יהדות מרוקו | מורשת, הגות ואמנות
חלק ב
(קרדיט תמונה:ארכיון הספריה הלאומית) .1993 עם יצחק רבין ושמעון פרס בדיונים לקידום תהליך השלום II המלך חסן
מאת : הדר לסרי תרומתה של יהדות מרוקו ליחסי ישראל-מרוקו, ) 1961-1999( בתקופת שלטונו של המלך חסן השני במרוקו hadar.lasry@mail.huji.ac.il המחקר נכתב במסגרת קורס: יחסיה החשאיים של ישראל עם מדינות ערב ומיעוטים ), מטעם החוג ללימודי המזרח התיכון, האוניברסיטה העברית, 2020 -1948( במזה"ת 17 המחקר מפורסם במלואו חלק א׳ פורסם בגליון ירושלים. בהנחית: פרופ' אלי פודה.
פרק שלישי: היחסים בתחילת שלטונו של המלך חסן השני ובין ) 1961-1975( מלחמות ישראל-ערב הראשונות כאמור, המלך חסן השני אפשר יחסים חשאיים אך מוגבלים עם ישראל למרות המצב האזורי בו מדינות ערב דווקא ביקשו להחרים את ישראל ולא קיבל את עצם קיומה כלגיטימי. המסורת הסובלנית של מרוקו ליהודייה תרמה למאמץ זה של המלך לקיים קשרים עם המדינה היהודית. כמו כן כדי לחזק את קשריו עם ארה"ב נזקק לתמיכת הקהילה היהודית האמריקאית והמפתח לתמיכה זו היה בידי ישראל.
מהצד הישראלי, על מנת לבסס צינור התקשרות עם מרוקו ועם המלוכה, ישראל סייעה למרוקו להתרחק מקהיר. לצורך כך, ישראל הציעה את אותו הסיוע שנתנה למדינות אחרות באפריקה. יחד עם זאת, הצטרפותה של מרוקו לליגה הערבית הקשה על שתי המדינות להסכים על יחסים משותפים. היחסים של המלך חסן השני עם ישראל החלו בעוד היה יורש העצר של מרוקו בתקופת שלטונו של אביו, מוחמד החמישי. ישראל ביקשה לפנות ליורש העצר כמתווך על מנת למצוא
48
2023 : ניסן-סיון תשפ״ג, אפריל-יוני 18 גיליון
"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו
Made with FlippingBook Digital Publishing Software