יהדות מרוקו | מורשת, הגות ואמנות
” . מצד שני, Pays de coeur בבית", הם כינו את ישראל, “ הם אינם מוכנים לוותר על זהותם הזרה ועבור מרביתם, מדינת ישראל נותרה יעד לא קבוע ומועדף לביקורים ולחופשות. כשנתבקשו לענות על השאלה האם הם מרגישים ישראלים רובם השיבו לא, או היו בספק. לזהות "הישראלית" הם מתקשים להתחבר ולרוב מדגישים את זהותם כ"צרפתית". חלקם, למרות הקשיים לגבי זהותם, מוצאים פשרה המאפשרת להם להשתלב גם כאשר מדובר בהשתייכות דו תרבותית. העולים החדשים מצרפת ממוצא צפון אפריקאי מתוייגים בארץ כ"יהודי צפון אפריקה". הם עצמם, לעומת זאת, מעדיפים את ההגדרה - "יהודי צרפת", המבדלת אותם מעליות קודמות דוברות צרפתית. גורם הזדהות שלישי זה מתבטא בקבלה של נורמות וערכים הצרפתיים ובהסתייגות מנורמות וערכים ישראלים. ממצאים אלה משרטטים זהות מסועפת ומורכבת בקרב העולים מצרפת. עם זאת, בקרב המרואיינים המבוגרים נרשמה השענות משמעותית על זכרונות מארצות מוצאם בטרם עלו לישראל. הדבר היה נכון במיוחד ביחס למפגש עם האחר המוסלמי, וניכר היה שזה מתנה גם את הדחף לעלות ארצה לנוכח האיסלמיזציה וגילויי האנטישמיות בצרפת. כפי שעולה מהריאיונות, כאשר העולה הצרפתי מגיעה ארצה, הוא נתקל בקומבינציה של כמה תפוצות (רוסים, אתיופים...). ) הטוען 2018 בניגוד לטענתו של כחלילי (סרט, הצרפוקאים כי לא ניתן יהיה להתעלם מהזהות העיקרית המשותפת
לכולם שהיא הזהות היהודית, הרי שמהריאיונות עולים דווקא ההבדלים: לתפישתם של העולים הצרפתיים, הם מופלים לרעה ביחס לעליות אחרות. על זהות מורכבת זו נוסף הנדבך היהודי/דתי מסורתי. בדבריהם עולה כבוד לערכי הדת ולעליה מטעמים רוחניים תחושת השייכות והזדהותם עם )Alyah spirituelle ( המדינה נובעת לא אחת מהקשר ההיסטורי לעם היהודי ולמדינת ישראל וחלקם חווים את זהותם הישראלית כגורם מגשר בין היהודי והישראלי מימי קדם, או לחילופין כתחנה הסופית בשרשרת הזהויות (ישראלי מימי קדם, יהודי צרפתי ולבסוף ישראלי). עם זאת, בבואם ארצה, עלול מרכיב זה של "חיבת ציון" לשמש כחסם. התפיסה של חיבת ציון מייצרת תמונה אידילית של הארץ המובטחת, ומתוקף כך, מדינת ישראל. באופן פרדוקסלי, התפישה האידילית היא זו שמביאה בסופו של דבר לשבר, כאשר היא מעומתת לנוכח מציאות יומיומית ושוחקת. שפה השפה העברית היא אחד החסמים הבולטים בקרב עולי צרפת. אצל צעירים בפרט, הדבר פוגע לא רק באפשרות להשתלבות התעסוקתית אלא גם בהשתלבות החברתית. בשל מגבלות השפה, האדם מאבד את יתרון ההון האנושי שהוא מביא איתו, את ההון האנושי שבסביבתו, ולא מצליח לממש את הפוטנציאל התעסוקתי שלו במלואו. בריאיונות עצמם, אולי משום העובדה שראיינתי בעיקר מבוגרים, מיעטו הצעירים לדבר על עניין הקושי הלשוני, והיו אלה המבוגרים דווקא שהדגישו מרכיב זה. עם זאת, מרכיב זה תקף לכולם, ובעיקר מאפייניו: הקושי הלשוני בא לידי ביטוי תחילה במיעוט המנגנונים המאפשרים רכישת שפה, יש גם מעט גופים ממשלתיים וציבוריים המעניקים שירותי תיווך
העולים מצרפת בפעילות נטיעות עם קק"ל טו בשבט
59
2023 אפריל-יוני , ניסן-סיון תשפ״ג :18 גיליון
"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו
Made with FlippingBook Digital Publishing Software