יהדות מרוקו | מורשת, הגות ואמנות

שעות שבועיות במפעלים המקומיים. אני בחרתי לעבוד בחווה החקלאית גילת הסמוכה לאופקים. תמורת העבודה ניתן שכר שהיווה דמי כיס, דבר שהיה יקר המציאות בגלל חוסר תעסוקה של ההורים שהיו מובטלים. לחלק מההורים שהתמזל מזלם עבדו בעבודות דחק, אלו היו עבודות ציבוריות יזומות על ידי הממשלה/מועצה מקומית, דבר שעזר במחיה היומית. יש להדגיש שהקושי נבע משינוי תרבותי שעברו העולים. שינוי זה התבטא בפגיעה בסמכות האב שהיה הדמות הדומיננטית במשפחה הפטריארכלית, דבר שגרם להתהפכות היוצרות, והאב הפך לדמות חלשה בעיקר בגלל קשיי השפה והאבטלה על כל משמעותיה. הבשורה המרה נפלה עלינו 1965 תוך כדי ההתמודדות היום יומית בשנת מכה שלא ציפינו לה, כאשר אבי סיפר לי שפגש באקראי שתי נשים שהכיר במרוקו בעיר אְלזַ'דִידָה, והתגוררו באופקים. הן סיפרו לאבי, לפני עלייתן לישראל נפוצה שמועה שפורעים ערבים נכנסו למְלָאח היהודי באַז ֶּמּור, ופגעו במעט היהודים "פסולי עלייה" שנותרו באַז ֶּמּור. הן סיפרו שאמי הלכה לבית עולמה, ואחותי נחטפה על ידי ערבי, התאסלמה ונישאה לו. ללא שהות אבי לקח אותי לרב השכונתי, ערך לי "קריעה" על מות אמי, והורה לי לשבת "שבעה", ולומר קדיש שלוש פעמים ביום במשך שנה. באותו יום פנינו לסוכנות היהודית,

לראש מועצה באופקים, למשרד הקליטה, ולתוכנית הרדיו "מדור לחיפוש קרובים" בתקווה לקבל שבריר של מידע. 1966 תקופת המיתון בשנת בעודנו מתמודדים עם הבשורה המרה אודות אמי ואחותי, נחת עלינו המיתון שהתבטא בחוסר יציבות כלכלית שלא פסח על בני הנוער שפוטרו מעבודתם. חוסר מעש ומחוסר בדמי כיס התבטא בישיבה שעות ארוכות על מעקות ברזל, שקיבל את השם "נוער הברזלים". בחלוף זמן הגיעה לאוזנינו ידיעה ובה תקוה, כאשר התנועות הקיבוציות יצאו בסיסמה "נוער לעבודה" לטובת בני הנוער בעיירות הפיתוח. בעזרת יועץ התעסוקה המקומי התגבשה קבוצת נערים שיועדה לקיבוץ נתיב הל"ה. בהגיענו לקיבוץ, קיבלנו הסבר אודות החיים בקיבוץ, וערכנו סיור להכרת הקיבוץ. לאחר הכרת מאנשיה 35 הקיבוץ, פקדנו את אנדרטת מחלקת הל"ה – ("ל"ה") יצאו לתגבר את גוש עציון המנותק, ונפלו בקרב 1948 בינואר 16 ל- 15 בדרכם בה' בשבט תש"ח, הלילה שבין שעל שמם נקרא הקיבוץ. בעודי עובר על שמות הל"ה באנדרטה, צדו עיני שם אחד הנופלים, יעקב בן עטר. שם זה זכור לי בילדותי מהסיפורים אודות חכמי אַז ֶּמּור וביניהם רבי יעקב בן עטר. לימים העמקתי בנושא והתברר שרבי יעקב בן עטר עלה עם משפחתו מאַזֶּמּור לירושלים בסוף . רבי יעקב בן 1885 = , או בתחילת תרמ"ה 1884 = תרמ"ד

36

2023 : ניסן-סיון תשפ״ג, אפריל-יוני 18 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו