יהדות מרוקו | מורשת, הגות ואמנות

עלה בידו להיות מקובל נערץ ואהוב על כל החוגים והעדות בארץ ומחוצה לה, תוך שהוא מקרין אחדות ואהבה לכולם. לשכתו וביתו היו פתוחים לרווחה בכל שעות היום והלילה לכל דורש, אנשים ונשים, חכמים והמוניים, אברכים וקשי יום. הקדיש להם מזמנו המצומצם, קיבלם במאור פנים, בסבר פנים יפות, בנחת רוח ושמע אותם בסבלנות. כאשר התייגע הרבה ליישב קושיה חמורה ולא היה עולה בידו, היה משהה את הקושיה ליום יומיים, מרבה בתחינה ובוכה לבורא עולם שיאיר את עיניו, ולאחר מכן היה ניגש שוב לעיין בסוגיא. כשנשאל על שלומו, היה עונה: "אני חולה ואני בריא, כשאני עוסק בתורה אני שוכח את כל הייסורים ואז אני בריא, וכשאני צריך להפסיק את הלימוד לצורך אכילה או שינה אז אני נזכר שאני חולה". בתקופה האחרונה לחייו אסרו עליו הרופאים ללמוד, אך הוא אמר לרופאים שאם כך אז למה לו חיים וטוב מותו מחייו, הרופאים התאמצו ומצאו כדורים שיוסיפו לו כוחות שיאפשרו לו ללמוד.

, "רבי שלום משאש זצ"ל" בעמוד הפייסבוק שפתחו לזכרו בו מעלים מפסיקותיו או תמונות וסיפורים אודותיו מצאנו , מקריאת התקנה ניתן ללמוד על 1970 תקנה שרשם ב גדולתו ועומק מחשבתו של ר' שלום משאש זצ"ל: תקנת מועצת הרבנים (במרוקו) תש"ל ) - בעניין זכויות הקניין של האשה 1970 ( בעידן בו נשים עובדות ומפרנסות דברי הרב שלום משאש שליט"א (זצ"ל), ראש אבות בתי הדין קזבלנקא יע"א (יגן עליה אלוקים): להיות שבזה הזמן נשים עובדות ומכניסות כסף רב לבעליהן ויש שמכניסות יותר ויותר מבעליהן, ועל פי הדין כל מעשה ידיה לבעלה [על פי הדין התלמודי "מה שקנתה אשה קנה בעלה" (גיטין עז)], ומזה נמשך הרבה מחלוקות בין איש לאשתו, שאחר שמוסרת הכל ביד הבעל דורשת ממנו דבר קטן או מלבוש כל דהו ואינו רוצה לתת לה, ועיניה

פטירתו רבי שלום, כדרכו, הכין עצמו לנסוע לחוג את חג הפסח עם בני-משפחתו בפריז. ובשבועות ), פעל 2003 האחרונים שלפני פסח תשס"ג ( במשנה מרץ להשיב תשובות לפונים אליו בכתב ולסיים פסקים שהיו לפניו. ביום ששי ח' ניסן דרש ברדיו את דרשת שבת הגדול. בליל-שבת ישב כמלאך ה' צבאות בסעודת השבת, שר זמירות-שבת וזמירות-פסח עד שעה מאוחרת. בבוקר קם כהרגלו בהשכמה וחש מועקה שהלכה והתגברה, ותוך שעות ספורות השיב נשמתו לבוראו בדעה צלולה במיתת-נשיקה ב-י' היה במותו. 95 ). בן 2003 בניסן ה'תשס"ג ( בזה התקבלה תפילתו ובקשתו שנשמעה מפיו פעמים רבות, וכתב אותה בחתימת הקדמתו לחיבורו "שמש ומגן" (חלק ג'): "וישמרני מפגע רע ומכל חולי ומחלה, עד יומי האחרון ימים ושנים, שיקח נשמתי בקלות ולא אטרח לא אטריח, בזכות אבותי הקדושים". רבי שלום היה מחותמי הרבנות והפסיקה המפוארת של יהדות מרוקו, ששורשיה מגיעים לחכמי הגירוש וחודרים עד לתקופת הרמב"ם והרי"ף. וזכותו תעמוד לנו ולכל ישראל אמן כן יהי רצון.

)246 (צילום המכתב מובא בספר ריח ניחוח, מאת הרב חיים אמסלם, עמ'

10

2023 : ניסן-סיון תשפ״ג, אפריל-יוני 18 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו