יהדות מרוקו | מורשת, הגות ואמנות

להעתיק מחדש את חיבוריהם הבלויים בכתבי-יד שהולכים וכלים, וגם לגייס כספים להדפסתם. התחיל להפיץ הרעיון וחשיבותו בין הרבנים ובציבור הרחב. על אף שבירכו על הרעיון, הם הטילו ספק גדול בישומו בגלל התקציב הגדול . אולם 2 הדרוש, ומה גם בתקופה זו של מלחמת העולם ה רבי שלום לא התייאש, החל באיסוף כספים והעמיד לידו רבנים עוזרים בליקוט החומר, בפיענוח כתבי-היד ובהגהתם. הוא נטל את מלאכת העריכה וכל ספר עיטר אותו בהערותיו. ) הוציא לאור את הספר "תורות אמת" 1939 בשנת תרצ"ט ( ), נימוקים על ארבע חלקי 1939 (הודפס ּבְמֶקְנָס תרצ"ט שולחן-ערוך ונושאי כליו, לרבי רפאל ּבִירְדּוּגֹו זצ"ל, מגדולי ) הופיעו עוד שני ספרים 1941 חכמי מֶקְנָס, בשנת תש"א ( "לב מבין" – שאלות ותשובות, ו"פני מבין" – חידושים על שולחן ערוך חושן משפט, שניהם לרבי מימון ּבִירְדּוּגֹו זצ"ל, רבי שלום החשיב מאד מלאכת-קודש זו הצלת תורתם של רבותינו חכמי מרוקו מתהום הנשיה, ראה בה מצווה שהשעה דוחקת ואם נתמהמה לא ישאר מה שניתן להציל ממנה. כפי שהוא הרחיב בתיאוריו בהקדמתו ל"תורת-אמת", בה ציטט גם מדברי חיים נחמן ביאליק, בתוכחתו לעשירי העם היהודי וראשיו, אשר לא פנו מעולם לבדוק ולדעת בצערם של סופרי ישראל ובצערה של הספרות העברית. בעבודת נמלים הצליח רבי שלום להדפיס כשנים-עשר ספרים רבי היקף ואיכות מחכמי מֶקְנָס. כמעט כולם שייכים למשפחת ּבִירְדּוּגֹו, אשר גם הוא השתייך אליה מצד הסבתא שלו. מצווה זו של הצלת כתבי רבותינו מעולם לא משה מנגד עיניו, הוא עסק בה גם בשנותיו האחרונים. ) הדפיס החיבור "עדות ביעקב" 1996 בשנת תשנ"ו ( למר זקנו הרב הגדול רבי יעקב ּבִירְדּוּגֹו זצ"ל, כמו-כן עזר ועודד אחרים לטפל בספרים נוספים כולל לכותב שורות אלו. רבי שלום האמין באמונה שלמה, שכל מה שהשיג בחייו היה בזכות טיפולו במצווה זו, כולל אריכות ימיו וצלילות דעתו המופלגת עד לרגעיו האחרונים. את זה שמעתי מפיו. (כאן המקום לציין שבמפעל חשוב זה ממשיכים שני מכונים: "מכון אורות בראשותו של כב' הרב פרופ' משה עמאר שליט"א ומכון בני יששכר הספריה הספרדית בראשותו כב' רבי מאיר אביטבול שליט"א– ראו ההקדמה. ש"ט) מידת הענווה מידת הענווה של הרב שלום משאש הייתה מן המפורסמות. כשהיו מעירים על דבריו, לא היה מעורר טינה ושנאה על המעירים, אלא אדרבא, היה עושה עצמו אסיר תודה, והיה מוסיף אהבה על אהבתו

מוזמן לכתוב לו ולנמק את דבריו, ואם ימצא שנפלה אצלו טעות בהלכה, יחזור הוא מהפסק ללא חשש. ולא התעייף מלענות אפילו חמש ושש פעמים, בחילופי מכתבים, על אותו עניין ועם אותו אדם, כמעיין המתגבר, במכתבים ארוכים ומפולפלים, גם כשהשואל היה אברך צעיר לימים, והיה מתייחס להערות בכובד ראש תוך שהוא מעיין בכל שורה ושורה ומנסה להבין את דעת המעיר לעומקה, מדוע הגיע להבין כדבריו, ורק אחר כך היה מחשב עם מי האמת. לא פחד מלחזור בו כשהיה צריך, באמרו כי כך היא דרכה של תורה, ועשרות מכתבים דן ליישב ולחזק את מה שכתב בספריו ובמאמריו שראו את הדפוס, ואף בסוף ימיו שעברו קרוב לשבעים שנה מזמן שכתבם, עדיין היו הדברים ברורים לו והיה מפלפל בהם בין בכתב ובין בעל פה. למעשה כך התחבר הספר "שמש ומגן". עלייתו לארץ-ישראל והתמנותו לרב הראשי הספרדי לירושלים כשעזב ' שלום את מרוקו בדרכו לארץ ישראל מלך מרוקו חסן השני ליווה אותו לשדה התעופה וביקש שיתפלל בעדו. הרב משאש בירכו ואף הבטיח למלך שימשיך במנהגו זה גם כאשר יעלה לירושלים עיר הקודש. בעלייתו ארצה התקבל בכבוד גדול, קבלות-פנים המוניות נערכו לכבודו בערים שונות, וזכה להוקרה מצד כל הרבנים בארץ. לאחר עלייתו לעיר הקודש נבחר פה-אחד ב-ג' כסליו התשל"ח ) לכהן כרבה הראשי 1978 ( וראב"ד ירושלים.

רבי שלום היה סמל מופת ודוגמא של רודף שלום, התרחק מאוד מן המחלוקת, השתדל ואף

למעירים. והיה אומר שבזכות המעירים זוכה הוא להבהיר את פסקיו יותר ויותר. הוא היה רגיל לומר שאדם שאינו מסכים עם הדברים שלו,

9

2023 אפריל-יוני , ניסן-סיון תשפ״ג :18 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו