יהדות מרוקו | מורשת, הגות ואמנות

במדינות ערב וביקשו את התערבות המלוכה, לרבות יהודים בסוריה. עוד ביקש להזכיר בן שטרית את סיפורו של רבי שלום משאש – שהיה רב ראשי במרוקו – לפיו כאשר היה המלך מוחמד החמישי היה על ערש דווי, אמר לבנו חסן השני כי אביו השני אחריו הוא הרבי שלום משאש וכי עליו לשמוע בעצותיו. סיכום היחסים בין ישראל למרוקו החלו בזכות רצונם של יהודי מרוקו לעלות לארץ ישראל. ניכר כי אותה קהילה יהודית היוותה בסיס לתשתית הקשרים. קהילה זו, אשר הייתה קהילה מרכזית במרוקו ותרמה רבות לתקומתה, זכתה לקשרים קרובים עם המלוכה המרוקאית. מנגד, נראה כי המלוכה המרוקאית ראתה את תפקידה כשומרת על שלומה של אותה קהילה, וכן ביקשה להשתמש בקשרים הטובים שנוצרו על מנת לקדם את האינטרסים של המדינה ואת הרצון לקדם את תהליך השלום בין ישראל לארצות ערב. מהצד הישראלי, היה זה נוח שישנם אנשי קשר שהם ילידים מרוקאים, היכולים לשמש כערוצי תקשורת מהירים לדרגות הבכירות ביותר במרוקו. ניכר, כי הקהילה היהודית המרוקאית הצליחה לשמש עבור האינטרסים של שתי המדינות והצליחה להביא להתקדמות משמעותית ביחסים. היחסים בין המדינות שלא בטוח אם היו מותנעים ללא הקהילה היהודית במרוקו והשפעתה הניכרת, הובילו לתהליכים משמעותיים נוספים במרחב המזרח תיכוני. כך למשל, בעוד מדינות ערב החרימו את ישראל, הייתה זו מרוקו אשר פעלה בקשרים למול ישראל בטענה כי דיפלומטיה היא הפתרון לסכסוך הישראלי ערבי. כמו כן, הקשרים עם מרוקו היוו גשר עבור ישראל לחתימת הסכם השלום עם מצרים. אין זה חדש כי קהילות ילידיות מהוות גשר לקשרים בין מדינות, בעיקר כאשר מדובר בקהילות יהודיות אשר מבקשות לעלות לישראל או לכל הפחות לשמור על קשרים עם המדינה היהודית. ניתן אף בהמשך לבדוק את השפעתם של קהילות יהודיות אחרות על היחסים בין ארצותיהם הילידיות לבין מדינת ישראל.

ביבליוגרפיה אוסמה ע'זאלי חרב. "מזרח תיכוניות" כמושג: שורשיו והתפחותיו. מחקרי . 1998 משפט, יד', שתנ"ח 1948-( דיפלומטיה בצל עימות: סוגיות נבחרות ביחסי החוץ של ישראל . 1984 , ). תל-אביב : האוניברסיטה הפתוחה; תשמ"ד 1978 לבנון, יצחק. המגרב והממד הישראלי: היחסים היום ובעתיד. המגרב: פוליטיקה, חברה, כלכלה. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב: מרכז משה דיין . 91-96 ' . עמ 1998 , ללימודי המזרח התיכון ואפריקה מדי-ויצמן, ברוס. מרוקו במערכת הבינערבית (על רקע מפגש איפראן). . 6-9 ' , עמ 1986 ,)7( סקירה חודשית: ירחון לקציני צה"ל, ל"ג שגב, שמואל. הקשר המרוקני: המגעים החשאיים בין ישראל למרוקו. ענייני . 2008 , דיומא Abadi, Jacob. The Road to the Israeli-Moroccan Rapprochement. Journal of North African Studies. 5,1 (2000) 27-54. Abd Al-Karim Abul-Nasr. Morocco and the Middle East Conflict. Journal of Palestine Studies. 14(1):157-161. Ben-layashi, Samir. Myth, history and realpolitik: Morocco and its Jewish community. Journal of Modern Jewish Studies. 9,1 (2010) 89-106. Kartchen Chen, Hitman Gadi. The Case for Arab-Israeli Normalization during Conflict. The Journal for Interdisciplinary Middle Eastern Studies, 2 (Spring 2018), 43-63. Maddy-Weitzman, B. Israel and Morocco: a special relationship. Maghreb Review. 1996 21 i-ii:36-48. Megan Cross. King Hassan II: Morocco's Messenger of Peace. 2007. Michael Laskier. ISRAEL AND THE MAGHREB AT THE HEIGHT OF THE ARAB-ISRAELI CONFLICT: 1950s – 1970s. MERIA Journal. 2000. Michael Laskier. Israeli-Moroccan relations and the Arab-Israeli conflict, 1977-2002. Israel Affairs. Spring 2004 10(3):41-73. Michael Laskier, Israel and the Maghreb: From Statehood to Oslo (Gainesville: University Press of Florida, 2004), pp. 129 176. Segev, Shmuel. Israel-morocco relations from hassan 2 to mohammad 6. The Israel Journal of Foreign Affairs. September 2008 2(3):49-60. Sekkat, Hatimi. Jewish Tourism in Morocco Hilloulot as a Case Study. European Judaism, 52 no 2 2019, p 156-164. Tessler, Mark.A. Moroccan-Israeli relations and the reasons for Moroccan receptivity to contact with Israel. Jerusalem Journal of International Relations. 10,2 (1988) 76-108: .2021 בספטמבר, 23 וה- 20 ראיון אישי עם סם בן שטרית. ה

57

2023 אפריל-יוני , ניסן-סיון תשפ״ג :18 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו