשון לציון ר' יצחק נסים, וכחבר מועצת הרבנות הראשית. ה"בבא חאקי" היה ידוע עוד ממרוקו במופתיו ובברכותיו. רבים הגיעו לבקש ישועה, עצה ונחמה. ביתו היה פתוח לרווחה לכל מי שהיה זקוק לו, ואוזנו הייתה כרויה לשמוע כאבם ובקשותיהם של המשחרים לפתחו. ) לאחר מרד ואדי סליב, שפרץ כנגד 1959 בשנת תשי"ט ( אפליית הציבור המזרחי בישראל, שימש כחבר בוועדת החקירה

לקט מדרשות הרב נדלה ממקורות שונים הנמצאים בידי משפחתו :

מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד במה שהארץ נמשלה לצבי שמתרחבת כשבניה בתוכה

עם ישראל. אבל בעת שישראל יצאו מתוכה נעשתה קטנה, אבל בתחילת הגאולה תתחיל להתרחב. ר' יצחק אביחצירא, מתוך מכתבו של הרב יצחק שנים 60 אביחצירא לקרון הקיימת לישראל לציון לייסודה - בכתב יד. מתוך 'הר' היומי'

ארץ ישראל נקראה 'ארץ הצבי' שנאמר: 'צבי היא לכל הארצות'. חכמינו זיכרונם לברכה אמרו כאן שארץ ישראל נמשלת לצבי - מה צבי, אם תפשוט את עורו לא יספיק לחזור אליו - כך ארץ ישראל, בשעה שהיו כל השבטים בתוכה, הייתה ארץ רחבה שהספיקה לכל

מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מבקש לשאוף לאחדות גמורה, ולחיסול ההפליה בין הגזעים בשעת מתן תורה נאמר: 'נגד ההר', ופירוש הדבר שכאשר יש לפנינו הר קשה, מצב קשה, יש להתאחד. אני מברך ועידה זו גם במיזוג ואיחוד כל הסיעות. עם ישראל צריך לשאוף לאחדות גמורה. לכן במעמד זה, אני פונה לכל המפלגות בבקשה לדאוג לחיסול ההפליה בין הגזעים, שלא יהיה לנו אשכנזי, ספרדי או תימני. כולנו שייכים לעם ישראל ויושבים בארץ ישראל. עם ישראל הלך בגולה, וגולה זו הפרידה בינינו וכך נתהווה יהודי מרוקני או יהודי מרוסיה. אולם עתה חזרנו לארץ שהבטחנו הקב"ה, לכן עלינו לחסל את ההפליה בין העדות להיות לעם אחד. ר' יצחק אביחצירא, מתוך נאום הרב יצחק בכינוס של תנועת 'הפועל המזרחי' - דוח לוועידה הארצית של 'הפועל המזרחי', עמ' ) מתוך 'הר' היומי' 1961 תשכ"א ( 70

13

2023 אפריל-יוני , ניסן-סיון תשפ״ג :18 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' משתתף בשמחה לחדש הסמיכה במי שעיני כל ישראל עליהם

בית דין שלושה גאונים סמוכים - מרן הגאון הרצוג שליט"א, ומרן הגאון עוזיאל שליט"א, ומרן הגאון שר הדתות שליט"א. במיטב שלושה כאחד מותרים, אשר עיני כל ישראל עליהם, וסרים למשמעתם ודאי הם נקראים סמוכים, ויכולים לסמוך אחרים כאוות נפשם הקדושה והטהורה. ובזה יצאנו כל הדעות. והנני מסיים בברכת התורה לכבוד מרן שר הדתות שליט"א, אשר הוא הוא המחולל והיוזם והעומד בראש הרעיון הנפלא הזה. יהי רצון שחפץ ה' בידו יצלח להחזיר עטרה ליושנה, ולהקים הדת על תלה בימיו תיוושע יהודה, ומלך ביופיו תחזינה עיניו, וכהן גדול עומד ומשמש. אמן כן יהי רצון. ר' יצחק אביחצירא, מתוך מכתבו של הרב יצחק אביחצירא לשר הדתות, הרב יהודה לייב מיימון בעניין הקמת הסנהדרין - בכתב יד. מתוך 'הר' היומי' ראו ראינו הבקשות מכל מכירי ספרי הקודש רבינו 'אביר יעקב', זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא. היות וכל הספרים הראשונים אזלו, ואין בידינו לספק לקהל הקדוש הרחב את מבוקשם. לכן הסכמנו להוציא לאור ספרי הרב הצדיק, ותהילה לאל עלה בידינו שכבר עלו על מכבש הדפוס כמה מהם. וכעת ברוך ה' הגיע תורו של הספר 'יורו משפטיך ליעקב', שיש בו את כל הדינים הראויים לשמש לכל הזמנים כמו שעיניכם תחזינה מישרים, ואני בטוח שגם בבתי הדינים, הראויים לשמש, יוכלו להשתמש בדינים אלו, ואני תקווה שתחזור עטרה ליושנה. ... בכדי שתרבה הגחלת על הפחם. וזכות הצדיקים וספריהם תגן ותציל את כל עם ישראל מכל דבר לא טוב ... אמן ואמן. מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מרבה הגחלת על הפחם, שזכות הצדיקים מגנה על העם

הנני מתכבד להודיעו דעתי המעט בנוגע לבעיית הסנהדרין

לא באתי כאן באריכות דברים, בפרט מחמת טרדות הצבור והיחיד אשר הסתרגו על צווארי. בכל אופן הנני מסכים, הולך לאשר ולקיים, שכל דבריו חיים וקיימים להלכה ולמעשה, ומה גם אחר שזכינו בחסדי ה' ברוך הוא לתחיית עם ישראל ועצמאותו בארצו המעטירה, החובה מוטלת על כל הרבנים בארץ ישראל ובחוץ לארץ להשתתף בשמחה של מצווה רבתי זו, רבת הכמות והאיכות, מצות עשה שהזמן גרמא, אשר כל איש ישראל ירווה צימאונו בזה, ויגיל וישמח בשמחה בקציר. ואילולא יראתי גם זחלתי להכניס ראשי בין ההרים הגבוהים, מורי ורבותי, שיזכו לאורך ימים טובים אמן, הייתי מציע ככה: הנה יש לנו

סידנא ״בבא חאקי״ רבה הראשי של רמלה נוטע עץ בגן ההגנה ברמלה

14

2023 : ניסן-סיון תשפ״ג, אפריל-יוני 18 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

מַל ְּכִי אֵל חַי אֲהֹוד ֶָך (מילים רבי דוד בוזגלו) 2 מַלְּכִי אֵל חַי אֲהֹודֶָך ּכִי נָתַת מֵהֹודְָך אֶת ּבִינְָך אֶת יְחִידְָך ּב ָּבָא חַאקִי אַבִיחְצֶירַא * 2 אִיש ּתָם יֹושֵב אָהֳלֹו ה ַּמַנְחִיל אֶת מְעִילֹו * אֶל יֹורְשָיו נֹשְֹאֵי דִיגְלֹו ּובָא לִבְנֹו לְיִצְחָק מַלְּכִי אֵל חַי אֲהֹודֶָך ּכִי נָתַת מֵהֹודְָך אֶת ּבִינְָך אֶת יְחִידְָך ּב ָּבָא חַאקִי אַבִיחְצֶירַא מַלְּכִי אֵל חַי אֲהֹודֶָך ּכִי נָתַת מֵהֹודְָך אֶת ּבִינְָך אֶת יְחִידְָך ּב ָּבָא חַאקִי אַבִיחְצֶירַא יָא רְּבי ּת ְׂשְמֶח פְּללִי ּדָאז' / יָא רְּבִי תְּכְמֶל ּבִל ְּמַאח ְּדָאז' / יָא רְּבִי סְעְדְנָא מָא יִעְווָאז' / זְכּות אְצ ַּדִיקִין לְעְזָ'אז' וַיַּשְקֶה מִּמַעְיָנֹו אֶת זַרְעֹו ּפְרִי בִטְנֹו אֲשֶר עָבַד רִי ּבֹונֹו אֱֹלהֵי אָבִיו יִצְחָק מַלְּכִי אֵל חַי אֲהֹודֶָך ּכִי נָתַת מֵהֹודְָך אֶת ּבִינְָך אֶת יְחִידְָך ּב ָּבָא חַאקִי אַבִיחְצֶירַא זְכִי רַמְלֶה ּב ְּמִקְח ְֵך ּכִי בָך יֵשֵֵב מְשִיח ְֵך אֲשֶר ּבִדְרָכָיו יַנְח ְֵך אֵּלֶה תֹולְדֹת יִצְחָק י ָּה מַמְלַכְת ֹו ּתַעֲמִיד וְש ֹושָל ְּת ֹו ּתַצְמִיד מֶלֶך ּבֶן מֶלֶך ּתָמִיד י ִּקָרֵא זֶרַע ּבְיִצְחָק 2 מַלְּכִי אֵל חַי אֲהֹודֶָך ּכִי נָתַת מֵהֹודְָך אֶת ּבִינְָך אֶת יְחִידְָך ּב ָּבָא חַאקִי אַבִיחְצֶירַא * 2 רַב מֹורֶה צֶדֶק ּושְמֹו נֹודָע ּבִישֻרּון ע ַּמֹו * ּודְבָש יִטְעַם ּבִינְאּומֹו ּכָל ה ַּׂשמֵע יִצְחַק

https://www.youtube.com/watch?v=3KVb4iBdiB0

רבי דוד בוזגלו-גדול פייטני ומשוררי יהדות מרוקו, חיבר מזמור "אהודך" על האדמו"ר רבי יצחק אבוחצירא הבבא לפטירתו הבבא חאקי זיע"א, התקבץ הרכב ייחודי, רב 50 חאקי זצ"ל - עוד בחייו. המזמור נגנז ולפני כשנתיים במלאת דורי ויוצא דופן של מיטב הפייטנים והזמרים בני הקהילה המרוקאית: ליאור אלמליח, מיכאל פרץ, אמיל זריהן, קובי פרץ, קובי אפללו, מאור אדרי וישי סודרי, והפיקו קליף מרגש ומושקע, המביא הצצה לדמותו המופלאה והאצילית של הבבא חאקי בתמונות וסרטוני ארכיון נדירים ניצחו הפייטנים ליאור אלמליח ומיכאל פרץ מהפרוייקט ׳פיוט ישראלי׳ ובהתגייסות של כל בני משפחת אבוחצירא בניו ובנותיו, נכדיו ונכדותיו של הבבא חאקי זצוק"ל.

15

2023 אפריל-יוני , ניסן-סיון תשפ״ג :18 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

"גלגל המזלות–חגים" ליטוגרפיה פרי כשרונו של ידידנו היקר האמן המוכשר מיכאל אלקיים

אין בישראל קהל המרבה בחגיגות כעדה המרוקנית. מלבד חגי ישראל הרגילים: פסח, שבועות, ראש השנה, סוכות, חנוכה ופורים – מרבים יהודי מרוקו בחגים והילולות משלהם. חלקם חגים הקשורים לאירועים מעברן של הקהילות, חלקם הילולות על קברי צדיקים וחלקם חגים שמקורם אינו ידוע. אך בין אם זהו חג מסורתי או חג מקומי, המכנה המשותף לכולם הוא הרצון לשמוח ולשמח ולהיות ביחד – עשירים ועניים, בני משפחה וידידים, קרובים ורחוקים. ואין דרך טובה יותר להגיע לכך, מאשר דרך מאכלי המטבח המרוקני העשיר ורב הדמיון. דרך המשקה, הניגונים והריקודים וכמובן – הפיקניקים בחיק הטבע. מאת: אברהם אביזמר* פסח ומימונה ביהדות מרוקו WWW.MAROCO.CO.IL avizemer10@gmail.com

גם בחגים ״כבדים״, שנחוגו בקהילות אחרות בכובד ראש ובדקדקנות מרובה, בקהילות מרוקו נוספה אליהם תמיד קריצת עין של שובבות, כמו הפיוטים שהושרו בניגונים מיוחדים בין התפילות, או מנהג התזת המים ביום מתן תורה וכיוצא באלה, מנהגים של הרפיית מתח ושמחת חיים. בדרך כלל לא היו הבדלים מהותיים במנהגי החג בין עדות ישראל, שהרי מנהגי החגים ומשמעותם נקבעו בספר הספרים. ההבדלים בין העדות היו רק בסגנון ובהשפעת הארץ בה חיו. לכן לא נפרט את כל מנהגי החגים, אלא רק את אלה המיוחדים לעדה המרוקנית. מדריך טיולים למרוקו, ספקד ופורטוגל ומחבר הספרים: "מרוקו-ארץ המג׳רב", "מרוקו-המדריך * למטייל", "מרוקו-יהדות בצל האיסלאם" (אלבום), "מרוקו-ארץ של ניגודים" (אלבום) ו"מסעותיי במרוקו ארץ המג׳רב" (אלבום), "מסע אל מחוזות הצדיקים במג'רב" (אלבום)

לרכישת ספרים וטיולים 052-2806317 ' טל

16

2023 : ניסן-סיון תשפ״ג, אפריל-יוני 18 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

האב והבנים, בינתיים, הכינו את ה"סינייא די פח", צלחת הפסח המעוטרת והעשויה פליז. בכמה מקהילות מרוקו נהוג היה להכין גם קערת מים עם דגיגים חיים, אולי כסמל לנס חציית הים של בני ישראל בצאתם ממצרים. מבצע ההכנות מסתיים בי"ד לניסן, ליל בדיקת החמץ. הבית כולו מבהיק ואומר חג. ליל הסדר עצמו, כמו בכל עדות ישראל, הוא "השבת של כל החגים", שבו מסבה המשפחה המורחבת סביב שולחן הסדר המהודר. אבי המשפחה יושב בראש השולחן ומנצח על ה"סדר". תחילה מקדשים על היין בנוסח עתיק שמקורו בימי הגאונים. כאילו על-פי צו נעלם, השירה גוברת לפתע כאשר הגיעו המסובים ל"אתמול היינו עבדים היום בני חורין", והגיעה לשיא ב"לשנה הבאה בירושלים הבנויה". האב הניף את קערת הפסח וסובבה מעל לראשו כשכולם שרים "בבהילו יצאנו ממצרים א' לחמא ענייא בני חורין יאלאלאלא" ולאחר מכן, לפי הסדר, מעל ראשי כל בני המשפחה, מגדול ועד קטן. סעודת החג, הקריאה בהגדה, השירה והפיוטים נמשכו עד לשעות המאוחרות של הלילה, וכאשר נראה היה כי הקטנים נוטים להירדם, סיפרו להם כי מעבר לדלת שנשארה פתוחה עבור אליהו הנביא, עלול להיכנס בכל רגע השד הנורא "סיפוק", שאהבתו העיקרית היא – לפגוע בילדים ישנים. בדרך כלל די היה באיום זה כדי להשאיר את הקטנים ערים עד סוף הסדר. עם סיום קריאת ההגדה נהגו הגברים במשפחה להניח מקלות על כתפיהם ולצאת בחיפזון מהבית "כאילו הם יצאו ממצרים".

חג הפסח חג החרות, החג החשוב ביותר לכל יהודי בגולה, זכה גם במרוקו ליחס מיוחד. ההכנות לחג החלו כבר במוצאי כיפורים. הבית, כמו הטבע, עבר תהליך של התחדשות. הריהוט והכלים הוצאו החוצה, קירות הבית סוידו ופינותיו נוקו מכל שאריות החולין. כל רהיט ופריט זכה למירוק או צביעה בטרם הושב למקומו. כלי האוכל הוכשרו והכלים המיוחדים לפסח הוצאו ממחבואם בארון או בעליית הגג וצוחצחו. ובעוד אם הבית ובנותיה עוסקות בהכנת הבית, יצא אבי המשפחה אל הכפר כדי לקנות מן האיכר הערבי חיטה נקיה, שמן זית טהור לבישול וכבש שיובא לחצר וימתין בה – לשמחת הילדים – עד שיהפוך לסעודת החג. את היין לחג ואת הערק הכין בעל הבית בעצמו, או קנה אותם אצל יהודי אחר, כי הרי יין שנגע בו גוי הופך ל"יין נסך" האסור בשתייה. את הפירות, הירקות והדגים קנה אבי המשפחה רק ימים מעטים לפני ערב החג. את החיטה ניקו וטחנו בזהירות רבה, כדי שתהיה ראויה לכך שיכינו ממנה את הקמח למצות. את המצות עצמן אפתה אם הבית מעיסת בצק ללא כל תוספת של תבלין או מלח, כדי למנוע תפיחתן. לאחר שלשה את הבצק וחוררה אותו בגלגל מסומר, הכניסה את "עוגת המצה" העגולה והרחבה אל תנור החימר – ה"פרינה" – שנבנה במיוחד לקראת הפסח (ואשר יהרס בסיומו). בכל יום נאפו מצות טריות, כדי לשמור על רכותן וטעמן הנפלא (כשהן מרוחות בחמאה). האם ובנותיה היו שקועות בקדחת תבשילי החג. הרי צריך לקלף כל גרגיר של פול כדי שטעמו של מרק הפסח – "מארק

די פיסח" – יהיה כטעם האביב. צריך גם להקפיד במילוי הבשר בארטישוק או במילוי השקדים, ותבשיל הזיתים עם בשר הודו, ותבשיל הלשון של הבהמה בצלפים – "קפאר". צריך כמובן להשגיח שה"מעקודה" או – ה"מחאמאר" פשטידת תפוחי האדמה המסורתית – לא תצא מלוחה מידי ולטבל בדיוק במינון הנכון את מנות הסלטים, ועוד כהנה וכהנה.

מנהג ה״בבהיל״

17

2023 אפריל-יוני , ניסן-סיון תשפ״ג :18 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

ליל המימונה ב - "דבדו" "דבדו" - עיירה מרוקנית, הקרויה גם עיר הכוהנים, הנמצאת בצפון מזרח מרוקו, שבה נהגו לחגוג את המימונה באווירה משפחתית חמה. האימא הייתה נערכת לקראת המימונה שבועות רבים לפני החג. היא הייתה טורחת בהכנת כל הנדרש, החל מדברי המתיקה וכלה בהכנת הכלים הנאים תוך מירוקם וצחצוחם, הצגת השטיחים לראווה - שטיחים העשויים צמר מעשה ידיהם של "אומנים" מקומיים, בעיקר ברברים. עם צאת החג (הפסח), ועוד בטרם ישובו בני המשפחה מבית הכנסת לאחר תפילת ערבית חגיגית, בעלת הבית ערכה את השולחן. פרסה מפה עשויה תחרה בצבע לבן, כמובן. הדליקה שני נרות, שהונחו על גבי פמוטים עשויים נחושת, גבוהים במיוחד, וממורקים היטב. סביב השולחן פוזרו שיבולים ירוקים, פולים טריים

מחוז תאפילאלת 19 הגדה של פסח בכתב יד - המאה ה-

תפקיד סמלי חשוב יש גם לאפיקומן ב"יציאת עם ישראל מעבדות לחרות". יהודי מרוקו מאמינים, כי באפיקומן טמונה סגולה למניעת סערה בים, ולכן כל אחד מבני המשפחה היה נוטל עמו חתיכה מהאפיקומן כסגולה ליום שבו ייצא לארץ האבות. במקומות רבים נהגו להשליך את חתיכת האפיקומן לים במוצאי החג. ימי חול המועד הם קודש לטיולים, ביקורי קרובים וידידים ובילויים משפחתיים, המגיעים לשיאם ביום השמיני של פסח, בחג המימונה. מימונה "חג" המימונה נחוג בכל העדות, שבאו מצפון אפריקה (ארצות המאגרב) - מרוקו, תוניסיה ואלג'יריה. החג מתקיים במוצאי שביעי של פסח - איסרו חג של פסח. מקור השם מימונה: שני מקורות יש לשם החג- "חג המימונה", ואלו הם: .)2 ) ומימון ( 1 אמונה ( מימונה מתוך אמונה. נאמר במקורותינו "בניסן :)1 אמונה ( נגאלו אבותינו, ובניסן עתידים בני ישראל להיגאל". על אף שחלף, עבר לו, חג הפסח ולא הייתה גאולה לעם ישראל. אנו, כך אומרים יהודי המאגרב דבקים באמונתנו, ומצפים לביאת משיח צדקנו. אם לא השנה אז בשנה הבאה, ובעתיד הקרוב ובימינו, אכי"ר! ): שיבוש של השם (בן) מיימון (רמב"ם), 2 מימון ( = מימונה ש-עפ"י המסורת אביו נפטר באסרו חג של פסח. אגב, שנת שנה להסתלקותו של 800 ) עמדה בסימן 2005 התשס"ה ( הרמב"ם – גדול היהודים בכל הזמנים, שעליו נאמר "ממשה ועד משה לא קם כמשה".

וירוקים ופירות העונה (הכול על מנת לסמל את השפע, שעתיד הקב"ה להעניק לנו), נענע ירוקה וטרייה ועוד מיני תבלינים חיים המפוזרים על השולחן הגדול, מבחינת שלא יראה חלל ריק על השולחן. וכן צלחת אחת גדולה של קמח ועליה שני דגים טריים (על מנת לסמל פוריות של אם הבית ובנות המשפחה), כד חלב וצלוחית של דבש (כמאמר הכתוב בשיר השירים "דבש וחלב תחת לשונך"), וכן מינים רבים של דברי מתיקה העשויים בעיקר מפירות וירקות מסוכרים (אני באופן אישי אהבתי, ואוהב מאד חצילים קטנים ומסוכרים. לאימא שלי - חנה ז"ל, ואחותי ציפורה יש הרבה מה לספר על כך!!!). פירות יבשים, שקדים וכמובן איך אפשר בלי המופלטה (מעדן עשוי בצק המוגש עם חמאה טרייה חלב ודבש!). אבי המשפחה והבנים שבים לבית, נערכת הבדלה כהלכתה, פותחים את דלתות הבית לרווחה, מקבלים את האורחים והשכנים הרבים (גם אלה הערבים), ומברכים איש את רעהו בברכת "תרבחו ותסעדו ותפרחו" שמשמעם תצליחו, יצלח מזלכם, תזכו ותשמחו.

קערת המימונה

18

2023 : ניסן-סיון תשפ״ג, אפריל-יוני 18 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

בקהילת דבדו נהגו לקרוא בערב החג את ספר "משלי" (בשל דברי החוכמה והמוסר שבו). הקריאה נעשתה בקול רם ובהתאמה (בטעמי המקרא!. יש שנהגו לקרוא את "פרקי אבות" (מאותן סיבות). אבי המשפחה היה מגיש לרעייתו תמר ממולא בשקד הטבול בחמאה ודבש, ומאחל לאשתו את כל הטוב, ושיתמלאו כל משאלותיה לטובה. אחר כך היא הייתה עושה אותו דבר לבעלה ולכל בני הבית והאורחים הבאים בצל קורותיהם. יש לזכור שלמימונה לא מזמינים, וכל הדלתות של יוצאי צפון אפריקה פתוחות לקבל כל אדם יהודי ואחר (גם כיום!). עוד נהגו, שאבי המשפחה היה מברך את בניו ובנותיו ואת כל הבאים בצל קורתו. מניח את ידיו על ראשם ומברכם: "שאו ברכה מאת ה' יתברך, שהוא אדון האדונים, ו.. 'הנותן ליעף כוח'. יברך ה' חילכם, ופועל ידכם תרצה, לאורך ימים ושנים ובכל אשר תפנו תשכילו ותצליחו. ותקוים בכם הברכה המשולשת בתורה, ככתוב: 'יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, יישא ה' פניו אליך וישם לך שלום'. אכי"ר!. ומסיים ב - "תרבחו ותסעדו" (תצליחו ותזכו). האימא ובנותיה הבוגרות היו מנצלות כל רגע על מנת להכין בזריזות רבה מופלטות חמות המוגשות כשהן מרוחות בחמאה וטבולות בדבש. בדבדו, אגב, קראו למופלטות "מזואוזין" (נשואים), משום שהן הוגשו בזוגות, כאשר הכוונה היא, שוב, להראות שפע. הילדים הרבו לבקר אצל קרובים ושכנים על מנת לזכות באהדתם וליהנות ממטעמיהם. וגם היו זוכים לכמה דירהמים (מטבעות) כדמי כיס... פיהם, של הילדים, היו מלאים, נוסף על הממתקים באיחולים להצלחה ובריאות מאת ה' יתברך. לקראת שעות הלילה המאוחרות, כאשר זרם האורחים פסק, התפנתה בעלת הבית להכין את ה"לכמירא" השמרים להכנת הלחם (החמץ) ביום שלמחרת. היא עשתה זאת בחרדת קודש ובתפילה שהברכה, ההצלחה, השפע והפוריות ישרו תמיד בבית הזה, ובבתי היהודים כולם בכל מקום שהם!!!.

ׁשְבָרִים )45 מאת: שושנה קרבסי (ראה עמ› ּב ְׁשִעּור ח ֶׁשְּבֹון אֶחָד ּבָאָה עָלֵינּו ה ַּמֹורָה מֵאִירָה לְלַּמֵד ׁשְבָרִים. "אֶת ה ַּׁשָלֵם", ּכְָך הִסְּבִירָה נ ִּתָן ל ִׁשְּבֹר לַחֲלָקִים..." ּוב ַּׁשָנִים ׁש ֶּקֹול ָּה רָחַק מ ִּמֶּנִי ֹלא אַחַת ׁשְאַל ְּתִיה ּבְל ִּבִי: ׁשֶאֲנִי יַלְּדַת ׁשְבָרִים הָיִיתִי ּובְקִיאָה ּב ַּק ַּלּות ּב ָּה נ ִּתָן ל ִׁשְּבֹר אַּבָא ל ִׁשְבָרִים ּכ ְׁש ֶּמְפ ַּטְרִים אֹותֹו מֵהָעֲבֹודָה ׁשֶל ע ֶׂשְרִים ׁשָנָה, וְכ ַּמָה קַל לִסְּדֹק סְדָקִים וְלִפְרֹע ּבַּסְדָרִים, סְדָרִים ּדַּלִים ׁשֶהִתְקַּיְמּו, אֲבָל סְדָרִים. וְכ ַּמָה קַל לְר ַּסֵק ּכָבֹוד ׁשֶל אִי ׁש מַחֲרִי ׁש, א ֲׁשֶר ס ְַך ׁשְבָרָיו רַב מ ִּׁשֶּיָכֹול הָיָה ל ָׂשֵאת.

"מָה יָדַע ְּת עַל ׁשְבָרִים, ה ַּמֹורָה מֵאִירָה, ׁשֶא ַּת ּבָאת לְל ַּמֵד א ֹותָנ ּו ׁשְבָרִים?

וְהָר ִּס ּוק, וְה ַּׁשְבִירָה, וְהַּפְרָעֹות ּבַּסְדָרִים ע ָׂשּו אֹותִי אָז לְתַלְמִידָה חָרּוצָה מְאֹוד ּגַם ּב ְׁשִע ּורֵי הָעִבְרִית ּכ ְׁש ֶּלָמַד ְּתִי ׁשֶהֵם מִּלִים נִרְּדָפֹות לְ"אַּבָא ׁשֶאֵין לֹו ּבְמָה לָלֶכֶת לַעֲבֹד". מָה יָדַע ְּת אָז עַל ׁשְבָרִים, ה ַּמֹורָה מֵאִירָה? עֵת קֹולְֵך הִתְר ַּסֵק לְתֹוכִי: " ׁשֹו ׁשַּנָה, הַאִם הִק ְׁשַב ְּת לְמָה ׁשֶהִסְּבַר ְּתִי? הַאִם הֵבַנ ְּת אֶת נֹו ׂשֵא ה ַּׁשְבָרִים? וְנָא הַק ְּפִידִי מְאֹוד ּב ְׁשִעּורֵי ה ַּבַיִת!"

2006- המימונה - חג הברכה - מדליה רשמית, התשס''ו בהפקת החברה הישראלית למדליות ולמטבעות

19

2023 אפריל-יוני , ניסן-סיון תשפ״ג :18 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

23

חמד"ת שמי"ם יַחַץ

יקח את המצה האמצעית משלוש המצות (השמורות), ויבצענה לשתים, ויכוין לבצוע חלק אחד גדול יותר מהשני, והחלק הגדול ישאירנו ויצניענו לאפיקומן ואת החלק הקטן יחזיר לקערה לבין שתי המצות השלמות שבקערה. במרוקו נהגו לומר בעת חציית המצה: הַאגְדָא קְצְם אַּלָאּה יִקְּבֵד אֶלְמַּצָה לּוצְטַאנִּיָא וִיקְצַמְהָא עְלָא זּוז. וִיקֹול: (עְלָא אִיד אֶל ְּבְחֵר עְלָא טְנַאץ לְטְרֵיק חִין כְרְזּו זְ'דּודְנָא מִן מַאצַר סִידְנָא ּונְבִינָא מּוסָא ּבֶן עָמְרָם. עְלֵי ּה סְָלאם ּוּרְדָא, חִין פְּכְהּום ּוגַאתְהּום . מְן לְכְדְמָא אַסְעִי ּבָא לְחּורִּיָא. הַאּגְדָא ּך יִפ ְּכְנָא מִן הַאד לְגָלּות) מַּגִיד כל המסובים מתחילים לומר "הא לחמא עניא", עד: "בני חורין". ואחר כך יתחילו ההגדה בהסברה נכונה, וביראת ה‘ טהורה, ויכוין בעל הבית לקיים מצות עשה של "והגדת לבנך", וגם הנשים חייבות בסיפור יציאת מצרים, וכשאין הנשים מבינות בלשון הקודש, צריך לתרגם להן ההגדה בלועזית, בשפה המובנת להן. והשומע כעונה. מאת: הרב יוסף מויאל* חידושים מתוך הגדה של פסח חמדת שמי"ם בתרגום למרוקאית sales@hakodesh.com 08-675-9999

עמוד מתוך הגדה "חמדת שמי"ם"

מדוע פותחת ההגדה בארמית? "הא לחמא עניא" ויש לשאול, מדוע בחר מחבר ההגדה לפתוח דווקא בלשון ארמית? : "רבי אלעזר (שבת יב:) וניתן לבאר זה על פי המובא בגמרא כשהיה מבקר את החולה, היה אומר בלשון תפילה: "רחמנא ידכרינך לשלם" [הקדוש ברוך הוא יזכירך לשלום]. ומקשה על כך הגמרא, הרי ידועים דברי רב יהודה: לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי, לפי שאין מלאכי השרת מכירים בלשון ארמי? ועל כך מתרצת הגמרא: שאני [שונה] חולה "ה' יסעדנו על ערש דוי". (תהלים מא, ד:) דשכינה עמו, שנאמר ולכן יכול לדבר גם בלשון ארמית. וכך גם פה, ההגדה פותחת בלשון ארמית כדי להדגיש את

: שהקב"ה בכבודו ובעצמו בא לשמוע (שמות מ:) הכתוב בזוהר את סיפור יציאת מצרים מפי בניו... ביאור נוסף מדוע מתחילה ההגדה בלשון ארמית, הוא מפני שבתקופתם שפת הארמית הייתה השפה המדוברת, ופתח את ההגדה בשפה המובנת לכולם על מנת למשוך את לב הילדים והנשים לשמוע את סיפור יציאת מצרים, (שם , וכנאמר (שמות יג, ח) ובכך יקיים את מצוות "והגדת לבנך" : "ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי י, ב) במצרים, ואת אותותי אשר שמתי בם, וידעתם כי אני ה'". ומדוע פתח בלשון יחיד – "ולמען תספר באזני בנך", וסיים בלשון רבים – "וידעתם כי אני ה'"? בכדי לומר לך שעל ידי קיום מצווה זו גם המספר עצמו מזדכך ומתעלה לדרגת "וידעתם את ה'".

חמד"ת שמי"ם הטעם לסיבוב הקערה על ראשי המסובים

"בבהילו יצאנו ממצרים" במרוקו נהגו להגביה את הקערה ולסובב אותה על ראש כל אחד מבני ." בבהילו יצאנו ממצרים – לשנה הבאה בירושלים המשפחה תוך כדי שירת "

כרכים של 5 *הרב יוסף מויאל- חבר הועד המנהל של הפדרציה העולמית, הבעלים של "פאר הקודש", חיבר את "חמדת שמים" - .2017 חידושים ופירושים מופלאים לתנ"ך, על פעילותו הציבורית הוכתר בתואר "דמות מופת" ע"י הפדרציה העולמית ב

20

2023 : ניסן-סיון תשפ״ג, אפריל-יוני 18 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

הטעם לסיבוב הקערה על ראשי המסובים "בבהילו יצאנו ממצרים" במרוקו נהגו להגביה את הקערה ולסובב אותה על ראש כל אחד מבני המשפחה תוך כדי שירת "בבהילו יצאנו ממצרים – לשנה הבאה בירושלים". אחרים נהגו לשיר "בבהילו יצאנו ממצרים – הא לחמא עניא בני חורין", וכל אחד ינהג כמנהגו. מספר טעמים למנהג זה: לחבב על המסובים את קריאת ההגדה ואת מצוות ליל הסדר. א. : "ויסב אלוקים את העם", ויסב (שמות יג, יח) ה. זכר לכתוב לשון סיבוב.

ב. לעורר את המסובים והתינוקות לקריאת ההגדה. ג. להרבות אהבה ואחווה בין בני המשפחה והמסובים. : "ועננך עומד עליהם". (במדבר יד, יד) ד. זכר לעמוד הענן, כנאמר

: "ארחץ (תהלים כו, ו) ו. ישנו רמז למנהג זה על-פי הכתוב בתהלים בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה'", 'מזבחך' ר"ת: מצה, זרוע, ביצה, חרוסת-חזרת, כרפס - שהם תכולת קערת הסדר.

ד " בס

הגדה

מרוקאית

בכריכה קשה ומפוארת

21

2023 אפריל-יוני , ניסן-סיון תשפ״ג :18 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

מאת: ד"ר ישראל בן דור* כיסופים למרקש

bendoric@gmail.com

*ד"ר ישראל בן דור - היסטוריון, העוסק בכתיבת מחקרים ובעריכת ספרים בתחומי ההיסטוריה של ארץ ישראל ועם ישראל. https://israelbendor.wixsite.com/usefull-history אתרו: מחקרים היסטוריים שימושיים ), שעל פי הקבלה נקשרו לה ציפיות לבוא הגאולה, החלה 1840( על רקע שנת הת"ר עלייה לארץ גם של יהודים מצפון אפריקה, רבים מהם ממרוקו. הם התיישבו בירושלים, בצפת, בטבריה, ביפו, בחיפה ובערים נוספות. גם בני משפחת אלדאודי עלו לארץ והתיישבו בעיר צפת עד תחילת המאה העשרים. הם הלכו 1837 ממרקש בשנת והתרחקו מן החיים במרוקו אך לא שכחו את שורשי משפחתם ונכספו לחשוף אותם ולהתחבר אליהם מחדש. משפחת אלדאודי, שאני אחד מצאצאיה, מיוחסת לזרע דוד המלך ותולדותיה נפרסים ברחו שני בניו של ראש הגולה האחרון 11 על פני אלף השנים האחרונות. במאה ה־ מבגדאד לגרנדה ומצאו מחסה בחצרו של ר' יהוסף הנגיד, בנו של שמואל הנגיד. בשנת התרחש הפוגרום הגדול בקהילה היהודית בגרנדה, אחד משני הבנים נהרג והאחר 1066 ברח צפונה לסרגוסה ומשם הגיעו צאצאיו לליאון. הפייטן ר' חייא אלדאודי, שנפטר , בגירוש מספרד, 1492 , נחשב לאבי המשפחה. בשנת 1154 בליאון בספרד בשנת הרחיקו בני המשפחה עד למרקש במרוקו והתיישבו בעיר עם המגורשים.

22

2023 : ניסן-סיון תשפ״ג, אפריל-יוני 18 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

מרקש ) הוקמה مراكش העיר מרקש (בערבית 1069 למרגלות הרי האטלס בשנת והתפתחה כעיר מסחר. העיר שולטת על צומת הדרכים החשוב המחבר אותה עם העמקים באטלס הגבוה ועם ערי החוף ובהן אספי (סאפי), מזאגאן (אל־ג'דידה) ואסואירה (מוגדור). העיר נחשבת לבירה ההיסטורית והתרבותית של ממלכת מרוקו, הנקראת על שם העיר. הקהילה היהודית במרקש עסקה כמעט בבלעדיות במסחר ולכן למלאח (הרובע היהודי) בעיר הייתה חשיבות רבה ביותר. בבתי הכנסת במרקש ובמיוחד בסלאת אל־עוזמה (בית הכנסת שהקימו מגורשי ספרד לאחר בואם לעיר ופעיל עד היום) פעלו ישיבות 1492 בשנת גדולות שבהן הכשירו כלי קודש (רבנים, מלמדי תינוקות, מוהלים, שוחטים וסופרי סת"ם) לכל האזור. רבים מחכמי מרקש נודעו לתהילה בהשכלתם ההלכתית ובחריפותם.

) שמור בספריה הלאומית אוסף אלישר 1897 מכתב בחתימתו של מכלוף אלדאודי (

הקהילה היהודית בצפת. במסעותיו הגיע בין היתר עד דגסטן, עיראק ופרס. בשנת מונה לחכם 1889 באשי בעכו וחיפה וכיהן בתפקיד עד פטירתו. בנו, סלים 1953-( (שלום) אלדאודי ), היה משכיל ומורה 1870 לערבית ועברית. בין היתר היה מורה לערבית בבית

משפחת אלדאודי היו גם דוד אלדאודי ואשתו, 1837 בין העולים לארץ בשנת רינה לבית לוסקי, משפחה מלודז' שסחרה ברהיטים ומכרה אותם לארמון מלך מרוקו במרקש. שני בניהם היו שלמה ומכלוף. כאשר עלו לארץ הביאו איתם דְרּושִים על חמשת חומשי תורה בכתב יד השמורים במשפחה עד היום. בני המשפחה עסקו גם בקבלה.

חותמת החכם באשי בהגדלה. בשתי פינותיה ההצהרה "מזרע דוד המלך זיע"א"

18 ) הוסמך לרבנות בגיל 1909-1825( מכלוף אלדאודי ויצא בתפקיד שד"ר (שליח דרבנן) לאסוף תרומות עבור

מרדכי אלדאודי, נכדו של החכם באשי, שעסק שנים רבות בחקר תולדות המשפחה והעביר אליי את הידע ואת המסורת.

) 1952-1870( בנו - שלום אלדאודי

) 1909-1825( החכם באשי מכלוף אלדאודי

23

2023 אפריל-יוני , ניסן-סיון תשפ״ג :18 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

הספר הריאלי בחיפה בשנותיו הראשונות. מפעלו הגדול היה תרגום הרומן הראשון בעברית המתחדשת, "אהבת ציון" שנכתב על ידי אברהם מאפו, לערבית ספרותית . התרגום זכה להערכה 1922-1921 ופרסומו בקהיר בשנים רבה ולתפוצה נרחבת. בערוב ימיו כתב ספר זיכרונות חשוב על קורות חייו בשם "התועה בסבך החיים" שלא פורסם עדיין. יעקב אלדאודי, "עכאן" מזיכרונותיו עולה כי במרקש חי אחד מבני המשפחה, יעקב אלדאודי – המכונה "עכאן", שזכה לשבחים מופלגים על יכולתו לפרש את התלמוד. משמעות השם "עכאן"

בשפה הּבֶרְּבֶּרִית, שפת העם הילידי במרוקו, היא "יעקב". סבי ואביו מכלוף כמהו לשוב ולפקוד את קברות אבות המשפחה במרקש (ובהם יעקב). ההזדמנות נוצרה בדרך מקרה, כאשר סבי, במסגרת חיפושי הדרך בחייו, נסע לפריז בתקווה שהבארון רוטשילד יסייע לו ויוכל לקבל 1893 בשנת עבודה כמורה באחת המושבות. באותה עת תקוותו נכזבה, אך הוא המשיך במסעו לקהילות צפון אפריקה. באוגוסט , בעיר הנמל מזאגאן (כיום אל־ג'דידה) בחוף האטלנטי 1894 של מרוקו, פגש את אביו שיצא לאלג'יריה ומרוקו כדי , כאשר הגיעו יחד לעיר הנמל 1895 לאסוף תרומות. בשנת אסואירה (מוגדור), שמו את פעמיהם למרקש. מכלוף השתוקק לבקר את קברות אבות המשפחה, בהם רבנים ידועים אשר אחד מהם, ר' יעקב אלדאודי, היה ידוע במיוחד. רבי יעקב אלדאודי המכונה עכאן [יעקב בשפה הּבֶרְּבֶרִית], היה גאון מפורסם בין חכמי ורבני דורו. נשאר שמו חי בפיות רבני מרקש עד עתה כפי ששמעו מאבותיהם ואבות אבותיהם, עליו ועל ידיעותיו הרחבות בנבכי ים התלמוד, וכל סוגיה קשה שבאה בש"ס [שישה סדרים, במשנה ובתלמוד] אשר כתוב בסופה "וצ"ע" [וצריך עיון], היו רבני דורו מפרשים את המלה וצ"ע כך – וצריך עכאן, זאת אומרת שרבי עכאן )191 יתרצנה. (אלדאודי, התועה בסבך החיים, עמ' אולם הרצון העז לפקוד את קברי האבות לפי המסורת המקובלת בקרב יהודי מרוקו, נקלע לפגעי הזמן. בשנת נפטר חסן הראשון, מלך מרוקו, שמלך בין השנים 1894 . מרוקו נקלעה לחוסר יציבות עקב עימותים 1894-1873 , התמרד שבט 1895 בשאלת הירושה ועל רקע זה, בשנת א־רחמנה באזור מרקש וחסם את הדרך אל העיר. כאשר התקרבה השיירה ובה שלום ומכלוף למרחק שעות מהעיר, ראו החמרים על ראש ההר בדרך אל העיר פרשים דוהרים על סוסיהם. החמרים נרתעו והחליטו לעצור. כאשר שאל מכלוף מה קרה, השיבו לו שפרשים משבט א־רחמנה הטילו מצור על העיר מרקש וחסמו את הדרך אליה והם חששו לשלום אנשי השיירה, במיוחד לאחר ששיירה אחרת ניסתה לעבור והצרים על העיר פגעו באנשיה. מכלוף אמר להם שישימו את מבטחם באלוהים והוא היה בטוח שלא ייגרם להם כל נזק. הפרשים מהשבט המורד התקרבו לשיירה ואחד מהם אף ניסה לירות באנשיה, אך כפי שסיפר סבי, התרחש נס והרובה לא ירה. לאחר האירוע המוזר, שאל הפרש הנדהם מי נמצא בשיירה, וכשנודע לו שמדובר בחכם מארץ הקודש, נשק את ידו של מכלוף וביקש את ברכתו. הפרשים הבטיחו את חסותם במעבר למרקש, אך החמרים חששו והעדיפו לשוב על עקביהם לעיר סאפי. כך נכזבו תקוותיהם והם נאלצו לשוב לעיר הנמל ומשם חזרו לארץ. שלום כתב עליו בזכרונותיו:

המסמך בתמונה הוא כתב שד"רות של מכלוף אלדאודי זצ"ל. בפתק מצרפתית: סלים מכלוף דאודי מורה, מוציא לאור בן הרב הגדול של עכו, סוריה וחיפה (פלסטינה) צאצא של מלכנו המלך הנודע לתהילה דוד.

24

2023 : ניסן-סיון תשפ״ג, אפריל-יוני 18 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו