יהדות מרוקו | מורשת, הגות ואמנות

במקרה זה אלה הגיעו מאוחר מידי ולכן לא השתתפו בלחימה. למרות הסיוע הדל, סאדאת שיבח את חסן על הסולידריות שלו באותה המלחמה והבטיח לשמור איתו על קשר בעתיד . המלחמה הסתיימה בהסכם שלום שתווך על ידי ארה"ב. יחד עם זאת, ההסכם שנחתם לא סיפק את ארצות ערב היות שלא מילא או כלל התייחסות מלאה לכלל צרכיהם. על כן החליטו מדינות ערב להטיל סנקציות על מכירת נפט ואף לשלול את המכירה למדינות המקיימות יחסים עם ישראל. למרות הלחץ מצד המדינות הערביות, מרוקו נותרה מתונה בנושא ולכן לא מילאה את החרם במלואו ואת כלל הסנקציות שהטילו מדינות ערב.

9.1990 פרסום מעריב

למרות שליחת הכוחות, אלה הגיעו מאוחר מידי ולכן לא לקחו חלק של ממש בסיוע בלחימה.

בנוסף לכך, מרוקו חששה מפגיעה כלכלית וכן מפגיעה במשיכת המשקיעים הזרים לה תרמה ישראל, ולכן חששה מהשתתפות מלאה באותו החרם. למרות אי השתתפותה המלאה של מרוקו בחרם בין חלה הדרדרות ביחסים. 1973-1975 ישראל, בין השנים ההידרדרות נבעה משתי סיבות: התקרבותו של המלך חסן לעולם הערבי במיוחד לאחר מותו של נאצר, וכן תמיכתו של המלך במפלגת הבעת' הסורית אשר קראה להחרמת ישראל ובידודה במזרח התיכון. פרק רביעי: ) 1976-1999( היחסים מתרחבים במהלך שלושת מלחמות ישראל-ערב הראשונות, היחסים בין ישראל ומרוקו התמקדו בעיקר בנושא עליית יהודי מרוקו, חילופי מודיעין וסיוע בטחוני. מספר שנים אחרי מלחמת יום הכיפורים, היחסים החלו להתפתח באופן משמעותי, למרות ההידרדרות שחלה ביחסים בשנתיים שלאחר המלחמה. ההתפתחות התרחשה לאחר שמלך מרוקו החליט לקחת על עצמו להיות בתפקיד אקטיבי כמתווך בקונפליקט הישראלי-ערבי, ואכן היה מתווך טוב ' . השינוי בגישתה של מרוקו 90 ', וה- 80 ,' 70 בשנות ה כלפי ישראל הגיע מתוך הבנה כי על מנת למצוא פתרון לסוגייה הפלסטינית יש לקיים קשרים עם ישראל וכי חרמות כנגדה לא יועילו. חסן ביקש להיות המתווך ולמצוא פתרון בעזרת היהודים אשר נמצאים במדינתו ומחוצה לה והיו בקשרים איתו. כדי להסביר את פעולותיו, המלך דיבר על ועידה יהודית-ערבית במרוקו, כמודל לישראלים וערבים, כשהוא נשען על תקופת הזהב שהייתה בין יהודים וערבים באנדלוסיה שלפני הכיבוש הספרדי . השינוי בא לידי ביטוי גם בקריאות של מלך מרוקו ליהודי מרוקו אשר בישראל לבקר במרוקו או אף לשוב ולהגר אליה. בניגוד לשאר

מלחמת ששת הימים הביאה להתנגדויות רבות כנגד ישראל בעיקר בקרב החוג השמאלי של המפה הפוליטית המרוקאית. הזעם הזה הופנה בעיקר כנגד היהודים שנשארו במרוקו ובא לידי ביטוי בצורה של חרמות, קריאות התנגדות, הצהרות עיתונאיות ועוד. ישראל דאגה יותר מהחשש לפגיעה פוטנציאלית ביהודי מרוקו מאשר מהסיוע ששלחה מרוקו למלחמה. יהודי מרוקו חשו מאוימים והחלו לשקול מחדש את רעיון העלייה לישראל בעקבות כך. יחד עם זאת, למרות תחושת המאוימות לא נגרם נזק או פגיעה ממשית כנגד הקהילה היהודית שנותרה במרוקו. , אז 1970 התקדמות מחודשת ביחסים התרחשה ביוני נפגש נחום גולדמן, נשיא הקונגרס הציוני העולמי, עם ראש ממשלת מרוקו אחמד אל-עיראקי ועם המלך חסן ביום שלמחרת. גולדמן שביקש בעבר אישור מטעם המדינה להיפגש עם גורמים ערביים וסורב, התעקש שהשיחה עם חסן הייתה מטעמו האישית ובשל דאגתו לעם היהודי, וכי לא היה לו קשר לראש ממשלת ישראל דאז גולדה מאיר או היה שליחה. היות וידע גולדמן כי ישראל מקיימת קשרים בצורה מסוימת עם מרוקו וכי מרוקו אינה אויבת רשמית של ישראל, הסיק כי הדבר אפשרי ואינו נוגד את החוק הישראלי שאסר מפגש עם גורמים שהוכרזו כעוינים לישראל. חסן הכיר את השפעתו של גולדמן על יהודי ארה"ב, השפעה שהייתה מוערכת ברבאט . במהלך המפגש, דנו גולדמן והמלך בנוגע להצעת השלום שיזם גולדמן. האירועים שהובילו למלחמת יום הכיפורים, הביאו את 1973 מרוקו לשיתוף פעולה נרחב עם מדינות ערב. במרס שלח חסן כוחות מרוקאים לסוריה באזור הגבול שלה עם ישראל. לאחר מכן שלח כוחות נוספים גם למצרים אבל גם

50

2023 : ניסן-סיון תשפ״ג, אפריל-יוני 18 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו