יהדות מרוקו | מורשת, הגות ואמנות
ועושה נפשות להעלאת עצמות מעפילי "אגוז" לישראל 2 סם בן-שטרית משתתף בקונגרס במרוקו עפ"י הזמנת המלך חסן
אומנם התיירות הישראלית במרוקו החלה לפרוח בחצי מספרי התיירים הללו 90 , אך בשנות ה- 80 השני של שנות ה הגיעו לאלפים. עבור תיירים אלה הייתה זו הזדמנות לבקר את בית ילדותם, את מקום מורשתם, את קברי הצדיקים ובני משפחותיהם. הזדמנות זו היוותה גם מקור ללגיטימציה עבורם ואישוש הזהות שלהם בחברה הישראלית, לאחר שסבלו משנים של אפליה ומעמד זנוח. עבור מרוקו היו ביקורים אלה משמעותיים ביותר, גם לפיתוח התיירות עצמה על ידי ישראלים וגם למתן לגיטימציה מערבית למרוקו ומשיכת מבקרים ממדינות נוספות. בנוסף, חלק מהאליטה המרוקאית שהיו מגיעים לבקר באתרי מורשת יהודית מרוקאית כמכונן לאובדן ההיסטורי עבור המדינה
במעמד שגריר ברבאט, מונה דוד דדון שהיה בן למשפחה מרוקאית.
, כאשר חסן 1993 בהמשך להסכם בין ישראל לפלסטינים ב סימן לישראל כי ברצונו לבסס קשרים רשמיים, הוא מינה את סרג' ברדוגו כשר התיירות. ההחלטה על מינויו הייתה על מנת למשוך משקיעים מאירופה וארה"ב (כולל יהודים) למרוקו וכן על מנת לבסס תיירות ישראלית במרוקו. ואכן, הן המינוי של ברדוגו ובעיקר פתיחת מרכזי הקישור הדיפלומטים הביאו ישראלים רבים שמקורם במדינות אלה למעיין תחושות נוסטלגיה, הקוראות לאותם יהודים לשוב לייצר יחסים עסקיים עם מרוקו וכן להגיע למדינה לצורכי תיירות.
המרוקאית כאשר עזבו, האמינו שחידוש הקשרים עם קהילות יהודיות מרוקאיות יוכלו לתקן חלק מהנזק. הממשל המרוקאי עשה מאמצים רבים למשיכת התיירות היהודית היות והבין את הפוטנציאל הגלום בכך. המאמצים כללו שימוש בטכניקות שיווק ובהם שימוש בסמלים ומורשת דתית ופוליטית אשר היוו משמעות במסורת היהודית-מרוקאית, למשל שימוש בקברי צדיקים ומשמעות ביקורם. אף ארגנה מרוקו טיולים מאורגנים המוכוונים לנושא המרושת היהודית במרוקו באופן ספציפי.
- תמונה באדיבות רונלד בן זקן 1950 ישראל בשנת ל עלייתם של יהודי מרוקו
54
2023 : ניסן-סיון תשפ״ג, אפריל-יוני 18 גיליון
"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו
Made with FlippingBook Digital Publishing Software