יהדות מרוקו | מורשת, הגות ואמנות

בקהילת דבדו נהגו לקרוא בערב החג את ספר "משלי" (בשל דברי החוכמה והמוסר שבו). הקריאה נעשתה בקול רם ובהתאמה (בטעמי המקרא!. יש שנהגו לקרוא את "פרקי אבות" (מאותן סיבות). אבי המשפחה היה מגיש לרעייתו תמר ממולא בשקד הטבול בחמאה ודבש, ומאחל לאשתו את כל הטוב, ושיתמלאו כל משאלותיה לטובה. אחר כך היא הייתה עושה אותו דבר לבעלה ולכל בני הבית והאורחים הבאים בצל קורותיהם. יש לזכור שלמימונה לא מזמינים, וכל הדלתות של יוצאי צפון אפריקה פתוחות לקבל כל אדם יהודי ואחר (גם כיום!). עוד נהגו, שאבי המשפחה היה מברך את בניו ובנותיו ואת כל הבאים בצל קורתו. מניח את ידיו על ראשם ומברכם: "שאו ברכה מאת ה' יתברך, שהוא אדון האדונים, ו.. 'הנותן ליעף כוח'. יברך ה' חילכם, ופועל ידכם תרצה, לאורך ימים ושנים ובכל אשר תפנו תשכילו ותצליחו. ותקוים בכם הברכה המשולשת בתורה, ככתוב: 'יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, יישא ה' פניו אליך וישם לך שלום'. אכי"ר!. ומסיים ב - "תרבחו ותסעדו" (תצליחו ותזכו). האימא ובנותיה הבוגרות היו מנצלות כל רגע על מנת להכין בזריזות רבה מופלטות חמות המוגשות כשהן מרוחות בחמאה וטבולות בדבש. בדבדו, אגב, קראו למופלטות "מזואוזין" (נשואים), משום שהן הוגשו בזוגות, כאשר הכוונה היא, שוב, להראות שפע. הילדים הרבו לבקר אצל קרובים ושכנים על מנת לזכות באהדתם וליהנות ממטעמיהם. וגם היו זוכים לכמה דירהמים (מטבעות) כדמי כיס... פיהם, של הילדים, היו מלאים, נוסף על הממתקים באיחולים להצלחה ובריאות מאת ה' יתברך. לקראת שעות הלילה המאוחרות, כאשר זרם האורחים פסק, התפנתה בעלת הבית להכין את ה"לכמירא" השמרים להכנת הלחם (החמץ) ביום שלמחרת. היא עשתה זאת בחרדת קודש ובתפילה שהברכה, ההצלחה, השפע והפוריות ישרו תמיד בבית הזה, ובבתי היהודים כולם בכל מקום שהם!!!.

ׁשְבָרִים )45 מאת: שושנה קרבסי (ראה עמ› ּב ְׁשִעּור ח ֶׁשְּבֹון אֶחָד ּבָאָה עָלֵינּו ה ַּמֹורָה מֵאִירָה לְלַּמֵד ׁשְבָרִים. "אֶת ה ַּׁשָלֵם", ּכְָך הִסְּבִירָה נ ִּתָן ל ִׁשְּבֹר לַחֲלָקִים..." ּוב ַּׁשָנִים ׁש ֶּקֹול ָּה רָחַק מ ִּמֶּנִי ֹלא אַחַת ׁשְאַל ְּתִיה ּבְל ִּבִי: ׁשֶאֲנִי יַלְּדַת ׁשְבָרִים הָיִיתִי ּובְקִיאָה ּב ַּק ַּלּות ּב ָּה נ ִּתָן ל ִׁשְּבֹר אַּבָא ל ִׁשְבָרִים ּכ ְׁש ֶּמְפ ַּטְרִים אֹותֹו מֵהָעֲבֹודָה ׁשֶל ע ֶׂשְרִים ׁשָנָה, וְכ ַּמָה קַל לִסְּדֹק סְדָקִים וְלִפְרֹע ּבַּסְדָרִים, סְדָרִים ּדַּלִים ׁשֶהִתְקַּיְמּו, אֲבָל סְדָרִים. וְכ ַּמָה קַל לְר ַּסֵק ּכָבֹוד ׁשֶל אִי ׁש מַחֲרִי ׁש, א ֲׁשֶר ס ְַך ׁשְבָרָיו רַב מ ִּׁשֶּיָכֹול הָיָה ל ָׂשֵאת.

"מָה יָדַע ְּת עַל ׁשְבָרִים, ה ַּמֹורָה מֵאִירָה, ׁשֶא ַּת ּבָאת לְל ַּמֵד א ֹותָנ ּו ׁשְבָרִים?

וְהָר ִּס ּוק, וְה ַּׁשְבִירָה, וְהַּפְרָעֹות ּבַּסְדָרִים ע ָׂשּו אֹותִי אָז לְתַלְמִידָה חָרּוצָה מְאֹוד ּגַם ּב ְׁשִע ּורֵי הָעִבְרִית ּכ ְׁש ֶּלָמַד ְּתִי ׁשֶהֵם מִּלִים נִרְּדָפֹות לְ"אַּבָא ׁשֶאֵין לֹו ּבְמָה לָלֶכֶת לַעֲבֹד". מָה יָדַע ְּת אָז עַל ׁשְבָרִים, ה ַּמֹורָה מֵאִירָה? עֵת קֹולְֵך הִתְר ַּסֵק לְתֹוכִי: " ׁשֹו ׁשַּנָה, הַאִם הִק ְׁשַב ְּת לְמָה ׁשֶהִסְּבַר ְּתִי? הַאִם הֵבַנ ְּת אֶת נֹו ׂשֵא ה ַּׁשְבָרִים? וְנָא הַק ְּפִידִי מְאֹוד ּב ְׁשִעּורֵי ה ַּבַיִת!"

2006- המימונה - חג הברכה - מדליה רשמית, התשס''ו בהפקת החברה הישראלית למדליות ולמטבעות

19

2023 אפריל-יוני , ניסן-סיון תשפ״ג :18 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו