יהדות מרוקו | מורשת, הגות ואמנות

אדרי יהיה סגנו ומזכיר הקונגרס רוברט אסרף.

למול מאמציו של חסן לקידום תהליך השלום עם ישראלים, היו גם יהודים מרוקאים אשר ביקשו לקדם את התהליך, כאשר מהבולטים שבהם היה אנדרה אזולאי. אזולאי שהוביל identite את ייסודה של ארגון ה- , שהיה ארגון et dialogue של יהודים מרוקאים החיים במרוקו, ישראל וצרפת, הוביל באמצעותה יוזמות שלום. הארמון נתן ברכתו ליוזמות אלה, ואף בירך על התחברות אותם יהודים גולים לשורשיהם.

הסכמי אוסלו. ראש הממשלה יצחק רבין, יאסר ערפאת ונשיא ארצות הברית ביל קלינטון בעת (ויקיפדיה) 1993 בספטמבר 13 לחיצת היד ב-

לשחק בשלב הבא, וכן האם יהיו לכך השלכות על המצב האזורי. ניכר כי המלך ביקש לנצל את הועידה על מנת לשכנע את אותם גורמים ישראלים בדבר הנכונות להסדר עם הפלסטינים. הועידה העלתה תגובות שליליות מצד מדינות ערב, כשהתגובה הבולטת ביותר הייתה של סוריה שקראה לשגרירה שבמרוקו לשוב לסוריה לצורך "התייעצות". אחרי הפגישה בין פרס לחסן היחסים בין ישראל למרוקו דווח כי מומחה לחקלאות 1986 המשיכו להתקיים. באוגוסט מרוקאי ועיתונאי מרוקאי הגיעו לישראל. עוד דווח באוגוסט כי שר התחבורה חיים קורפו הוזמן לוועידה במרוקו בנושא תחבורה. באוקטובר של אותה השנה המלך פגש כמה ישראלים רשמיים כאשר ערך קבלת פנים בארמונו של חברי האיגוד העולמי של יהודי מרוקו. מתוך אלה שביקר נכללו ארבעה חברי כנסת ילידי מרוקו, בניהם רפי אדרי. בנוסף, ביקרו ארבעה אנשי עסקים ומומחי חקלאות 1987 במאי מרוקאים בישראל. הם ביקרו גורמים רשמיים ישראלים בניהם שר החקלאות כץ-עוז, ויצחק פרץ שהיה חבר כנסת יליד מרוקו מטעם מפלגת העבודה. פגישה חשובה נוספת ', אז ביקר שר 85 מטעם ממשלתו של פרס הייתה במאי החקלאות הישראלי אברהם כץ-עוז במרוקו ובדק את האפשרות לשת"פ בין המדינות בתחום החקלאות. השר הציע את עזרת ישראל בטכנולוגיות חקלאות וכן במרקטינג היות ומרוקו חיפשה להתקרב לארה"ב בתחום. בהמשך לוועידה ברבאט ולאחר הצלחתה, המלך חסן השני מיסד את הכלי היהודי שבאמצעותו התכוון לפעול בנושא , תוכננה להתרחש ועידה נוספת 1985 הישראלי-פלסטיני. ב של הקונגרס העולמי של יהודי מרוקו, הפעם במונטריאול, קנדה. חסן התעקש שראש הקונגרס יהיה יהודי שחי במרוקו וכך הוכרע כי יו"ר הקונגרס יהיה דוד עמאר, רפי

למרות מאמציו של המלך, גיוס יהודי מרוקו לצורך תהליך השלום לא נחל הצלחה. זאת בשל המדיניות הקשוחה של ישראל ביחס לשיח עם הפלסטינים באותה העת אשר אסרה שיח ומפגשים בין ישראלים לאנשי אש"ף. כן היו אינטלקטואלים יהודים-מרוקאים שהשתתפו במועצות למען השלום, אך אלה היו מעטים מהקהילה ולא ייצגו את שאר הקהילה. מיקומה הייחודי של מרוקו בנושא הישראלי-ערבי קיבל '. רבין שהיה אז 93 אישור מחדש בחתימת הסכמי אוסלו ב ראש ממשלת ישראל ופרס שהיה שר החוץ, עשו עצירה במרוקו בזמן חזרתם מהחתימה . לאחר חתימת ההסכם בין ישראל לפלסטינים מרוקו הרשתה לעצמה להרחיב את היחסים עם ישראל ולהגביר את המאמצים לנורמליזציה .' 94 עם ישראל, ולכן הזמינה את ראשי המדינה אליה ב חלק מגורמי הממשל במרוקו הביעו התנגדות וטענו כי נורמליזציה מלאה עם ישראל תקרה רק כאשר יוסדר במלואו הנושא הפלסטיני. האינתיפאדה גרמה ליחסים להתקרר באופן זמני, אבל תהליך הנורמליזציה המשיך. , פתחו ישראל ומרוקו משרדי קישור רשמיים 1994 בשנת אחת אצל השנייה הפועלים כשגרירויות אך ללא שם רשמי. יחד עם זאת, נראית מגמה של חשיפה לרעה של קשריה של ישראל עם מדינות ערביות. הדבר ניכר בעיקר בשבוע תרבות (הראשון מסוגו) אשר 1996 ישראלית שהתרחש במרוקו ב גרר הסתייגויות ותגובות נגד מטעם גורמים אופוזיציוניים ואסלאמיסטיים במרוקו ובאו לידי ביטוי בתקשורת . יהודים מרוקאים בולטים כדוגמת אנדרה אזולאי ומיכאל אזולאי, היו שחקני מפתח משמעותיים וכוח מניע לפתיחת שני משרדי הנציגויות בישראל ובמרוקו . לתפקיד ראש לשכת הקישור

53

2023 אפריל-יוני , ניסן-סיון תשפ״ג :18 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו