יהדות מרוקו | מורשת, הגות ואמנות

ליל המימונה ב - "דבדו" "דבדו" - עיירה מרוקנית, הקרויה גם עיר הכוהנים, הנמצאת בצפון מזרח מרוקו, שבה נהגו לחגוג את המימונה באווירה משפחתית חמה. האימא הייתה נערכת לקראת המימונה שבועות רבים לפני החג. היא הייתה טורחת בהכנת כל הנדרש, החל מדברי המתיקה וכלה בהכנת הכלים הנאים תוך מירוקם וצחצוחם, הצגת השטיחים לראווה - שטיחים העשויים צמר מעשה ידיהם של "אומנים" מקומיים, בעיקר ברברים. עם צאת החג (הפסח), ועוד בטרם ישובו בני המשפחה מבית הכנסת לאחר תפילת ערבית חגיגית, בעלת הבית ערכה את השולחן. פרסה מפה עשויה תחרה בצבע לבן, כמובן. הדליקה שני נרות, שהונחו על גבי פמוטים עשויים נחושת, גבוהים במיוחד, וממורקים היטב. סביב השולחן פוזרו שיבולים ירוקים, פולים טריים

מחוז תאפילאלת 19 הגדה של פסח בכתב יד - המאה ה-

תפקיד סמלי חשוב יש גם לאפיקומן ב"יציאת עם ישראל מעבדות לחרות". יהודי מרוקו מאמינים, כי באפיקומן טמונה סגולה למניעת סערה בים, ולכן כל אחד מבני המשפחה היה נוטל עמו חתיכה מהאפיקומן כסגולה ליום שבו ייצא לארץ האבות. במקומות רבים נהגו להשליך את חתיכת האפיקומן לים במוצאי החג. ימי חול המועד הם קודש לטיולים, ביקורי קרובים וידידים ובילויים משפחתיים, המגיעים לשיאם ביום השמיני של פסח, בחג המימונה. מימונה "חג" המימונה נחוג בכל העדות, שבאו מצפון אפריקה (ארצות המאגרב) - מרוקו, תוניסיה ואלג'יריה. החג מתקיים במוצאי שביעי של פסח - איסרו חג של פסח. מקור השם מימונה: שני מקורות יש לשם החג- "חג המימונה", ואלו הם: .)2 ) ומימון ( 1 אמונה ( מימונה מתוך אמונה. נאמר במקורותינו "בניסן :)1 אמונה ( נגאלו אבותינו, ובניסן עתידים בני ישראל להיגאל". על אף שחלף, עבר לו, חג הפסח ולא הייתה גאולה לעם ישראל. אנו, כך אומרים יהודי המאגרב דבקים באמונתנו, ומצפים לביאת משיח צדקנו. אם לא השנה אז בשנה הבאה, ובעתיד הקרוב ובימינו, אכי"ר! ): שיבוש של השם (בן) מיימון (רמב"ם), 2 מימון ( = מימונה ש-עפ"י המסורת אביו נפטר באסרו חג של פסח. אגב, שנת שנה להסתלקותו של 800 ) עמדה בסימן 2005 התשס"ה ( הרמב"ם – גדול היהודים בכל הזמנים, שעליו נאמר "ממשה ועד משה לא קם כמשה".

וירוקים ופירות העונה (הכול על מנת לסמל את השפע, שעתיד הקב"ה להעניק לנו), נענע ירוקה וטרייה ועוד מיני תבלינים חיים המפוזרים על השולחן הגדול, מבחינת שלא יראה חלל ריק על השולחן. וכן צלחת אחת גדולה של קמח ועליה שני דגים טריים (על מנת לסמל פוריות של אם הבית ובנות המשפחה), כד חלב וצלוחית של דבש (כמאמר הכתוב בשיר השירים "דבש וחלב תחת לשונך"), וכן מינים רבים של דברי מתיקה העשויים בעיקר מפירות וירקות מסוכרים (אני באופן אישי אהבתי, ואוהב מאד חצילים קטנים ומסוכרים. לאימא שלי - חנה ז"ל, ואחותי ציפורה יש הרבה מה לספר על כך!!!). פירות יבשים, שקדים וכמובן איך אפשר בלי המופלטה (מעדן עשוי בצק המוגש עם חמאה טרייה חלב ודבש!). אבי המשפחה והבנים שבים לבית, נערכת הבדלה כהלכתה, פותחים את דלתות הבית לרווחה, מקבלים את האורחים והשכנים הרבים (גם אלה הערבים), ומברכים איש את רעהו בברכת "תרבחו ותסעדו ותפרחו" שמשמעם תצליחו, יצלח מזלכם, תזכו ותשמחו.

קערת המימונה

18

2023 : ניסן-סיון תשפ״ג, אפריל-יוני 18 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו