יהדות מרוקו | מורשת, הגות ואמנות

מחקר המשך היה יוצא נשכר אם היה מתחקה בריאיונות בצורה יסודית יותר כיצד מגשרים העולים על הפערים, וכיצד הם בונים לעצמם דרכים "עוקפות קשיים" ברמת התעסוקה והתרבות. לסיכום, ברצוני לומר מילה על הסיכון שלקחתי על עצמי בבחירתי את נושא מחקרי ואת שיטת המחקר.

בחרתי לעסוק בעליה צרפתית לאשדוד, כאשר

עוד מפעילות עיריית אשדוד לעולי צרפת-ביקור בקבר רחל

אני עצמי עליתי לאשדוד בצעירותי ממרוקו, ושפת אמי ותרבותי היא צרפתית. זאת ועוד, אני תופסת עצמי כמי שהשלימה בהצלחה את תהליך ההשתלבות שלה בישראל, תוך שמירה על זהותי התרבותית והערכית. בבגרותי אני משמשת כמנהלת קשרי קהילה לקליטת עולי צרפת באשדוד, העולים רואים בי כלי לפתרון בעיותיהם ולהעברת מסרים לגורמים שיכולים לשנות את המציאות שלהם. הפניות מכוונות אלי במטרה לקדם את האינטרסים שלהם ולסייע להם. אני מאמינה, שכל הנתונים הללו – אף שקרבו אותי מאד להבנת העולים וקשיהם (אני מיומנת בלשמש כ"אוזן קשבת", לאחר שחוויתי על בשרי את קשיי העליה והקליטה ואני נחושה לסייע להם) – שמשו גם כגורם מטה. אף שרציתי להיות תמיד אמפתית למצבם של העולים, התקשיתי לעיתים לכבוש את ביקורתי ותפשתי אותם לעתים כמתנשאים ומזלזלים (אולי עמדה ברקע תחושתי כי הקשיים בעליה הנוכחית הם כאין וכאפס לעומת האתגרים שעמדו בפני עולי שנות השישים...). מאידך, היותי סוכנת קליטה בעצמי הביאה אותי לא פעם לשאול שאלות מכוונות, ישירות כמו: "האם אתם חושבים שהשתלבתם? שהצלחתם?, שאלות שאולי מוטב היה לשאלן בדרכים עקיפות. בתורם, העולים כאמור תפשו אותי כערוץ לממסד. לעתים לא יכולתי להשתחרר מהתחושה כי הם מקפידים יותר על הניסוח ובוררים את מילותיהם בקפידה, שכן הם משוכנעים שאעביר את דבריהם ל"נוגעים בדבר". עם הסיכון, נתנו הריאיונות גם סיכוי. סיכוי לחלק מהעולים לפתחון פה. לחלק מעולים אלה, מתוקף היותם אוכלוסיה מוחלשת, שהשפה העברית אינה שגורה בפיה, אין הזדמנויות רבות לחשוף את תחושותיהם, ואני נתתי להם במה מתאימה. שנית, הפורמט של הריאיון אפשר לנו – לי

ובאפליה.

אף שאיננה מציגה תמונת עולם חדשה ביחס לעלית יהודי , הרי שכוחה בפרטים 2006-2016 צרפת לישראל בשנים הקטנים, בעובדה שהיא פורמת את ה"סיפור הגדול" ומרכיבה אותו בשנית מפסיפס של "סיפורים קטנים". ה"סיפור הגדול" קושר בין גלי העליה המשמעותיים מצרפת, ושנות האלפיים. בה בעת, 90 לגלי האנטישמיות משנות ה- כך הסיפור הגדול, בישראל הבשילה השעה לאפשר את עלייתם של יהודי צרפת. נוצרה הזדמנות לפתרון דמוגרפי למדינת ישראל והגשמת חזונה להשבת כל היהודים לארץ ישראל. מצב זה של גורמי דחיפה מחד וגורמי משיכה מאידך, יצר מצע פורה לעליית יהודי צרפת, שרשמו שיא העליה בכל עולים יהודים הגיעו מצרפת לישראל בשנת 7900 הזמנים: .2015 העיר אשדוד, שנבחרה כמקרה בוחן בעבודה זו, זכתה לקבל נתח משמעותי מעליה זו. הסיפורים הקטנים מצביעים על מציאות מורכבת יותר, בה בין גורמי הדחיפה וגורמי המשיכה, קיימים גורמי ביניים בדמות חסמי תעסוקה, דיור, שפה ויעילות גורמי הקליטה, המשבשים לעיתים את הסיכוי לאינטגרציה טובה, אך אינם חזקים דיים כדי לגבור על אידאליזציה שנוטים העולים לעשות חרף הקשיים שהם חווים במציאות. דומה, כי האידיאליזציה הזו משחקת תפקיד כפול – היא גם משמשת כמסך המסייע להתעלם ברגעים מסויימים מקשיי הקליטה (מעין משקפיים וורודים), אך היא גם מייצרת ציפיות מוגזמות בקרב עולים, החווים קשיים לנוכח הפער בין הדמיון למציאות.

62

2023 : ניסן-סיון תשפ״ג, אפריל-יוני 18 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו