יהדות מרוקו | מורשת, הגות ואמנות

הכח המניע בהשתלבות הוא הרצון להצליח כלכלית ומקצועית. הצורך בהשתלבות חומרית, כלכלית וחברתית נדרשת אצל רוב העולים ובפרט אצל צעירים, בעלי משפחות צעירות ובודדים. דבר זה ניכר היטב בריאיונות, שאחת מהתמות המרכזיות בהם הם הפרנסה והתעסוקה. סוגיה זו עולה בהקשר של האינטגרציה כחסם עיקרי להשתלבות עבור צעירים, וחסם עקיף עבור מבוגרים להם בני משפחה צעירים יותר וחברים שעלו בגיל

עם נשות דיפלומטיה בבית שגריר צרפת

לשוני, וכך יוצא שהעולים, גם אם הם רהוטים בארץ מוצאם, נמצאים במצב של אנאלפבתיות, במיוחד בגילאים המבוגרים.

צעיר. עבור הצעירים, מצוין מחד הרצון להצליח, ומאידך, החסמים במשק הישראלי: הקושי להשתלב במעגל התעסוקה הישראלי ולהשיג רישיון עבודה והקושי להתפרנס כגורמים המביאים בסופו של דבר לעזיבת ישראל. מאוזכר גם הפתרון היצירתי של חזרות תכופות לצרפת לשם עבודה על אף האפקטים השליליים שיש לדפוס עבודה וחיים זה על התא המשפחתי. איכות הקליטה בהשתלבות ההשתלבות מחייבת מבט וראייה רחבה על חיי הפרט ביומיום: א. להתעניין בעולה ולסייע נפשית וחברתית. ב. להנגיש לו כלים אופרטיביים להתמזגותו בתוך החברה כגון סדנאות וקורסים מזורזים להכרת החברה הישראלית ואופן התנהלותה כגון: התנהלות מול בנקים, התנהלות ובניית נכונה של תקציב המשפחה, חוקי יסוד בבריאות, ביטוח לאומי, משרד העבודה, בית ספר להורים צעירים וסדנאות לקשישים ועוד. מדברי העולים נראה כי הצד החסר בעיקר הוא הצד האופרטיבי. איש לא התלונן על ההתעניינות בו (אולי משום שאני, המראיינת, משמשת בתפקיד כזה, המדמה עבודה סוציאלית). מאידך, תלונות רבות נשמעו במהלך הריאיון על מנגנוני הקליטה האופרטיביים, החל מגופי העליה כסוכנות היהודית וכלה במוסדות המעניקים שירותים ציבוריים בישראל ואשר אינם טורחים להנגיש את המידע עבור העולה בשפתו. לעולים שראיינתי תחושה קשה של נטישה עם ההגעה לישראל, וגם הרגשה של מצג שווא בטרם העליה (ישראל מוצגת בצבעים וורודים, בעוד המציאות קשה לעולה).

מאידך, התבוננות בשאלת השפה דרך תכיפות השימוש בשפת האם בארץ ההגירה (היינו, בצרפתית בישראל), דווקא יכולה להצביע על ערוץ המאפשר אינטגרציה טובה יותר עבור העולה שאינו דובר עברית. מרוב הראיונות עולה, כי השפה הצרפתית משמשת את העולים המבוגרים בחיי היום יום. הם משתתפים באירועים ובפעילויות צרפתיים ונמצאים בקשר עם עמותות דוברות צרפתית. הם מבקרים לרוב במסגרות דוברות צרפתית, מקיימים מפגשים בינם לבין עצמם בבתי קפה ובחברותא דוברת צרפתית ועוד. הם שומרים על קשר הדוק עם המשפחה והחברים כאן וגם עם אלו שנותרו בצרפת ואף נוסעים לביקורים תכופים. דבר זה מאפשר להם להתגבר על מה שאאפיין בסעיף הבא כבדידות כתוצאה מגיל מבוגר. הגיל השלישי כחסם מסתבר, שבקרב העולים הצרפתים, מהווה הגיל המבוגר, על אף שכיחותו בקרב קבוצה זו, חסם משמעותי לקליטה. מתוך הריאיונות עולה, שלצד קושי לשוני, סובלים העולים הצרפתיים בגיל השלישי מבדידות הקשורה לכך, שבניגוד לציפיותיהם לחוש תחושת קרבה "בין יהודים-בין אחים", הם מוצאים עצמם זרים ומרוחקים מהאחרים, מבלי יכולת לקיים יחסי גומלין בחברה החדשה. הדבר מלווה בשיבה תכופה לצרפת דבר המזין, כפי שזה עולה מן הריאיונות, את מעגל הקסמים של חוסר יכולת ללמוד את השפה. תעסוקה בניגוד לעליה המונעת מכח הקשר למסורת והרצון לסיים את החיים בישראל בגיל השלישי, הרי שבקרב הצעירים,

60

2023 : ניסן-סיון תשפ״ג, אפריל-יוני 18 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו